מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
צבי ארליך |
צבי ארליך בשנת 1939 |
מידע אישי |
---|
לידה |
7 בנובמבר 1909 אוסטריה |
---|
פטירה |
13 ביוני 1983 (בגיל 73) |
---|
עמדה |
חלוץ |
---|
מועדונים מקצועיים כשחקן* |
---|
|
|
נבחרת לאומית כשחקן |
---|
|
קבוצות כמאמן |
---|
|
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד |
צבי ארליך (הדוקטור) (7 בנובמבר 1909 – 13 ביוני 1983) היה כדורגלן ומאמן יהודי יליד אוסטריה, ששיחק בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי.
ארליך נולד באוסטריה ושיחק במשך 10 שנים במדי קבוצת הכח וינה בתפקיד קשר[2].
בשנת 1938 הופסקה פעילות קבוצת "הכוח" בעקבות האנשלוס של אוסטריה לגרמניה הנאצית.
ב-1939 עלה לארץ ישראל יחד עם חברו לקבוצה הרברט מייטנר ושיחק בקבוצת הפועל תל אביב, ובאותה השנה הצטרף למכבי תל אביב במסע המשחקים באוסטרליה.[3] הוא היה חבר בסגל נבחרת ארץ ישראל והופיע במשחק אחד, ב-27 באפריל 1940 במשחק ידידות נגד נבחרת לבנון.[4]
ב-1947 פרש ארליך ממשחק והחל בקריירת אימון. בשנות ה-50 אימן במחלקת הנוער של הפועל תל אביב, ואף היה מאמן הקבוצה הבוגרת והשתתף במסע הקבוצה לאנגליה ב-1951. בהמשך הקריירה אימן את הפועל כפר סבא, מכבי נתניה, הפועל רמת גן ומכבי יפו. ארליך אימן במשך 20 שנה במחלקת הנוער של מכבי תל אביב, וב-1967 מונה כמאמן זמני של הקבוצה הבוגרת ל-4 משחקים.[5]
ארליך כיהן כנשיא כבוד באיגוד המאמנים וחבר הנהלת ההתאחדות לכדורגל בישראל עד ליום מותו ב-13 ביוני 1983.
הותיר אחריו אישה ושתי בנות.
כשחקן הפועל תל אביב
כמאמן מכבי תל אביב