פריץ גרליך
 | |
| לידה |
15 בפברואר 1883 שצ'צ'ין, ממלכת פרוסיה  |
|---|---|
| הוצאה להורג |
30 ביוני 1934 (בגיל 51) מחנה הריכוז דכאו, גרמניה הנאצית |
| מדינה |
גרמניה |
| השכלה |
אוניברסיטת מינכן |
| מפלגה |
מפלגת המולדת של גרמניה |
| השקפה דתית |
הכנסייה הקתולית |
  | |
קרל אלברט פריץ מייקל גרליך (בגרמנית: Carl Albert Fritz Michael Gerlich 15 בפברואר 1883 - 30 ביוני 1934) היה עיתונאי והיסטוריון גרמני ואחד מהמתנגדים העיקריים של אדולף היטלר. הוא נעצר, ומאוחר יותר נרצח במחנה הריכוז דכאו.
ראשית חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]גרליך נולד בשצ'צ'ין, פומרניה, בן הבכור מבין שלושת הבנים של מוכר הדגים הסיטונאי והקמעונאי פול גרליך ואשתו תרז. בסתיו 1889 נרשם גרליך ל-Marienstiftungymnasium (בית הספר היסודי של גבירתנו) וסיים לימודיו בשנת 1901.
בשנת 1902 החל ללמוד באוניברסיטת מינכן, והתמחה במתמטיקה ומדעי הטבע לפני שעבר ללמוד היסטוריה. באוניברסיטה הוא היה חבר פעיל ב- Freistudentenschaft (איגוד הסטודנטים החופשי, לפעמים מתורגם כאגודת סטודנטים חופשית). הוא כתב את עבודת הדוקטורט שלו "הצוואה של הנרי השישי" והשלים אותה ב-1907.
ב-9 באוקטובר 1920 התחתן עם סופי בוצנהרט, ילידת שטמפלה, במינכן .
קריירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר שסיים את לימודי הדוקטורט הפך גרליך לארכיונאי.
הוא החל לכתוב מאמרים פוליטיים אנטי- סוציאליסטיים ולאומיים - שמרנים במגזין Süddeutsche Monatshefte, שנערך על ידי פול ניקולאוס קוסמן, ובעיתון Die Wirklichkeit (ב-1917). ב-1917 הוא החל להיות פעיל במפלגת המולדת הגרמנית (Deutsche Vaterlandspartei) ולאחר פירוקה הצטרף לליגה האנטי-בולשביסטית (Antibolschewistische Liga) (1918/19).
ב-1919 פרסם את הספר "קומוניזם בתור התיאוריה של רייך אלף השנים" ( Der Kommunismus als Lehre vom Tausendjährigen Reich ), שם השווה גרליך את הקומוניזם עם תופעת דת הגאולה. פרק שלם בעבודה מוקדש להוקעת האנטישמיות, שצברה מקום בגלל עמדותיהם המובילות של יהודים רבים במהפכה ובייסוד ברית המועצות והרפובליקה הסובייטית של בוואריה .
גרליך החזיק בדעות שמרניות ופרסם כמה מאמרים אנטי-סוציאליסטיים בעיתונות הימנית.
העורך הראשי של "Münchner Neueste Nachrichten"
[עריכת קוד מקור | עריכה]מ-1920 עד 1928 הוא היה העורך הראשי של ה- Münchner Neueste Nachrichten (MNN), קודמו של היומון Suddeutsche Zeitung של היום. תפוצתו של העיתון הייתה מהגדולות בדרום גרמניה.[1] כעורך, גרליך התנגד לנאציזם ולמפלגה הנאצית של היטלר. בתחילת שנות ה-20, כבר צפה בעריצות הנאצית כבר במינכן. לאחר הפוטש במרתף הבירה ב-1923 הפך גרליך באופן נהפך לאחד ממבקריו החריפים של היטלר. מבקרים אחרים של הנאצים ב-MNN נעצרו מאוחר יותר תוך ימים כגון: פריץ בוכנר, שעקב אחר גרליך כעורך ה-MNN, ארווין פרייהר פון ארטין, שהיה עורך פנים ב-MNN, וקוסמן, שכתב עבור ה-MNN, שכולם ניהלו את ה-MNN ותמכו בהחזרת המלוכה.
ידידות עם תרז נוימן
[עריכת קוד מקור | עריכה]גרליך היה מיודד עם תרז נוימן, מיסטיקנית קתולית מקונרסרויט, בוואריה, שתמכה בפעילות ההתנגדות של גרליך. בתחילה, הוא רצה לחשוף את הסטיגמטיות שלה כהונאה, אבל גרליך חזר כאדם שונה ומאוחר יותר המיר את דתו מקלוויניזם לקתוליות ב-1931. מאותה שנה ועד מותו, התנגדותו קיבלה השראה מהתורות החברתיות של הכנסייה הקתולית.
גרליך חזר בנובמבר 1929 לעבודתו בארכיון הלאומי של בוואריה. חוג ידידים שהתפתח סביב נוימן הוליד את הרעיון לייסד עיתון פוליטי שבועי כדי לערער על הקיצוניות הפוליטית של השמאל והימין בגרמניה. בתמיכתו של פטרון עשיר, הנסיך ולדבורג-זייל, הצליח גרליך להשתלט על העיתון השבועי " סאנדיי אילוסטרייטד " ( Der Illustrierte Sonntag ), ששמו שונה ל- The Straight Path ( Der Gerade Weg ) ב-1932.
בעיתון זה התנגד גרליך לקומוניזם, נציונל-סוציאליזם ואנטישמיות. המחלוקת עם התנועה הנאצית הגוברת הפכה למוקד המרכזי של גרליך ושל כתיבתו המאוחרת. בסוף 1932 עמדה תפוצת השבועון על למעלה מ-40,000 קוראים.
גרליך כתב פעם "נציונל-סוציאליזם פירושו: איבה עם מדינות שכנות, עריצות פנימית, מלחמת אזרחים, מלחמת עולם, שקרים, שנאה, רצח וחוסר גבולות". [2]
בשנת 1932, גרליך מתח ביקורת ולעג לתיאוריות הגזע הנאציות הפסאודו- מדעיות כאשר פרסם מאמר סאטירי שכותרתו "האם להיטלר יש דם מונגולי?" בניסיון להוכיח שהיטלר לא היה ארי בכך שהציע שהאף שלו היה מסוג מונגולואיד. [3]
מעצר ומוות בדכאו
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר עליית הנאצים לשלטון ב-30 בינואר 1933, נעצר גרליך ב-9 במרץ 1933 והוחזק במחנה הריכוז דכאו, שם נרצח ב-30 ביוני 1934 במהלך ליל הסכינים הארוכות. מותו פורסם רשמית ימים לאחר מעצרו, וההודעה פורסמה אז בעיתונות הבינלאומית. [4] גופתו נשרפה ואפרו ניתן לאשתו.
בתרבות ובמדיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]גרליך הוצג במיני סדרת הטלוויזיה היטלר: עליית הרשע על ידי השחקן מת'יו מודין. בסרט, כשהוא מכתיב מאמר בעמוד הראשון המזהיר מפני הסכנה שמציב היטלר, גרליך מסיים במילים: "הדבר הגרוע ביותר שאנחנו יכולים לעשות, הגרוע ביותר, הוא לא לעשות כלום". שורה זו נוצרה בהשראת ציטוט המיוחס לרוב באופן שגוי לאדמונד ברק : "הדבר היחיד הדרוש לניצחון הרוע הוא שאנשים טובים לא יעשו כלום." [5]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Peter Langer: Paul Reusch und die Gleichschaltung der „Münchner Neuesten Nachrichten" 1933 in: Vierteljahrshefte für Zeitgeschichte 2005, Heft 2, S. 203 (online)
- ^ Der gerade Weg, 31 July 1932
- ^ "Fritz Gerlich". Spartacus Educational.
- ^ United Press (5 ביולי 1934). "Hitler Issues Anti-Jewish Decree". The Pittsburgh Press. p. 1. נבדק ב-12 בפברואר 2013.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Paul F. Boller; John George (1990). They Never Said It: A Book of Fake Quotes, Misquotes, and Misleading Attributions. Oxford University Press. ISBN 0-19-506469-0.