פרווין אעתצאמי
.jpg) | |
| לידה |
16 במרץ 1907 תבריז, איראן  |
|---|---|
| פטירה |
5 באפריל 1941 (בגיל 34) טהראן, איראן |
| מדינה |
איראן |
| מקום לימודים |
Iran Bethel School |
| שפות היצירה |
פרסית |
  | |
פַּרְוִין אעתצאמי (בפרסית: پروین اعتصامی; 16 במרץ 1907 – 5 באפריל 1941) היא משוררת איראנית שפעלה במחצית הראשונה של המאה העשרים. לפי עלי אכבר דה ח'ודא, היא נקראה בילדותה "רַחְ'שַנְדה".
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]פרווין אעתצאמי נולדה בתבריז. היו לה ארבעה אחים. אביה, מירזא יוסף אעתצאמי, היה בנו של מירזא אבראהים ח'אן אעתצאם אל-מולכ, שמונה למפקח הכלכלי של מחוז אזרבייג'ן מטעם השלטון הקאג'ארי.[1] אמה של אעתצאמי נפטרה בשנת 1973. משפחת אעתצאמי עברה לטהראן בצעירותה. בנוסף לחינוך המקובל הבסיסי, אביה הנחיל לה ידע מעמיק בערבית ובספרות פרסית קלאסית. היא למדה בקולג' האמריקאי לבנות בטהראן, השלימה את לימודיה התיכוניים בשנת 1924 בבית הספר התיכון הנוצרי אמריקאי "בית-אל איראן " (the Iran Bethel School). לאחר סיום לימודיה היא עבדה בבית הספר הזה כמורה.
בשנת 1926 הוזמנה אעתצאמי להיות מורתה הפרטית של המלכה בחצר המלוכה הפהלווית, אך סירבה להזמנה.[2]
בשנת 1934 התחתנה אעתצאמי עם בן דודה של אביה ועברה לעיר כרמאנשאה. הנישואים החזיקו מעמד במשך עשרה שבועות בלבד, לאחריהם שבה לטהראן. במהלך 1938-9 היא עבדה מספר חודשים בספרית "דאנֵש סראיא-י עאלי" (מדרשה להכשרת מורים) בטהראן. אביה נפטר בשנת 1938 ופרווין נפטרה שלוש שנים לאחר מכן. היא נקברה ליד אביה בעיר קום.
יצירתה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אעתצאמי הייתה רק בת שבע או שמונה כאשר התגלתה לראשונה נטייתה הפואטית. בעידודו של אביה, היא עיבדה בצורה שירית יצירות ספרותיות שתרגם אביה מספרות המערב. כמה משיריה המוקדמים התפרסמו בשנים 1921-2 בכתב העת הפרסי "בַּהאר" (האביב). המהדורה הראשונה של הדיואן שלה (התפרסם ב-1935) כללה 156 שירים. המשורר והמלומד מוחמד תקי בהאר כתב את ההקדמה לספר. המהדורה השנייה של הספר נערכה בידי אחיה אבו אל-פתח אעתצאמי והופיעה לאחר מותה בשנת 1941. מהדורה זו כללה 209 חיבורים בסגנונות שונים: מת'נוי, קצידה, ע'זל, קטעה, ופרוזה מחורזת. בסך הכול כללה המהדורה 5606 בתי שיר.
במהלך חייה הקצרים, זכתה אעתצאמי להכרה רבה בקרב בני עמה. שיריה ממשיכים את המסורת הפרסית הקלאסית מבחינת הצורה ובחירת הנושאים. אעתצאמי לא הושפעה, ואולי התעלמה במכוון, מן המגמות המודרניסטיות בשירה הפרסית החדשה. אוסף שיריה כולל 42 קצידות וקטעות ללא כותרת. יצירות אלה כתובות בסגנון הפילוסופי והדידקטי של סנאאי ונאצר ח'וסרו (אנ'). מספר קצידות אחרות, במיוחד אלה העוסקות בטבע, מושפעות מן המשורר מנוצ'הרי. הדיואן כולל גם כמה ע'זלים.
שירה "מסע הדמעה" (סַפַר-י אַשְכּ) נחשב לדעת חוקרים בין השירים הטובים ביותר שנכתבו אי פעם בפרסית. חלק הארי של יצירתה של פרווין אעתצאמי שייך לסוגת ה"מונאזַרה" (בפרסית: مناظره, "ויכוח" או "דו-שיח"). היא חיברה כשישים וחמישה שירים בסגנון זה, ועוד כשבעים וחמש אנקדוטות, משלים ואלגוריות. בשיריה היא עסקה באנשים מכל שכבות האוכלוסייה, ואף בבעלי חיים וצמחים, בתופעות טבע, בחפצים רגילים וברעיונות מופשטים. באמצעות כל אלה הצליחה להצביע על חוליי החברה וכשליה המוסריים והחברתיים.[3]
_(15025315042).jpg)
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Once a dewdrop: essays on the poetry of Parvin E’tesami, edited with an introduction by Heshmat Moayyad, Mazda Publishers, 1994
- A nightingale’s lament: selections from the poems and fables of Parvin E’tesami (1907-41), translated from the Persian by Heshmat Moayyad and A. Margaret Arent Madelung, Mazda, 1985
