פקש
| |||
 | |||
| כנסיית לבו של ישו בפקש | |||
| מדינה |
 הונגריה | ||
|---|---|---|---|
| חבל | דרום טרנסדנוביה | ||
| מחוז |
 טולנה | ||
| נפה | נפת פקש | ||
| שטח | 154.08 קמ"ר | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ בעיר | 17,917 (1 בינואר 2024) | ||
| קואורדינטות | 46°37′N 18°51′E / 46.617°N 18.850°E | ||
| אזור זמן | UTC 1 | ||
| http://www.paks.hu | |||
פקש (בהונגרית: Paks) היא עיר במחוז טולנה, הונגריה, לגדות נהר הדנובה כ-110 ק"מ דרומית לבודפשט. בפקש תחנת כוח גרעינית - היחידה מסוגה בהונגריה - שמספקת כ-40% מתצרוכת האנרגיה של הונגריה. העיר מארחת מספר פסטיבלים של מזון ומוזיקת בלוז, ג'אז ורוק במהלך השנה.
בעיר חיה קהילה יהודית עד לרצח רוב יהודי הקהילה בשואת יהודי הונגריה.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]במחצית השנייה של האלף השני לפני הספירה, בתקופת הברונזה, הייתה העיר מקום יישוב. באזור העיר נמצאו מספר תכשיטים מתקופה זו והם מוצגים במוזיאון הבריטי.
בשנת 1775 נבנתה בעיר כנסייה קלוויניסטית. במפנה המאה נבנו מספר מבנים ציבוריים באזור העיר העתיקה של פקש, בין היתר בכיכר המרכזית, מבנים שקיימים עד היום. בשנת 1884 נבנתה בעיר כנסייה לותרנית ובשנת 1901 נחנכה בעיר בזיליקת "לבו של ישו". הכנסייה הקתולית "כנסיית רוח הקודש", פרי יצירתו של האדריכל אימרה מקובץ' (אנ'), היא אחת משכיות החמדה של העיר.
קהילה יהודית
[עריכת קוד מקור | עריכה]ראשוני היהודים התיישבו במקום כבר ב-1720. ב-1770 נמנו בעיר 64 יהודים וב-1869 הגיע מספרם ל-1129. ב-1870 הוקמה קהילת הסטטוס קוו שהתפלגה מהקהילה האורתודוקסית הראשית. ב-1941 היו בעיר כ-730 יהודים, כ-150 מהם השתייכו לקהילת הסטטוס קוו והשאר לקהילה האורתודוקסית העיקרית. עוד בשנת 1942 גויסו יהודים בני העיר לשירות העבודה של הצבא ההונגרי ורבים מהם נספו בחזית האוקראינית. במאי 1944 הוקם גטו בעיר ובו רוכזו יהודי העיר ולמעלה ממאה פליטים מאזורים אחרים, ובסך הכל למעלה מאלף יהודים. יהודים אלה גורשו לאושוויץ ביוני 1944.
הרב הראשון שככל הנראה כיהן בפקש הוא הרב יצחק גריסהאבר שבשנת 1795 הגיע לפקש מלמברג. לאחריו כיהנו הרב יחזקאל בנעט, הרב פייבל הורוביץ, הרב יואל אונגר וחתנו הרב אליעזר זוסמן סופר.
לאחר המלחמה שבו רבים מיהודי העיר לביתם, והקהילה היהודית המשיכה להתקיים עד 1956, שבה עזבו אחרוני יהודי פקש.
מבנה בית הכנסת האורתודוקסי קיים עדין במרכז העיר, ומשמש כספריה העירונית.
ילידי המקום
[עריכת קוד מקור | עריכה]- וילמוש אדלר (1867 – ?, 1944) היה הרב של העיר הטוון.
- דז'ה מרקוש (1862 – 1912) משפטן, שופט בית המשפט המלכותי, סופר משפטי יהודי-הונגרי.
- וילמוש פרוינד (1846 – 1920) היה אדריכל יהודי-הונגרי, נכדו של הרב יצחק גריסהאבר.
- ישראל זינגר (1828 – 1908) היה רב הונגרי, מורה בשאטוראליאויהיי.
- מניהרט פלאדי, במקור מנחם זילברששטיין (1859 – 1924) דוקטור לפילוסופיה יהודי-הונגרי.
- בלנקה בר אחרי נישואיה רוזנאק (1881 - אחרי 1937) סופרת יהודייה-הונגרייה.
- טרביטש לינקולן (1879 – 1943) היה הרפתקן בינלאומי ומרגל ממוצא יהודי-הונגרי.
- לאיוש טרצאי במקור טרביטש (1881 – 1971). פוליטיקאי סוציאליסטי ועיתונאי יהודי-הונגרי.
- אדולף הרמן (1837 – 1874) היה רופא יהודי-הונגרי, כירורג, פרופסור, חבר האקדמיה ההונגרית למדעים.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר האינטרנט של עיריית פיצל
- פיצל באתר האינטרנט של ceļom.com
- מדריך מפות - פיצל
- פאקש בפנקס הקהילות הונגריה, עמוד 437–438
- פאקש, בתוך: שלמה שפיצר, קהילות הונגריה: הקהילות החרדיות בהונגריה - תש"ד, ירושלים: מכון ירושלים, תשס"ט, עמוד 330–332. (נתוני האוכלוסין בספר מבוססים על מפקד קהילות הונגריה של המועצה המרכזית של יהודי הונגריה שנערך בפקודת שלטונות הכיבוש הנאצי באביב 1944)
- כריסטינה בז'ן (אנ'), פקש, אנציקלופדיה של המחנות והגטאות (כרך III, עמ' 365), מוזיאון ארצות הברית לזכר השואה והוצאת אוניברסיטת אינדיאנה, בלומינגטון ואינדיאנפוליס (באנגלית)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של פקש (בהונגרית)- פקש (Paks), באנציקלופדיה של הגטאות, באתר יד ושם
- מזכרת פאקש, בעריכת: הרב ש"ב דוד סופר. באתר הספרייה הציבורית של ניו יורק
- קהילת פקש, באתר "אנו – מוזיאון העם היהודי"
פקש (הונגריה), דף שער בספרייה הלאומית
