פורטל:נצרות/מאמר נבחר
סבאס, או בכינויו מר סבא, היה אחת הדמויות החשובות בתנועת הנזירות, שבמדבר יהודה בתקופת האימפריה הביזנטית. סבאס היה תלמידו של אותימיוס. הוא הקים מנזרים רבים (לאורות וקוינוביונים) ושימש כנציג הכנסייה בארץ ישראל בחצר המלוכה הביזנטית. מנזרו הגדול והמפורסם ביותר, מנזר מר סבא, הוא אחד המנזרים העתיקים בעולם. קובץ החוקים שהנהיג במנזריו הפך ברבות הימים לטיפיקון, המשמש עד ימינו. מידע מפורט אודות חייו של סבאס מצוי הודות להגיוגרפיה שכתב תלמידו קירילוס מסקיתופוליס. מטבעה, הגיוגרפיה, בניגוד לביוגרפיה, נוטה לפאר את מושא כתיבתה, אך בכתביו של קירילוס ניתן למצוא חריגות מכך: תיאור מרד נזירים שאירע במנזרו של סבאס, ציון העובדה שהיה פוזל, ופעמים בהן תואר כבעל יכולת אכילה רבה.