פונון (אתר מקראי)
 | |
| מאגר מים קדום בפונון | |
| מיקום | |
|---|---|
| מדינה |
ירדן  |
| קואורדינטות | 30°37′40″N 35°29′36″E / 30.627778°N 35.493333°E |
  | |
פּוּנֹן (גם: פִּינֹן) הייתה עיר מקראית באֱדוֹם, הנזכרת כאחת הערים שבהן שלטו "אַלּוּפֵי עֵשָׂו",[1] ובתיאור מסע בני ישראל במדבר, בין צלמונה לאובות.[2]
זיהוי המקום
[עריכת קוד מקור | עריכה]העיר מזוהה כיום עם "ח'רבת פינאן" (Khirbat Faynan) או חירבת פיון[3] נמצאת בממלכת ירדן בשיפולי הרי אדום, כ-35 ק"מ דרומית לים המלח וכ-14 ק"מ מזרחית לעין יהב. בשנת 1934 ביקרה במקום משלחת בראשות פרופ' נלסון גליק שחקרה את המקום.[4][5]
באתר ח'רבת פינאן נמצאה כמות גדולה של סייגי נחושת, וכן כורי היתוך וחרסים החל מתקופת הברונזה הקדומה ועד התקופה הביזנטית והערבית. מן הממצא הקראמי הוסק כי הפעילות הנמרצת ביותר במכרות התנהלה במאה ה־10 לפנה"ס, עת השליטה במקום ע"פ התנ"ך התחלפה לסירוגין בין יהודה לבין האדומים.[6] החוקרים העריכו שבמקום נחצבו 10,000 טונות של נחושת.[7] בחפירה שנערכה בחירבת פידאן שבאזור המכרות נמצאו קמע וחרפושית עליה חרות הכרטוש של המלך שושנק, המוכר כפרעה שישק מהתנ"ך.[8] ידוע כי חלק ממסע שישק חל גם בנגב וייתכן שהגיע אף לפונון.
בתחילת המאה ה-4 לספירה, העיד אוסביוס באונומסטיקון כי העיר הייתה נושבת בימיו, וכי עוד פעלו בה מכרות הנחושת הידועים שלה,[9] כן מזכיר אוסביוס שפונון נמצאת בין פטרה לבין צוער,[10] וכך העיד מאוחר יותר גם הירונימוס.[11]
נחש הנחושת
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – נחש הנחושת
הרמב"ן, בפירושו לספר במדבר, כתב: ”היו אלה המקומות בדרך ים-סוף סביב ארץ אדום ונתקצר נפש העם בדרך... ושלח להם הנחשים והשרפים... ועשה משה נחש נחושת ולא סרה מהם עד שחנו באובות.”[12] כמו כן, תרגום יונתן לספר במדבר תרגם כך: ”וּנְטָלוּ מִצַלְמוֹנָה וּשְׁרוֹ בְּפוּנוֹן אֲתַר דְגָרֵי יְיָ בְּהוֹן יַת חֵיוַן קָלָן וְסִילְקַת קְבֵילְתְּהוֹן עַד צֵית שְׁמַיָא” (בתרגום לעברית: ויסעו מצלמונה ויחנו בפונון, מקום שגירה ה' בהם נחשי קלון ועלתה צעקתם עד קצה השמים).[13] בהתאם, היו שכתבו שמעשה נחש הנחושת נעשה באזור פונון - באופן התואם לזיהוי הארכאולוגי כיום בדבר מכרות הנחושת במקום.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ספר בראשית, פרק ל"ו, פסוק מ'; ספר דברי הימים א', פרק א', פסוק נ"ב.
- ^ ספר במדבר, פרק ל"ג, פסוק מ"ג
- ^ זיוון זאב, 2001. עברות שמות מקומות בנגב. אריאל – כתב עת לידיעת ארץ -ישראל, 150-151 – עם הפנים אל הנגב, עמ' 21–26.
- ^ מכרות שלמה המלך, דואר היום, 7 במאי 1934
- ^ נתגלו יישובים מתקופת התנ"ך, דואר היום, 13 ביוני 1934
- ^ אנציקלופדיה מקראית - אוצר הידיעות על המקרא ותקופתו, תל אביב: הוצאת מוסד ביאליק, כרך ו', עמ' 445-446.
- ^ אוצרות הגלם של ישראל, קול העם, 17 באוקטובר 1951
- ^ Pharaoh-Branded Amulet Found at Ancient Copper Mine in Jordan, Live Science
- ^ אונומסטיקון, 168, 8-10.
- ^ יוסף ברסלבי, הידעת את הארץ-ים המלח סביב-סביב, הוצאת הקיבוץ המאוחד, ההסתדרות הכללית של העובדים העברים בארץ-ישראל, תשט"ז, 1956, עמוד 383
- ^ אונומסטיקון, 169, 8-11.
- ^ רמב"ן על ספר במדבר, פרק ל"ג, פסוק מ"א.
- ^ תרגום יונתן על ספר במדבר, פרק ל"ג, פסוק מ"ב.
| קודמת: צלמונה |
נדודי בני ישראל במדבר | הבאה: אובות |
