פון לים
 | |
| פון לים על סירת ההצלה | |
| לידה |
8 במרץ 1918 האינאן, הרפובליקה העממית של סין  |
|---|---|
| פטירה |
4 בינואר 1991 (בגיל 72) ברוקלין, ארצות הברית |
| מדינה |
הרפובליקה הסינית, ארצות הברית |
| השתייכות |
צי הסוחר הבריטי |
| פעולות ומבצעים | |
|
מלחמת העולם השנייה | |
| עיטורים | |
|
מדליית האמפריה הבריטית | |
  | |
פּוּן לים או לים פון (8 במרץ 1918 - 4 בינואר 1991, סינית: 潘 濂, פין-יין: פאן ליאן, Pān Lián) היה מלח סיני, ששרד לבדו במשך 133 ימים באוקיינוס האטלנטי[1], בתקופת מלחמת העולם השנייה.
לים היה מלח זוטר דרג באונייה בנלמונד של חברת בן ליין (אנ'), אוניית משא של צי הסוחר הבריטי. ב-23 בנובמבר 1942 הוטבעה אוניתו על ידי הצוללת הגרמנית U-172 (אנ') . לאחר מספר שעות במים הוא מצא רפסודה קטנה מעץ, בגודל של כשניים וחצי מטרים רבועים, ובה נמצאו מי שתייה ומזון. כאשר המים והמזון אזלו, הוא החל ללכוד שחפים ואגר מי גשם. ב-5 באפריל 1943 הוא נמצא על ידי שלושה דייגים ברזילאים עם הגיעו לחופי ברזיל. לאחר החלמתו שב לאנגליה, וקיבל את עיטור האימפריה הבריטית (אנ') מידי המלך ג'ורג' השישי. לאחר המלחמה היגר לארצות הברית.
בלב ים
[עריכת קוד מקור | עריכה]לים נולד בהאינאן, סין ב-8 במרץ 1918. בשנת 1942, בעת מלחמת העולם השנייה, שימש כמלח מדרגה שנייה על ספינת צי הסוחר הבריטית החמושה "בנלמונד". הספינה עשתה את דרכה מקייפטאון לפרמריבו שבסורינאם והייתה עתידה להגיע לניו יורק. הספינה הייתה חמושה אך היא נעה במהירות איטית ולבדה ללא ליווי.
ב-23 בנובמבר, צוללת U-172 גרמנית שיגרה לעבר הספינה שני טילי טורפדו ופגעה בה צפון-מזרחית לברזיל, כ-1,200 קילומטרים מזרחית לאמזונאס. עם שקיעת הספינה, לים השיג חגורת הצלה וקפץ למים לפני שדודי הספינה התפוצצו. הספינה "בן-למונד" טבעה בתוך כשתי דקות, מה שאיפשר לשישה ניצולים בלבד, וביניהם פון לים, לקפוץ למי הים. לאחר כשעתיים במים, פון לים נתקל בסירת הצלה ריבועית מעץ בגודל של כ-2.5 על 2.5 מטרים. בסירה זו היו מעט ביסקוויטים, דלי של 40 ליטרים מים, מעט שוקולד, שק ובו גושי סוכר, נורים, איתותי עשן ופנס. לים נהיה לניצול היחידי מן הספינה שהוטבעה. 53 מתוך 54 מלחים מצאו את מותם, ביניהם רב החובל ג'ון מאוול, יחד עם 44 אנשי צוות ו-8 מפעילי עמדת ירי[2].
לים שרד את שהותו הארוכה בים הודות למים ולמזון שנמצאו בסירת ההצלה, וכאשר מלאי זה אזל הוא החל לאגור מי גשמים ולדוג. הוא לא היה יכול לשחות היטב ולכן היה קשור רוב הזמן באמצעות חבל מסירת ההצלה אל מותנו, למקרה שגל גדול יגרום לנפילתו ממנה. את הפנס שהיה בסירה פירק והשתמש בחוטים המוליכים שבו כדי ליצור קרס דיג ומחבלים יצר חכת דיג. הוא אף הוציא מסמר מאחד מקרשי הסירה והשתמש בו בתור קרס דיג לדגים גדולים. כאשר דג היה נלכד בחכתו הוא היה פורס אותו באמצעות סכין ומניח אותו מעל סדין שכיסה את סירת ההצלה. פעם אחת הוא נקלע לסופה חזקה ומלאי הדגים ומי השתייה שלו הוטחו בעוצמה מן הסירה. פון, בכוחותיו האחרונים, הצליח לתפוס במו ידיו ציפור ושתה את דמה.
בהזדמנות אחרת פון דג לסירתו הקטנה כריש קטן. כאשר הוא הבחין בסנפירו של הכריש הוא האריך וחיזק את חכת הדיג שברשותו, וכן פיזר על ידיו אבקה כדי שיוכל לאחוז בחכה בחוזק רב יותר. הדלי שהיה בסירה שימש לו בתור נשק, באמצעותו הוא הלם בכריש עד שהרגו. צמאון רב אחז בו ולכן הוא החליט לפרוס את הכריש ולשתות את הדם שבכבד שלו. את סנפירי הכריש הוא חתך ויבש בשמש.
לאורך מסעו הארוך והמסוכן בלב ים, כלי שיט שונים עברו לידו. הראשונה לעבור על פניו הייתה אוניית משא שאנשי הצוות שלה הבחינו בו אך סירבו לעצור ולסייע לו על אף קריאותיו לעזרה באנגלית. פון טען שאנשי האונייה לא חילצו אותו בגלל מראהו האסייתי, כלומר לדעתו הם ראו בו מלח יפני ולא היו מוכנים לסייע לאויב בעת מלחמה. סיבה אחרת לחוסר הסיוע יכולה הייתה להיות מנהג של הגרמנים בזמן המלחמה, הם נהגו לשלוח ללב ים מלח אחד או שניים בסירת הצלה. כאשר ספינות או אוניות אחרות היו מבחינות ב"ניצולים" הן היו עוצרות ואז הגרמנים היו מטביעים אותן בקלות. צוות סיור אווירי של הצי האמריקאי חג מעליו, הבחין בו ואף הטיל לעברו מצופים. לחוסר מזלו של פון סערה גדולה הכתה בים באותו רגע ולא היה ניתן לחלצו. אפילו צוללת גרמנית הבחינה בו פעם אחת בזמן שערכה אימוני ירי לעבר שחפים.
בתחילה, היה סופר את הימים שעברו מאז שעלה לסירת ההצלה, אך בהמשך כאשר החל לאבד תקווה ספר ירחים מלאים.
חזרה ליבשה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-5 באפריל 1943, לאחר מסע תלאות של 133 ימים בסירת הצלה קטנה, פון לים התקרב ליבשה. מספר ימים קודם לכן הוא הבין שהוא מתקרב לחוף מפני שצבע המים סביבו השתנה, הצבע הפסיק להיות כחול כהה כצבע האוקיינוס. שלושה דייגים ברזילאים מצאו אותו והביאו אותו לבלם כעבור שלושה ימים.
במהלך ייסוריו, פון השיל ממשקלו כ-9 קילוגרמים, אך הוא היה מסוגל ללכת מיד עם חילוצו מן הסירה. במשך ארבעה שבועות היה מאושפז בבית חולים בברזיל עד שהקונסוליה הבריטית החליטה להחזיר אותו לבריטניה דרך מיאמי וניו יורק.
כאשר נודע לו כי איש טרם שרד זמן כה רב על סירה הצלה לפניו פון השיב: "אני מקווה שאיש לעולם לא יצטרך לשבור את השיא הזה". בפועל, היו ניצולים שנאלצו לשהות בלב ים למשך תקופה יותר. שלושה מלחים מקסיקנים שהו בלב ים במשך 10 חודשים על גבי סירת דיג ללא מנוע. חוזה סלבדור אלברנגה, דייג מאל סלוודור, נסחף בסירה קטנה במשך יותר משנה שלמה, 439 ימים, ממקסיקו לאיי מרשל. נכון לשנת 2019, שיאו של פון לים בשהייה על סירת הצלה כאדם יחיד טרם נשבר[3].
אחרית דבר
[עריכת קוד מקור | עריכה]ג'ורג' השישי, מלך הממלכה המאוחדת, העניק לפון את מדליית האימפריה הבריטית, והצי המלכותי הבריטי כלל את שמו במדריכי ההישרדות שלהם. לאחר המלחמה, פון החליט להגר לארצות הברית, אך המכסה למהגרים סינים כבר התמלאה עד תום. אולם, בעקבות סיפור ההישרדות יוצא הדופן שלו וכן התערבות של סנטור אמריקאי הוא קיבל אישור מיוחד להגר ולבסוף אף זכה לאזרחות אמריקאית. אלפרד בסטר סיפר שאחד מספריו בו הדמות שטה בחלל ללא שליטה מתבסס על סיפורו של פון.
פון לים מת ב-4 בינואר 1991 בברוקלין.
