עמרי חורש
עמרי חורש, 2022 | |
לידה |
28 ביולי 1981 (בן 43) עברון |
---|---|
מדינה | ישראל |
עמרי חורש (נולד ב-28 ביולי 1981) הוא סופר ואיש תרבות ישראלי.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]חורש נולד ב-1981 בקיבוץ עברון. הוא הרביעי בין חמישה אחים ואחות. אביו, המשורר שלמה חורש, הוא בן הקיבוץ ואמו שוש חורש, שכתבה והוציאה לאור שני ספרי שירה לילדים גדלה בקיבוצים שמרת ומזרע. חורש סיים בשנת 1999 לימודי תיכון בבית החינוך אופק שבקיבוץ. טרום השירות הצבאי יצא לשנת שירות במסגרת גרעין הכשרה של תנועת השומר הצעיר בקן בן-גוריון בעיר חולון. שירת בחיל האוויר שירות צבאי בין השנים 2000–2003.
בשנת 2012 השלים תואר ראשון בלימודי תרבות ממכללת ספיר ובשנת 2016 תואר שני בלימודי השואה מאוניברסיטת חיפה.
את דרכו בענף הספרים התחיל כדובר הוצאות הספרים כתר ומטר, ובהמשך היה עוזרו האישי ומנהל הארכיון של דן אלמגור ועורך מדור הספרים באתר ynet.
מאז 2018 הוא משמש כמנהל הספרייה לקולנוע והארכיון בסינמטק תל אביב.
בדצמבר 2023 עלה על הבמה עיבוד תיאטרוני לספרו "ילד" במסגרת תיאטרון תמונע. את המחזה כתבו וביימו טלי הכט וניר פרנקל ואת האב והבן שיחקו תומר נהיר פטלוק ואמיר בנאי, בהתאמה. ההצגה עלתה בבכורה במסגרת פסטיבל תמונע "תנועה קטנה" בתאריך 29.12.23.
יצירותיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- החלון והמדרגות – ספר הביכורים של חורש שראה אור ב-2019 בהוצאת ידיעות ספרים[1][2].
- ילד – ספרו השני של חורש, שהתפרסם ב-2022 בהוצאת תשע נשמות[3][4]
- הטמנה – סיפור במסגרת "פרויקט הסיפור הקצר"[5]
- חוקי הלשון – סיפור קצר שהתפרסם ב-2020 באנתולוגיה "סקס" בהוצאת תשע נשמות בעריכת אוריאל קון וג'וליה פרמנטו-צייזלר[6].
- הים הוא מרק גדול – סיפור קולי במסגרת אסופת הסיפורים המוקלטים "עשר דקות גג"[7]
- הדרך לממילא – סיפור קצר בגיליון השלישי של כתב העת ספקולציה (2021)[8]
- שריון ופלומה – סיפור קצר במסגרת פרויקט "הכל מתחיל בשאלה" של רדיו מהות החיים[9]
- עכשיו אני שוב אני – מסה – בגיליון 134 של כתב העת הליקון[10]
- אלה לא תפוחים – סיפור קצר שהתפרסם בגיליון יוני 2022 של כתב העת מאזניים[11]
- איברים פנימיים – ספרו השלישי של חורש, שראה אור בשנת 2023 בהוצאת פרדס[12].
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]במהלך השנים התגורר חורש בחיפה, בשדרות, בפריז, בבאר-שבע ובאמסטרדם. כיום הוא מתגורר בתל אביב.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- עמרי חורש, ברשת החברתית פייסבוק
- עמרי חורש, ברשת החברתית אינסטגרם
- עמרי חורש, ברשת החברתית פייסבוק
- עמרי חורש, ברשת החברתית אינסטגרם
- עמרי חורש, ברשת החברתית LinkedIn
- ארז ביאלר, "יש הרבה כאב בהתבגרות הומואית, החגיגות הן פיצוי על שנים קשות", באתר מאקו, 29 בספטמבר 2023
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ רועי בית לוי, "החלון והמדרגות": תרגיל ספרותי מורכב ועמוק של סופר בתחילת דרכו, באתר הארץ, 1 במאי 2020
- ^ אהרון לפידות, פול אוסטר, בלש פרטי, באתר ישראל היום, 26 בדצמבר 2019
- ^ אלעד נבו, הבן, הבית, המגיפה, באתר ישראל היום, 5 באפריל 2022
- ^ חן שטרס, "ילד" של עמרי חורש מצליח לגעת ברגישות בכמה אמיתות על אבהות, באתר הארץ, 12 במאי 2022
- ^ הטמנה, עמרי חורש | פרויקט הסיפור הקצר, באתר www.shortstoryproject.com, 2021-10-09
- ^ Alfred, חד אבל לא משמעי, באתר מעלה - כתב עת לביקורת, 2021-11-30
- ^ הים הוא מרק גדול, עמרי חורש
- ^ speculat_admin, הדרך לממילא | עמרי חורש, באתר ספקולציה
- ^ הכל מתחיל בשאלה | עומרי חורש בסיפורו שריון ופלומה, נבדק ב-2022-09-03
- ^ כי לא יכולתי לעצור - גליון 134 – הליקון ע"ר, באתר www.helicon.org.il
- ^ יוני 2022, באתר מאזניים, דו ירחון לספרות של אגודת הסופרים
- ^ איברים פנימיים, באתר פרדס הוצאה לאור