עיינות
 | |
| מדינה |  ישראל
|
| מחוז | המרכז |
| מועצה אזורית | גן רווה |
| גובה ממוצע[1] | 24 מטר |
| תאריך ייסוד | 1930 |
| סוג יישוב | יישוב מוסדי |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2023[1] | |
| - אוכלוסייה | 193 תושבים |
(למפת גוש דן רגילה)   עיינות  | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[2] |
2 מתוך 10 |
| http://www.ayanot.org.il | |
עיינות (עֲיָנֹות) הוא כפר נוער במישור החוף הדרומי, כ-3 ק"מ מדרום-מערב לנס ציונה, בתחום המועצה האזורית גן רווה.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לפי זאב וילנאי, שם המקום ניתן לו בשל מעיינות המים המפכים בשטח המוסד. לפי גרסה אחרת שם המקום הוא סמלי, ונגזר מפסוק בתורה:
”כִּי ה' אֱלֹהֶיךָ מְבִיאֲךָ אֶל אֶרֶץ טוֹבָה, אֶרֶץ נַחֲלֵי מָיִם, עֲיָנֹת וּתְהֹמֹת יֹצְאִים בַּבִּקְעָה וּבָהָר.” (דברים, ח', ז')
בשנת 1926 נרכשו 500 דונם ששימשו כאדמות הכפר ביוזמת עדה מימון, לימים חברת הכנסת. ב-1929 נחרשה האדמה לראשונה ויום ייסוד הכפר נקבע ל-30 במרץ 1930 בו ניטע לראשונה עץ הדרים. הכפר הוקם על אדמת הקרן הקיימת, על ידי ויצו (הסתדרות עולמית לנשים ציוניות) ומועצת הפועלות בהסתדרות העובדים הכללית.
במאורעות תרצ"ו - תרצ"ט הותקפה עיינות פעמיים, אך הנערות לא נטשו את הכפר. גם מחלת הקדחת תקפה את נערות הכפר באותן שנים.
בתחילה שימש המקום כמשק פועלות אשר עבר לעיינות מבן שמן. בחלוף השנים הפך המקום לבית ספר חקלאי. בשנות מלחמת העולם השנייה קלט הכפר פליטים יהודים מארצות רבות. במלחמת העצמאות שימש הכפר כנקודת שמירה והתארגנות של הפלמ"ח. עם התקדמות הצבא המצרי הפולש לעבר תל אביב הקימה חטיבת גבעתי קו הגנה שני בין גדרה לעיינות. שלט על כך נמצא בכניסה לעיינות.
לאחר קום המדינה התמקדה פעילות כפר הנוער בקליטת נוער מעיירות פיתוח ועולים. קבוצת בוגרים של עיינות הצטרפה לגרעין הנח"ל שאזרח את נחל עוז.
בעשור השני של המאה ה-21 מתקיימים בכפר מפגשים בין בני נוער מהארץ לבין בני נוער יהודים מחוץ לישראל הנמצאים בישראל בתוכניות חינוכיות. בשנים האחרונות נפתחו בבית הספר מסלולים עיוניים וטכנולוגיים, ביניהם מסלול ביוכימיה-רפואה ומסלול קולנוע. כמו כן קיים בבית הספר גם מסלול ללא פנימיה לתלמידי האזור, מאשדוד ועד פתח תקווה.
מול הכניסה למוסד (מכביש 42) ישנו חניון המכונה "חניון שקמי עיינות" על שם שלושה עצי שקמה המצטיינים בכך שענפיהם משתרעים על שטח גדול במיוחד ויוצרים נוף בקוטר של כ-12 מטר. לצד השקמים ישנם שרידים של סביל - שוקת מים שהקים בראשית במאה ה-19 מושל יפו דאז, מחמוד אבו נבוט.
בנוסף על כל אלו, בכפר הנוער פועלת שלוחה של מכינה קדם-צבאית אדרת.
גלריית תמונות
[עריכת קוד מקור | עריכה]-
גן פסלים במרכז הכפר - פסלי מתכת שיצר האמן חנוך בר יוסף עם תלמידי הכפר בשנות ה-90 -
שלט על הבית המרכזי בעיינות -
הבית המרכזי בעיינות שבו התגוררה עדה פישמן מימון -
פועלת בשדה, 1936 -
מבנה הרפת שהוקמה ב-1932, עברה שימור והוסבה לשימוש מכינה קדם צבאית אדרת ולמוזיאתר -
מבנה הרפת -
מבנה המחלבה שהוסב לארכיון היסטורי -
חדר העיון בארכיון ההיסטורי -
בית הכנסת שכיום משמש ספרייה -
שלט על קו ההגנה גדרה-עיינות במלחמת העצמאות -
אולם אשכול
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של עיינות- אתר האינטרנט של כפר הנוער עיינות
- סיפור מקומי - עיינות, ציר זמן שיתופי של כפר הנוער עיינות
- נדב מן, תנועת הפועלות, באתר ynet, 3 באוגוסט 2007
- מיכאל יעקובסון:סיבוב ברפת שהוסבה למכינה קדם צבאית בכפר הנוער החקלאי עיינות, באתר 'חלון אחורי', 9 בינואר 2021
- מיכאל יעקובסון: סיבוב בבית הכנסת שהוסב לספרייה בכפר הנוער עיינות, באתר 'חלון אחורי', 20 בינואר 2021
- מיכאל יעקובסון: סיבוב במבנים המוקדמים שתכננו ריכרד קאופמן ואלזה גדעוני בכפר הנוער עיינות, באתר 'חלון אחורי', 24 בפברואר 2021
עשרים וחמש שנה למועצת הפועלות, טקס בעינות, 1946, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים
עיינות (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית- אלי אלון, 94 שנים לכפר הנוער עיינות , באתר News1 מחלקה ראשונה, 15 באפריל 2024
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוקטובר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2021
| ||||||||||||||||
