סן לורנסו
מידע כללי | |||
---|---|---|---|
שם מלא |
Club Atlético San Lorenzo de Almagro קלוב אתלטיקו סן לורנסו דה אלמגרו | ||
כינוי |
קוארווס - cuervos El Ciclón - הציקלון | ||
תאריך ייסוד | 1 באפריל 1908 | ||
אצטדיון |
פדרו בידגאין (נואבו גסומטרו), בואנוס איירס (תכולה: 47,964) | ||
יו"ר | הורסיו ארסייגור | ||
מאמן | רובן דריו אינסואה | ||
ליגה | ליגת העל הארגנטינאית | ||
sanlorenzo | |||
תלבושת | |||
|
קלוב אתלטיקו סן לורנסו דה אלמרגו (בספרדית: Club Atlético San Lorenzo de Almagro) היא קבוצת כדורגל ארגנטינאית, הנחשבת לאחת מחמש הקבוצות הגדולות של ארגנטינה לצד בוקה ג'וניורס, ריבר פלייט, אינדפנדיינטה וראסינג קלוב.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מועדון סן לורנסו נוסד ב-1 באפריל 1908, על ידי קבוצה של צעירים, בעזרת הכומר "פדרה" לורנסו מצה ונקראת על שם לאורנטיוס מרומא. צבעי המועדון הם הכחול, אשר מסמל את האידיאל, והאדום, המסמל את הלחימה.
משחק הקלאסיקו שלה מתקיים מול קבוצת הורקאן, שמתחילת שנות התשעים שהתה לסירוגין שלוש עשרה שנים בליגה השנייה.
סן לורנסו מייצגת בעיקר את השכונות בואדו, אלמגרו, פומפייה ובחו פלורס, שבבירה בואנוס איירס, אבל בפועל אוהדיה הרבים מפוזרים בכל ארגנטינה וגם מחוצה לה.
בעידן החובבני זכתה הקבוצה בשלוש אליפויות ארגנטינה (1923, 1924, 1927). האליפות הראשונה בעידן המקצועני בה זכה המועדון הייתה ב-1933 (היה זה הטורניר השלישי שהתקיים בעידן המקצועני), ולאחר מכן זכה באחת עשרה אליפויות נוספות (האחרונה שבהן ב-2013). תארים נוספים ברמה הלאומית בהם זכתה הקבוצה הם הגביע הלאומי "קופה דה לה רפובליקה" (1943) והסופר קאפ הארגנטינאי (2016).
עוד זכתה הקבוצה בשלושה גביעים בינלאומיים: בגביע ליברטדורס בעונת 2014 (בגמר היא גברה על נסיונל אסונסיון הפרגוואית[1]), בגביע מרקוסור (2001) ובגביע סודאמריקנה (2002). גביעים אלו מצטרפים לגביעי עבר בינלאומיים בהן זכתה - קופה קמפאונטו ריו דה לה פלאטה (1923) וגביע אלדאו (1927), שהפגישו את אלופות ארגנטינה ואורוגוואי.
המועדון ידוע בזכות מחלקת הנוער שלו ורבים משחקני הקבוצה ייצגו את הנבחרות הצעירות של ארגנטינה בגביעי העולם, במונדיאל הנוער האחרון שנערך בהולנד 2005 שימש פבלו זבאלטה, אז שחקן הקבוצה, כקפטן הנבחרת. פרננדו מסה הצעיר שימש כקפטן הנבחרת עד גיל 17 באליפות דרום אמריקה בכדורגל עד גיל 17 האחרונה שהתקיימה במרץ 2007 באקוודור.
אוהדי הקבוצה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אוהדי הקבוצה מכונים "קוארווס" (עורבים) בגלל צבע הביגוד השחור של הכמרים. הם ידועים כקנאים ביותר לקבוצתם. בשנת 1999 נעשה ניסיון להפוך את המועדון לחברה פרטית על ידי קבוצה של משקיעים. האוהדים הפגינו והתעמתו עם כוחות המשטרה, והצליחו למנוע את המהלך.
אצטדיון
[עריכת קוד מקור | עריכה]הקבוצה משחקת באצטדיון פדרו בידגאין המכונה בפי אוהדי הקבוצה ובארגנטינה "נואבו גסומטרו" (גסומטרו החדש). האצטדיון נחנך בשנת 1993 ומכיל 47,964 מקומות.
שחקנים בולטים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- חוסה סנפיליפו (1953-1962; 1972)
- אסקיאל לאבסי (2004-07)
- פבלו סבאלטה (2002-05)
- קלאודיו מורל רודריגס (1998-04)
- איוואן קורדובה (1998-00)
- סבסטיאן אבראו (1996-97; 2000-01)
- פרננדו אדגר גאלטו (1994-99)
- אוסקר רוג'רי (1994-97)
- אנחל קוריאה (2013-14)
- איקר מוניאין (2024)
כדורסל
[עריכת קוד מקור | עריכה]במועדון מחלקת כדורסל שהשיגה תארים רבים, בעיקר בטורנירים של בואנוס איירס, בין שנות הארבעים ועד לראשית שנות השבעים. המועדון זכה בליגת העל הארגנטינאית בכדורסל בעונות 1958, 2015/16 (כשבשורותיה משחק כדורסלן ה-NBA בעבר ולטר הרמן), 2016/17, 2017/18 ו-2018/19, ובליגת האמריקות של פיב"א בעונות 2018 ו-2019.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר האינטרנט הרשמי של סן לורנסו
- סן לורנסו, ברשת החברתית פייסבוק
- סן לורנסו, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
- סן לורנסו, ברשת החברתית אינסטגרם
- סן לורנסו, סרטונים בערוץ היוטיוב
- פרופיל, באתר Transfermarkt
- פרופיל, באתר FootballDatabase.eu
- אתר אוהדים
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ היסטוריה: סן לורנסו זכתה בגביע הליברטדורס, באתר nrg, 14 באוגוסט 2014
ליגת העל הארגנטינאית, עונת 2023 | |
---|---|
|