סייפן
 סייפן
| |
|---|---|
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | צומח |
| מערכה: | בעלי פרחים |
| מחלקה: | חד פסיגיים |
| סדרה: | אספרגאים |
| משפחה: | אירוסיים |
| סוג: | סייפן |
| שם מדעי | |
 Gladiolusלינאוס, 1753 | |
סַיְפָן (נקרא גם גְּלַדְיוֹלָה או שושן החרב) הוא סוג של צמחים בעלי פרחים ממשפחת האירוסיים.
מקור השם
[עריכת קוד מקור | עריכה]השם גלדיולה מגיע מהמילה הלטינית לחרב, gladius וזאת על שום דמיונם של העלים לסייף. לכן הסוג נקרא גם סייפן או שושן החרב בעברית, מלשון סיף. בשם גלאדיולה קרוב גם למילה גלאדיאטור שגם הם היו משתמשים בחרב.
מינים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הסוג גלדיולוס מונה בערך 260 מינים, מתוכם 250 מקומיים לאפריקה התת-סהרית, בעיקר דרום אפריקה. מקורם של בערך 10 מינים באסיה ובאירופה. ישנם 160 מינים של גלדיולוס שהם בלעדיים לדרום אפריקה ו-76 - לאפריקה הטרופית. בין המינים משתנה גודל הקוצים מקטן לקוצי פרחים ענקיים ומרשימים.
צמיחה גדילה וצורה
[עריכת קוד מקור | עריכה]צמחים רב-שנתיים הללו צומחים באקלים מתון. הם צומחים מפקעות עגולות וסימטריות ש"ארוזות" במספר שכבות של כיסוי חום וסיבי. הגבעול שלהם בדרך-כלל אינו מעונף, ומפיק בין עלה אחד לתשעה. העלים הם צרים, צבעוניים, וזוויתיים בצורת חרב, שנתונים בנרתיק. העלה הנמוך ביותר מקוצר ומתקפל אל תוך הגבעול. להב העלה יכול להיות חלק או מעוצב בצורת זיג-זג.
רבייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]קוצי הפרח השבריריים הם גדולים וחד צדדיים עם פרחים דו-מיניים יחידים, כל אחד מוקף בשני עלעלים ירוקים ועוריים. עלי הגביע ועלי הכותרת כמעט זהים במראם, ומכונים עלי פרח. הם מאוחדים בבסיסם למבנה בצורת גליל. עלי הפרח העליונים הם גדולים יותר, ומגנים על שלושת איברי הרבייה הזכריים של הפרח. שלושת עלי הפרח התחתונים הם צרים יותר. איבר הרבייה הנקבי של הפרח הוא בצורת תעלה, ואברי המין הזכריים מחוברים לבסיסו בעיצוב של שני חוטים ענפיים דמויי כף, שכל אחד מהם מתרחב לעבר הקודקוד.
השחלה היא בעלת 3 לשכות עם קפסולות מלבניות או עגולות, שמכילות זרעים רבים חומים, מכונפים, זוויתיים וריחניים.
צבעם של הפרחים משתנה מוורוד-אדמדם או סגול בהיר עם לבן או לבן וקרם או כתום ואדום.
המינים הדרום אפריקאים הורבו במקור על ידי דבורים ארוכות לשון, אבל מספר שינויים שנוצרו במערכת הרבייה, אפשרו האבקה על ידי צופיות, עשים, זבובים ארוכי לשון ואחרים.
התערבות אנושית
[עריכת קוד מקור | עריכה]הסייפנים הורבו בצורה נרחבת, וקיים מגוון רחב של צבעי פרחים מהונדסים גנטית. קבוצות הרבייה הראשיות נוצרו על ידי שילוב והצלבה בין ארבעה או חמישה מינים מתת הזנים: גרנדיפלורים, פרימולינים וננוסים.
הסייפנים נחשבים צמחי נוי טובים מאוד, למרות נטיית הגבעולים הגבוהים לנטות ולהתכופף לעיתים קרובות, עם כיוון הרוח.
בישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]בארץ ישראל צומחים בר שני מינים של סייפן: סייפן התבואה (Gladiolus italicus) וסייפן סגול, שניהם ערכי טבע מוגנים[1].
אזכורים בתרבות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- בספר שר הטבעות נופלת פמלייתו של איסילדור למארב בשדות הסייפנים, ואיסילדור מאבד את הטבעת האחת בנסותו להמלט.
- דמות הבמה דיים עדנה אוורג', אימצה את הסייפן כסמל המסחרי שלה, ופרחים אלה מופיעים לעיתים קרובות בתמונותיה ובהופעותיה על הבמה.
- בשירם של הבילויים "משהו כמו תה" מוזכר הפרח.
- בשיר "יונתן" של יונה וולך מוזכר ענף גלדיולה: "הם כורתים את ראשי בענף/ גלדיולה ואוספים את ראשי/ בשני ענפי גלדיולה ואורזים/ את ראשי בניר מרשרש".
- בספר "יונה ונער" של מאיר שלו מוזכרות גלדיולות: "נער על אופניים הופיע, מתנשף ומיוזע, אץ במעלה המדרגות וזר גלדיולות בידיו" (ע' 53).
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- סייפן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
סיפן, דף שער בספרייה הלאומית
- סייפן, באתר ITIS (באנגלית)
- סייפן, באתר NCBI (באנגלית)
- סייפן, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- סייפן, באתר Tropicos (באנגלית)
- סייפן, באתר GBIF (באנגלית)
- סייפן, באתר IPNI (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (ערכי טבע מוגנים), ה'תשס"ה-2005, ק"ת 6369, ה'תשס"ה, 15 בפברואר 2005 (תוקן ב־17 בדצמבר 2019), בספר החוקים הפתוח
