סומכוס (מתרגם)

ערך זה עוסק במתרגם ממוצא כותי שהתגייר והתנצר. אם התכוונתם לתנא בן הדור החמישי, תלמיד רבי מאיר, ראו סומכוס.

סומכוס או סימכוס (ביוונית: Σύμμαχος; פעל בסוף המאה ה-2) היה סופר שתרגם את "הברית הישנה" ליוונית. תרגומו נכלל על ידי אוריגנס בהקספלה והטטרפלה שלו,^[1] שהשוו גרסאות שונות של "הברית הישנה" זו לצד זו עם תרגום השבעים.

חייו

אוסביוס הסיק שסומכוס היה אביוניט (Ἐβιωνίτης Σύμμαχος "סומכוס האביוניט"), אך כיום סבורים שפרט זה אינו אמין. אפשרות אחרת היא שהוא היה שומרוני שהתגייר. דיווחו של אפיפניוס שסומכוס היה שומרוני אשר הסתכסך עם עמו והתגייר^[1] זוכה כיום לאמון רב יותר, מאחר שפירושי המקרא של סומכוס אינם מצביעים על אביוניזם. בשלב מסוים בחייו, הוא גם כתב פרשנות לבשורה הארמית של מתי (אנ'), שהייתה ידועה אז בשם "על פי העברים".

סומכוס בן יוסף

אחדים זיהו את התנא סומכוס בן יוסף עם סומכוס המתרגם; אחרים סבורים שהטענה אינה מבוססת,^[2] אף על פי שאפיפניוס מסלמיס ממקם את סומכוס בתוך מסגרת הזמן של רבי מאיר, באומרו שסומכוס המיר את דתו לדת היהודית לאחר שהיה שומרוני. התנא סומכוס היה תלמידו של רבי מאיר,^[3] ותורתו מוזכרת במשנה בשם "סומכוס".^[4]

התרגום שלו

לדברי ברוס מצגר, התרגום היווני של כתבי הקודש העבריים שהוכן על ידי סומכוס נערך לפי "תיאוריה ושיטה... ההפך מזה של עקילס". עם זאת, סומכוס שאף לשמר את המשמעות של טקסט המקור העברי באמצעות תרגום מילולי יותר מאשר תרגום השבעים.

כמה קטעים מהגרסה של סומכוס שרדו במה שנותר מה"הקספלה",^[1] והחוקרים מציינים לאורם את הטוהר והאלגנטיות האידיומטית של היוונית של סימכוס. הירונימוס העריץ את סגנונו והשתמש בחיבורו לצורך חיבור ה"וולגטה" שלו.

חיבורים אבודים

לפי אוסביוס, סומכוס כתב גם פירושים, שלא שרדו, ונכתבו ככל הנראה כדי להתמודד עם הבשורה היוונית הקנונית של מתי, ה"היפומנמטה". אוסביוס גם מתעד את הצהרתו של אוריגנס שהוא השיג פירושים אלה ואחרים של סומכוס לכתבי הקודש מיוליאנה מסוימת, שירשה אותם מסומכוס עצמו (תולדות הכנסייה, 6, 17); פלדיוס מגלטיה (אנ') (365–425) מציין בחיבורו על הנזירות (Historia Lausiaca, lxiv (אנ')) כי הוא מצא בכתב יד "עתיק מאוד" את הקטע הבא שנכתב על ידי אוריגנס: "ספר זה מצאתי בבית יוליאנה, הבתולה בקיסריה (אנ'), כשהסתתרתי שם; שאמרה שקיבלה אותו מסומכוס עצמו, המתרגם של היהודים". תאריך שהותו של אוריגנס עם יוליאנה היה כנראה בשנים 238–241, אבל הגרסה של סומכוס לכתבי הקודש כבר הייתה ידועה לאוריגנס כשכתב את הפירושים המוקדמים ביותר שלו, בסביבת שנת 228.^[1]

מסורות מאוחרות יותר

לפי דבריהם של סופרים מאוחרים רבים המדברים על סומכוס, הוא בוודאי היה אדם בעל חשיבות רבה בקרב האביוניטים,^[1] שכן "סומכים" היה מונח שנשאר בשימוש על ידי הקתולים אפילו במאה הרביעית לגבי הנצרנים (אנ') או האביוניטים, כפי שאנו יודעים מהחקיין הפסאודואפיגרפי של אמברוזיוס, פסאודו-אמברוזיוס (אנ'), "פרולוג לאיגרת אל הגלטים", ומכתבי אוגוסטינוס נגד כופרים.^[5]

ראו גם

קישורים חיצוניים

"סוּמַכוּס", יהודה דוד אייזנשטיין (עורך), אנציקלופדיה אוצר ישראל, ניו יורק: פרדס, תשי"ב, חלק ז, עמודים 155–156, באתר היברובוקס
Henry Wace, A Dictionary of Christian Biography and Literature, "Symmachus" (2), pp. 917-918
Symmachus, האנציקלופדיה היהודית
השוואה בין תרגומי התנ"ך ובהם תרגום סומכוס ליוונית

הערות שוליים

^ ¹ ² ³ ⁴ ⁵ Symmachus the Ebionite, האנציקלופדיה הקתולית
^ Symmachus, האנציקלופדיה היהודית
^ תלמוד בבלי, מסכת עירובין, דף י"ג, עמוד ב'.
^ משנה, מסכת עירובין, פרק ג', משנה ב'; מסכת בבא מציעא, פרק ו', משנה ה'; מסכת חולין, פרק ה', משנה ג'.
^ Henry Wace, A Dictionary of Christian Biography and Literature, "Symmachus" (2), p. 917

[קתולית-1] ¹ ² ³ ⁴ ⁵ Symmachus the Ebionite, האנציקלופדיה הקתולית

[2] Symmachus, האנציקלופדיה היהודית

[3] תלמוד בבלי, מסכת עירובין, דף י"ג, עמוד ב'.

[4] משנה, מסכת עירובין, פרק ג', משנה ב'; מסכת בבא מציעא, פרק ו', משנה ה'; מסכת חולין, פרק ה', משנה ג'.

[5] Henry Wace, A Dictionary of Christian Biography and Literature, "Symmachus" (2), p. 917

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]