נשיא יוון
איוש נוכחי | קתרינה סקלארופולו | ||
---|---|---|---|
תאריך כניסה לתפקיד | 13 במרץ 2020 | ||
דרכי מינוי | נבחר על ידי הפרלמנט ההלני | ||
תחום שיפוט | יוון | ||
מעון | ארמון הנשיאות היווני | ||
מושב המשרה | אתונה, יוון | ||
משך כהונה קצוב | 5 שנים | ||
ייסוד המשרה | מאי 1827 | ||
http://www.presidency.gr | |||
נשיא הרפובליקה ההלנית של יוון (ביוונית: Πρόεδρος της Ελληνικής Δημοκρατίας, Próedros ti̱s Elli̱nikí̱s Di̱mokratías) או בקיצור נשיא יוון הוא ראש המדינה של יוון. הנשיא נבחר על ידי הפרלמנט ההלני אחת לחמש שנים. לנשיא יש סמכות מוגבלת ברשות המבצעת ולו תפקידים ייצוגיים וסמליים, בעוד שראש ממשלת יוון הוא בעל הכח הפוליטי החזק ביוון.
תפקידו של הנשיא הוא בעיקר טקסי מאז הרפורמה בחוקת יוון בשנת 1986. המשרה הוקמה באופן רשמי על ידי ועדת החוקה של יוון ב-1975, אבל היו תפקידים דומים לזה של הנשיא כיום בעבר, לדוגמה במשטר הצבאי ביוון בשנים 1967–1974 וברפובליקה השנייה של יוון.
הנשיאה המכהנת, מאז 2020, היא קתרינה סקלארופולו.
סמכויות
[עריכת קוד מקור | עריכה]הנשיא הוא המפקד העליון של הכוחות המזוינים של יוון והוא תופס את המקום הראשון בסדרי הקדמה הממלכתיים ביוון. אף על פי שהחוקה היוונית בשנת 1974 העניקה לנשיא סמכויות ניכרות, בפועל הנשיא שימש תפקיד ייצוגי וסמלי באופן כללי לאחר שראש ממשלת יוון הוא המנהל הפעיל של ממשלת יוון. תפקידיו של הנשיא הוגדרו רשמית רק לאחר השינוי בחוקת 1986, אשר הקטין הסמכויות הרשמיות של הנשיא.
ארמון הנשיאות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – ארמון הנשיאות (יוון)
ארמון הנשיאות באתונה הוא מעונו הרשמי של נשיא יוון. בעבר היה מוכר כ"ארמון יורש העצר" ומאוחר יותר כ"ארמון המלוכה החדש". הארמון נמצא ברחוב הרודוטו אטיקוּ, שבו נמצא גם מעונו הרשמי של ראש הממשלה, סמוך לבניין הפרלמנט ולגנים הלאומיים. שטח גני הארמון הוא 27 דונם.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הרפובליקה ההלנית השלישית הנוכחית (ביוונית: Γʹ Ελληνική Δημοκρατία) התגבשה ב-1974 במהלך תקופת ה"מטאפוליטפסי", לאחר תום המשטר הצבאי ביוון, אשר שלט ביוון מאז ההפיכה של 21 באפריל 1967.
ב-1 ביוני 1973, המנהיג בזמנו של המשטר הצבאי ביוון ויורש העצר של קונסטנטינוס השני, מלך יוון המוגלה גאורגיוס פאפאדופולוס, ביטל את המלוכה היוונית והכריז על עצמו כנשיא הרפובליקה. משאל עם מבוים ב-29 ביולי 1973 אישר את שינוי המשטר, והעביר חוקה חדשה שהקימה רפובליקה נשיאותית. ניסיון זה לדמוקרטיזציה מבוקרת הסתיים על-ידי הפלת פאפאדופולוס על-ידי בריגדיר דימיטריוס יואנידיס ב-25 בנובמבר 1973. הרפובליקה ומוסדותיה נשמרו רשמית, אך היו לא יותר מאשר חזית למשטר הצבאי. סגן אלוף פאדון גיזיקיס מונה לנשיא הרפובליקה, אבל כוח היה בידי יואנידיס, אשר שלטו מאחורי הקלעים.
לאחר נפילתה של המשטר הצבאי וחזרה לשלטון אזרחי תחת קונסטנדינוס קרמנליס באוגוסט 1974, המעשים המשפטיים והחוקתיים של המשטר הצבאי נחשבו כפסולים, ונערך משאל עם חדש בנושא ב-8 בדצמבר 1974, מה שאישר את ביטול המלוכה. בינתיים, גיזיקיס, נשאר במשרד כנשיא. לאחר משאל עם, החליף אותו הנשיא הנבחר הראשון, קונסטנדינוס צאצוס.
חוקה חדשה, אשר פורסמה ב-11 ביוני 1975, הכריזה על יוון כ"דמוקרטיה פרלמנטרית נשיאותית" (או "רפובליקה" – δημοκρατία ביוונית ניתן לתרגם בשני הכיוונים). חוקה זאת, אשר תוקנה בשנים 1985, 2001, 2008 ו-2019, עדיין בתוקף היום.
רשימת הנשיאים של הרפובליקה ההלנית השלישית
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מפלגות פוליטיות
דמוקרטיה חדשה התנועה הסוציאליסטית הפאן-הלנית עצמאי/ת
נשיא/ה | תקופת כהונה | מפלגה פוליטית | ||||
---|---|---|---|---|---|---|
מס. | דיוקן | שם (לידה–מוות) |
נכנס/ה לתפקיד | עזב/ה את התפקיד | זמן בתפקיד | |
1 | קונסטנדינוס צאצוס Κωνσταντίνος Τσάτσος (1899–1987) |
18 בדצמבר 1974 | 19 ביולי 1975 | 213 ימים | דמוקרטיה חדשה | |
כותב ומשפטן, נשיא לשעבר של מועצת המדינה. בתמיכת הדמוקרטיה חדשה, הוא נבחר ללא התנגדות על-ידי הפרלמנט הנשלט על-ידי מפלגה זאת כתוצאה מהבחירות ב-17 בנובמבר 1974 ובעקבות ביטולה הסופית של המלוכה היוונית במשאל עם ב-8 בדצמבר 1974, עם 206 קולות בקלפי הראשון. | ||||||
2 | מיכאיל סטסינופולוס Μιχαήλ Στασινόπουλος (1903–2002) |
19 ביולי 1975 | 10 במאי 1980 | 4 שנים, 296 ימים | דמוקרטיה חדשה | |
משפטן ושר בקבינט עם האיחוד הרדיקלי הלאומי ודמוקרטיה חדשה. נבחר על ידי הפרלמנט של 1974 בהצבעה הראשונה עם 210 קולות נגד פנגיוטיס קנלופולוס. | ||||||
3 | קונסטנדינוס קרמנליס Κωνσταντίνος Καραμανλής (1907–1998) |
10 במאי 1980 | 10 במרץ 1985 "(התפטר)" |
4 שנים, 304 ימים | דמוקרטיה חדשה | |
ראש הממשלה כמנהיג האיחוד הרדיקלי הלאומי בין השנים 1955–1963 ושוב כמנהיגה של דמוקרטיה חדשה מ-1974. נתמך על-ידי דמוקרטיה חדשה, מפלגת הסוציאליזם הדמוקרטי והמפלגה הקומוניסטית של יוון, הוא נבחר על-ידי הפרלמנט של 1977 הנשלט על-ידי דמוקרטיה חדשה בקלפי השלישי עם 183 קולות נגד שבעה מועמדים אחרים ממפלגות קטנות. התפטר לפני תום כהונתו עקב הסתכסכותו עם אנדראס פפנדראו והחלטת התנועה הסוציאליסטית הפאן-הלנית לא לתמוך בו לכהונה שנייה ב-1985. | ||||||
– | יואניס אלווראס (ממלא מקום) Ιωάννης Αλευράς (1912–1995) |
10 במרץ 1985 | 30 במרץ 1985 | 20 ימים | התנועה הסוציאליסטית הפאן-הלנית | |
חבר בהתנועה הסוציאליסטית הפאן-הלנית ודובר הפרלמנט, הוא החליף את קרמנליס בעקבות התפטרותו המוקדמת. | ||||||
4 | כריסטוס סרצטאקיס Χρήστος Σαρτζετάκης (1929–2022) |
30 במרץ 1985 | 4 במאי 1990 | 5 שנים, 35 ימים | עצמאי | |
משפטן, ידוע בתפקידו בחקירת רצח למברקיס. הוא נתמך על ידי התנועה הסוציאליסטית הפאן-הלנית והמפלגה הקומוניסטית של יוון. נבחר ללא התנגדות על-ידי הפרלמנט של 1981 הנשלט על-ידי התנועה הסוציאליסטית הפאן-הלנית בקלפי השלישי עם 180 קולות. | ||||||
(3) | קונסטנדינוס קרמנליס Κωνσταντίνος Καραμανλής (1907–1998) |
5 במאי 1990 | 10 במרץ 1995 | 4 שנים, 310 ימים | דמוקרטיה חדשה | |
הפרלמנט של נובמבר 1989 נכשל לבחור נשיא לאחר שלוש קלפיות, עם הקולות של התנועה הסוציאליסטית הפאן-הלנית חלוקים בין הנשיא המכהן כריסטוס סרצטאקיס ויואניס אלווראס, מה שהוביל לפירוקו ולבחירות בזק. קרמנליס לא התמודד לבחירות במהלך שלוש הקלפיות הראשונות, אך הועמד על-ידי דמוקרטיה חדשה לאחר הבחירות. הוא נבחר על-ידי הפרלמנט החדש של 1990 בקלפי החמישי עם 153 קולות, מנגד לאלווראס הנתמך על-ידי התנועה הסוציאליסטית הפאן-הלנית וקונסטנטינוס דספוטופולוס, הנתמך על-ידי סינספיסמוס. | ||||||
5 | קוסטנטינוס סטפנופולוס Κωνσταντίνος Στεφανόπουλος (1926–2016) |
10 במרץ 1995 | 12 במרץ 2005 | 10 שנים, 2 ימים | עצמאי | |
חבר בהאיחוד הלאומי הרדיקלי ודמוקרטיה חדשה ושר ממשלה, אחרי מנהיג מפלגת ההתחדשות הדמוקרטית המתפרקת ב-1985. נתמך על-ידי התנועה הסוציאליסטית הפאן-הלנית ואביב פוליטי, הוא נבחר על-ידי הפרלמנט של 1993 אשר נשלט על-ידי התנועה הסוציאליסטית הפאן-הלנית בקלפי השלישי נגד מועמדם של דמוקרטיה חדשה, אתנסיוס צלדריס. בחירותיו מחדש ב-2000 היו על-ידי הפרלמנט של 1996 אשר נשלט על-ידי התנועה הסוציאליסטית הפאן-הלנית, כמועמד משותף של התנועה הסוציאליסטית הפאן-הלנית ודמוקרטיה חדשה, אשר התמודד מול לאונידס קירקוס מטעם סינספיסמוס. | ||||||
6 | קרולוס פפוליאס Κάρολος Παπούλιας (1929–2021) |
12 במרץ 2005 | 13 במרץ 2015 | 10 שנים, יום אחד | התנועה הסוציאליסטית הפאן-הלנית | |
חבר בהתנועה הסוציאליסטית הפאן-הלנית ושר ממשלה, הוא נבחר ללא התנגדות לכהונתו הראשונה על-ידי הפרלמנט של 2004 הנשלט על-ידי דמוקרטיה חדשה כמועמד משותף של מפלגה זאת והתנועה הסוציאליסטית הפאן-הלנית בקלפי הראשון עם 279. נבחר שנית ללא התנגדות לכהונה שנייה ב-2010 על-ידי הפרלמנט של 2010 הנשלט על-ידי התנועה הסוציאליסטית הפאן-הלנית כמועמד משותף של מפלגה זאת, דמוקרטיה חדשה וריכוז פופולרי אורתודוקסי בקלפי הראשון עם 266 קולות. | ||||||
7 | פרוקופיס פבלופולוס Προκόπης Παυλόπουλος (1950–) |
13 במרץ 2015 | 13 במרץ 2020 | 5 שנים | דמוקרטיה חדשה | |
חבר בדמוקרטיה חדשה ושר בממשלה, קואליציית דמוקרטיה חדשה-התנועה הסוציאליסטית הפאן-הלנית נכשלה לבחור בסטברוס דימאס בשלוש הקלפיות הראשונות, מה שהוביל לבחירות חדשות אשר בה זכו מפלגת סיריזה. בתמיכתן של דמוקרטיה חדשה, יוונים עצמאים וסיריזה, פבלופולוס נבחר על-ידי הפרלמנט החדש של 2015 הקלפי הרביעי עם 233 קולות, אשר התמודד מול המועמד של הנהר והתנועה הסוציאליסטית הפאן-הלנית ניקוס אליביזאטוס. | ||||||
8 | קתרינה סקלארופולו Κατερίνα Σακελλαροπούλου (1956–) |
13 במרץ 2020 | מכהנת | 2 שנים, 84 ימים | עצמאית | |
נשיאת מועצת המדינה מ-2018 עד 2020, נבחרה ב-22 בינואר 2020, נתמכת על-ידי דמוקרטיה חדשה, סיריזה ותנועה לשינוי. עם השבעתה, היא הפכה לאישה הראשונה שכיהנה בתפקיד נשיאת יוון. |
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר האינטרנט הרשמי של נשיא יוון (ביוונית)