ניקולאי מאלקו
 | |
| לידה |
4 במאי 1883 בראילוב, האימפריה הרוסית  |
|---|---|
| פטירה |
23 ביוני 1961 (בגיל 78) סידני, אוסטרליה |
| מקום לימודים |
הקונסרבטריון של סנקט פטרבורג, אוניברסיטת סנקט פטרבורג |
| פרסים והוקרה |
אבירות במסדר דנבורג |
  | |
ניקולאי אנדרייביץ' מאלקו (באנגלית: Никола́й Андре́евич Малько; 4 במאי 1883, סמאקי, אוקראינה – 23 ביוני 1961, סידני, אוסטרליה) היה מנצח רוסי.
מאלקו ניצח על הבכורות של הסימפוניה הראשונה והשנייה של שוסטקוביץ' ושל החמישית של ניקולאי מיאסקובסקי. בשנת 1951 ניצח על ביצוע הבכורה של הסימפוניה השביעית של ואגן הולמבו עם תזמורת הרדיו הדני. בשלהי חייו התמנה למנצח הראשי של התזמורת הסימפונית של סידני, לאחר שהופיע (והקליט) לעיתים קרובות בבריטניה.[1][2]
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מאלקו למד בפקולטה לפילולוגיה של אוניברסיטת סנקט פטרבורג ואחר כך בקונסרבטוריון סנקט פטרבורג בשיעורי הלחנה אצל ניקולאי רימסקי-קורסקוב, אנטולי ליאדוב, אלכסנדר גלאזונוב, ניצוח עם ניקולאי צ'רפנין, ומאוחר יותר שיפר את יכולותיו במינכן עם פליקס מוטל. את הופעת הבכורה שלו ערך ב-1909 כעוזר מנצח הבלט בתיאטרון מריאינסקי. זמן קצר לפני המהפכה קיבל את תפקיד המנצח הראשי.
בתחילת העידן הסובייטי הפך מאלקו, שהיה בעל גישה חיובית לממשלה החדשה, לאחת הדמויות המובילות בחברה המוזיקלית. בשנים 1918–1921 עמד מאלקו בראש הקונסרבטוריון העממי של ויטבסק ובראש התזמורת הסימפונית. בשנים 1922–1924, היה פרופסור בקונסרבטוריונים של מוסקבה, חרקוב וקייב והוביל שיעור במכון למוזיקה ודרמה בקייב על שם מיקולה ליסנקו, אז המנצח הראשי של הפילהרמונית ופרופסור של הקונסרבטוריון בלנינגרד (1925–1928). הוא הוביל תזמורות שונות (כולל הפילהרמונית של לנינגרד), ביצע מספר בכורות, ביניהן הסימפוניה החמישית של מיאסקובסקי (1920) והראשונה של שוסטקוביץ' (1925).
בשנת 1929 עזב את ברית המועצות ועבד כמנצח אורח בווינה, פראג, קופנהגן, לונדון וערים אחרות. בשנת 1940 הוא התיישב בשיקגו, שם הוביל קבוצות שונות ולימד במילס קולג' בקליפורניה. משנת 1957 הוביל את התזמורת הסימפונית של סידני והופיע עמה בברית המועצות ב-1959.
ביצוע התזמורת בניצוחו של מאלקו התאפיין בחיות ובדיוק טכני ללא דופי. הוא ערך מספר הקלטות עם התזמורות הפילהרמוניות המלכותיות של קופנהגן ולונדון וכתב ספר על אמנות הניצוח, "המנצח והשרביט שלו" (Дирижёр и его палочка), שיצא לאור בקופנהגן.
מורשת
[עריכת קוד מקור | עריכה]מאז 1963 נערכת התחרות הבינלאומית של מנצחים על שם מאלקו בבירת דנמרק, קופנהגן, אחת לארבע שנים.
תלמידים
[עריכת קוד מקור | עריכה]תלמידיו הם ליאו גינזבורג, אלכסנדר מליק-פאשאייב, אבגני מיכלדזה, יבגני מראווינסקי, איליה מוסין, ניקולאי רבינוביץ', גלב טרנוב, בוריס חייקין, איסאי שרמן ומארק שניידרמן.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ניקולאי מאלקו, באתר ספוטיפיי
ניקולאי מאלקו, באתר MusicBrainz (באנגלית)
ניקולאי מאלקו, באתר Discogs (באנגלית)
.svg){kind=logo}
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ מידע על מאלקו
- ^ מידע על מאלקו (בנורווגית)
| הקודם: ואלרי ברדייב |
מנהלים מוזיקליים, הפילהרמונית של לנינגרד
1926-1930 |
הבא: אלכסנדר גאוק |
| הקודם: לאוני גרנדל |
התזמורת הסימפונית הלאומית של דנמרק
1930-1937 |
הבא: פריץ בוש |
| הקודם: יוג'ין גוסנס |
מנצחים ראשיים, התזמורת הסימפונית של סידני
1957-1961 |
הבא: דין דיקסון |