נחל נשר
 | |
| מפל בתוך המחצבה שנחצבה בתוך הנחל, פברואר 2024 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| יובלים |
נחל קטיע  |
| שפך |
נחל קישון |
| מדינות באגן הניקוז | ישראל |
|
(למפת הגליל המערבי רגילה)   נחל נשר | |
  | |
נַחַל נֶשֶׁר (בערבית: ואדי א-טבל) זורם במורדותיו המזרחיים של הר הכרמל ומתחבר לנחל הקישון.
משמעות שמו בערבית של הנחל, ואדי א-טבל - נחל התוף, משום רעש התיפוף היוצרות האבנים המידרדרות בזמן שיטפון, כנראה בשל הימצאות חללים קרסטיים בתשתית הסלע.[1]
גאוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ראשית הנחל בשלושה יובלים היורדים מקו פרשת המים. אחד יוצא מצומת דמון, השני מכביש 672 עוספיה-חיפה כ-0.5 ק"מ ממזרח לצומת דמון, השלישי יורד מהשכונה בעוספיה שמצפון לרום כרמל לעבר עין נשר. שלושת היובלים מתחברים ויוצרים יחדיו את נחל נשר. נקודת החיבור נמצאת כ-200 מטר מצפון לעין נשר. באזור עין נשר נכנס הנחל לשמורת הר הכרמל.
שלושת יובליו של הנחל חתורים באדמת הקירטון ולכן שיפועם מתון. לאורך היובלים שרידי טרסות. בנקודת החיבור של היובלים נוצר אזור פתוח רחב. כמה מאות מטרים מצפון לנקודת ההתחברות האדמה מתחלפת מקירטון רך לסלע דולומיט קשה, וערוץ הנחל הופך קניוני, הכולל מדרגות רבות בגובה של עד 2 מטר. בחורף זרימת המים יוצרת מפלים.
מדרונות ההר באזור הקניוני מכוסים בחורש ים תיכוני של עצי אלון מצוי, בר זית, מורן החורש, קטלב וער אציל. לאחר מכן נכנס הנחל לשטח השיפוט של העיר נשר. גשר בטון עליו סלול כביש 7212 עובר מעל ערוץ הנחל. בסמוך לגשר נשפך אל נחל נשר יובל המגיע מדרום מערב. מעל יובל זה נמתח הרכבל שהוביל את החומר שנחצב במחצבת "חרייבה" של נשר מפעלי מלט ישראליים לבית החרושת אשר נמצא בתחתית כביש 7212. מעל כביש 7212 מספר מחסי בטון שנבנו להגנה הנוסעים בו מפני נפילת מטען מהרכבל.
בהמשך בערוץ הנחל מצוי בור מרובע שגודל פתחו הוא 70x80 ס"מ. מבור זה יורד קמין קרסטי הנקרא "הוטה". עומקו הכולל של הבור הוא 87 ס"מ. לאחר מכן לפני תפנית הברך החדה של הנחל יורד קניון הנחל בסדרה של מפלים בין קירות זקופים. המפל התחתון גובהו מגיע עד 7 מטר. לאחר סדרת המפלים פונה הנחל בזווית של 90 מעלות צפונה ונכנס לשטח המחצבה של חברת מחצבי אבן שהוקמה בנחל בשנת 1865. מחצבה זו נסגרה בשנת 2009 בעקבות החלטת בית משפט.
בסקר הארכאולוגי שנעשה בנחל, על ידי יעקב עולמי, שלמה סנדר ואלדד אורן, נמצאו בגיא ליד הנחל חרסים, אבני פסיפס ואגן ריסוק של בית בד. השערת הסוקרים הייתה שהשרידים הם של חרבת עַקָּארָה ששרידיה נמחו כליל.
חלקו התחתון של נחל נשר מהמחצבה עד רחוב המגינים בנשר הוא סבך של חורש ים תיכוני ללא שבילים מוסדרים. בסבך זה חיים שפע של חזירי בר ונמיות אשר מדי פעם מגיחים מתוך החורש לשכונותיה של העיר נשר במיוחד לגבעת נשר ורמות יצחק. עד שנות השבעים של המאה ה-20 נהגו תושבי נשר לטייל בחלקו זה של הנחל. במעלה הנחל ליד המחצבה נבע מעיין קטן שנקרא בפי התושבים "מעיין הרועים" ובמפות מופיע כ"עין חנן". מעיין זה כוסה ונסתם עם הרחבת כביש 705. ביציאה מהנחל היה שטח פתוח של חורש שבו התקיימו מדי קיץ קייטנות שהופעלו על ידי מועצת נשר. אזור זה נבנה בחלקו והיתר כוסה בסבך צמחייה בלתי עביר. הכניסה היחידה לאזור זה אפשרית עתה רק מתוך האזור שליד המחצבה ובית הקברות של נשר.
באזור הנחל חיים בין היתר יערונים גדולים ודרבנים.[2] באזור נצפה תלתן צר-עלים (Trifolium angustifolium), עשב חד שנתי נדיר שנמצא על סף הכחדה.[3][4]
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]במלחמת העולם הראשונה בעת כיבוש חיפה, עלה כוח של פרשים אנגלים "שרווד ריינג'רס" בנחל נשר ודרך יובלו נחל קטיע בתנאי קרקע קשים אל רכס ההר, ובהדרכת תושב דרוזי הגיעו לרכס המערבי, הקדמי, של הכרמל. החיילים הרכובים נטרלו את התותחים האוסטרים אשר הוצבו להגן על המעגן של מפרץ חיפה. כוח זה השתתף בקרב המכריע על חיפה ביום 23 בספטמבר 1918.[5]
לפני קום המדינה החזיק הצבא הבריטי מאגר דלק באזור הכניסה לנחל נשר במכלים תת-קרקעיים.[6]
מסלול
[עריכת קוד מקור | עריכה]הנחל אכזב ברוב ימות השנה ולכן מאפשר הליכה לאורכו. בנחל מסלול טיול חד כיווני, במגמת ירידה, מצומת דמון עד חניון יער היערנים בסימון שבילים לבן-אדום-לבן.[7]
ישנו מסלול מעגלי באורך 2.5 ק"מ המתחיל ומסתיים בחניון יער יערנים. ראשיתו בשביל אופניים לא מסומן במגמת עלייה המשתלב למסלול הלבן-אדום-לבן שיורד לכיוון יער יערנים.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מינהלת הטיולים - מסלול טיול בנחל נשר העליון
- מיכל אבוטבול, דרך הנשר בכרמל, באתר ynet, 4 בדצמבר 2002
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ מדריך ישראל החדש כרך 5: הכרמל וחופו ורמות מנשה, בעריכה סלמאן אבו רוכן ויעקב שורר, הוצאת משרד הביטחון 2001 עמ' 163-164
- ^ מתחם כלל תעשיות נשר - מסמך סביבתי, ינואר 2016
- ^ רועי פדרמן, סקר זבולון
- ^ תלתן צר-עלים, באתר הרשימה האדומה
- ^ זאב וילנאי, אריאל אנציקלופדיה לידיעת ארץ-ישראל, ערך חיפה, עמוד 2,347
- ^ היסטוריה, באתר www.nesher.muni.il
- ^ נחל נשר, רשות הטבע והגנים
