מוטי שגב

מוטי שגב
	מוטי שגב, בהרצאה
לידה	18 באוקטובר 1958 (בן 66); רומניה
ענף מדעי	פיזיקה
מקום מגורים	ישראל
מוסדות	אוניברסיטת פרינסטון; הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל; המכון הטכנולוגי של קליפורניה ;
תלמידי דוקטורט	עדו קמינר, יואב שכטמן
פרסים והוקרה	פרס ארתור שולוב במדעי הלייזר, פרס לנדאו למדעים ולמחקר, פרס מקס בורן, פרס ישראל, פרס אמת פרס רוטשילד
תרומות עיקריות
	אופטיקה לא ליניארית, חקר סוליטונים, פיזיקת הלייזרים

מרדכי (מוטי) שגב (נולד ב-18 באוקטובר 1958) הוא פרופסור מחקר בטכניון, בפקולטה לפיזיקה. חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, חתן פרס ישראל ל"חקר הכימיה וחקר הפיזיקה" לשנת 2014^[1] וחתן פרס רוטשילד בפיזיקה לשנת 2024.^[2]

קורות חיים

שגב (במקור סקג'ו) נולד ברומניה ב-1958, בנם של שלמה, שהיה מסורב עלייה, וזלדה. ב-1961 עלה לישראל עם משפחתו והתגורר בחיפה - תחילה בוואדי סאליב ולאחר מכן בנווה שאנן. אביו עבד כסנדלר ואימו טיפלה בילדים. למד בתיכון עירוני ג' בעיר והיה חבר בתנועת השומר הצעיר. בשירותו הצבאי שירת כקצין חיל רגלים (לאחר שנשר מקורס טיס) והשתתף במבצע ליטני. בשירות המילואים פיקד על פלוגת סיור^[3].

השלים תואר ראשון בהצטיינות בשנת 1985 ודוקטורט ב-1990, שניהם בהנדסת חשמל בטכניון^[4]. עשה פוסט-דוקטורט ב-Caltech (שנה כיהן כ"עמית פוסט-דוקטרנט" ושנתיים כ"עמית מחקר בכיר"‏^[5], המנחה שלו היה אמנון יריב. ב-1994 קיבל משרת מרצה בכיר באוניברסיטת פרינסטון, ב-1997 דרגת פרופסור חבר וב-1999 הפך לפרופסור מן המניין.

ב-1998 חזר לישראל והצטרף לסגל הטכניון. ב-2000 עזב את משרתו בפרינסטון. ב-2009 הוענקה לשגב דרגת פרופסור מחקר על ידי הטכניון^[6]. ב-2011 התקבל לאקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. בינואר 2014 הוכרז כזוכה בפרס ישראל בתחום חקר הכימיה וחקר הפיזיקה לשנת 2014, על פריצות דרך בתחום האופטיקה והלייזרים. ב-2015 נבחר לחבר באקדמיה הלאומית האמריקאית למדעים^[7] וב-2021 נבחר לאקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים^[8].

מחקריו של שגב עוסקים במספר תחומים:

שגב גרוש ואב לשלושה.

פרס הנרי טאוב להצטיינות אקדמית (2003)
פרס הרשל ריץ' (2007)
פרס האלקטרוניקה הקוונטית של האגודה האירופית לפיזיקה (2007)
פרס מקס בורן (Max Born Award) של האגודה האמריקאית לאופטיקה (2009)
פרס לנדאו למדעים ולמחקר (2008)
פרס ארתור שולוב במדעי הלייזר (2014) - "על תרומה יוצאת דופן למחקר בנושא אינטראקציות אור-חומר, ובייחוד על תגליות פורצות דרך בתחום הסוליטונים המרחביים האופטיים, על תרומה היסטורית לגלים לא-ליניאריים במערכות פוטוניות מחזוריות ועל ההדגמה הניסויית של לוקליזציית אנדרסון."
פרס ישראל בתחום חקר הכימיה וחקר הפיזיקה לשנת ה'תשע"ד (2014)
פרס אמת בתחום פיזיקה וחלל (2019) על תגליות בתחום האופטיקה הלא ליניארית^[9]. ביניהן: שימוש בגבישים המשנים את תכונותיהם כדי ליצור סוליטונים של אור וגילוי של מבודדים טופולוגיים^[10] - חומרים שמוליכים זרם חשמלי בכיוון אחד בלבד.