מקס פאולי
לידה |
1 ביוני 1907 וסלבורן, ממלכת פרוסיה |
---|---|
הוצאה להורג |
8 באוקטובר 1946 (בגיל 39) המלין, אזור הכיבוש הבריטי בגרמניה |
מדינה | הקיסרות הגרמנית, רפובליקת ויימאר, גרמניה הנאצית |
השתייכות | אס אס |
דרגה | שטנדרטנפיהרר |
פעולות ומבצעים | |
מלחמת העולם השנייה | |
עיטורים | |
צלב הברזל, דרגה ראשונה | |
מקס פאולי (בגרמנית: Max Pauly; 1 ביוני 1907 – 8 באוקטובר 1946 המלין) היה קצין אס אס בדרגת שטנדרטנפיהרר. שימש כמפקד מחנה הריכוז שטוטהוף מספטמבר 1939 עד אוגוסט 1942, ומפקד מחנה הריכוז נוינגמה ותתי המחנות הנלווים מספטמבר 1942 עד לשחרור המחנה במאי 1945.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]פאולי נולד ב-1 ביוני 1907 בוסלבורן, לבעל חנות לחומרי בנין, ולאחר סיום לימודיו הצטרף לחנותו של אביו. בשנת 1928 מת אביו, ופאולי ירש את החנות, ובאותה שנה הוא הצטרף למפלגה הנאצית. בשנת 1930 הוא הצטרף לאס אס, והיה אחד מהלוחמים הוותיקים. בשנת 1933 הוא הועלה לדרגת האופטשטורמפיהרר, ובשנת 1934 הוא הועלה לדרגת שטורמבאנפיהרר. בשנת 1936 הוא מונה למפקד יחידת התקיפה ה-53 של האס אס, ובשנת 1937 הוא מונה למפקד היחידה ה-71 של האס אס, והועלה לדרגת אוברשטורמבאנפיהרר.
בספטמבר 1939 הוא מונה למפקד מחנה הריכוז שטוטהוף, ובספטמבר 1942 הוא מונה למפקד מחנה הריכוז נוינגמה. בעת שפיקד על מחנה נוינגמה אירעו במחנה זוועות רבות, ביניהם עריכת ניסויים רפואיים על אסירי המחנה. בשנת 1944 הרופא הנאצי קורט הייסמאייר ערך ניסויים על עשרים ילדים במטרה למצוא תרופה לשחפת. ילדים אלו הובאו במיוחד מאושוויץ לצורך הניסוי הרפואי. הילדים והמלווים שלהם נרצחו בתלייה באפריל 1945 מווים שנתלו על קיר במרתף בית ספר בהמבורג. בית ספר זה היה תת-מחנה של מחנה נוינגמה הגדול.
פאולי הועמד לדין בגין פשעי מלחמה יחד עם עוד 13 נאשמים על ידי הבריטים בהמבורג[1]. המשפט נמשך מיום 18 במרץ עד 13 במאי 1946. הוא נמצא אשם ונידון למוות יחד עם 11 מהנאשמים האחרים, וב-8 באוקטובר 1946 הוצא להורג בתלייה בכלא המלין.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ תלייני ס.ס. בדין, הצופה, 29 במרץ 1946