ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, ואף שהמידע בו כנראה אמין רצוי להוסיף לו מקורות. אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים. אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
ערך ללא מקורות
ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, ואף שהמידע בו כנראה אמין רצוי להוסיף לו מקורות. אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים. אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
ילמז נולד באיסטנבול. הוא היה בעל תואר ראשון בכלכלה ומימון מאוניברסיטת אנקרה והמשיך את לימודיו בתחום באוניברסיטת קלן בגרמניה בין השנים 1972 ו-1974. הוא עבד בשוק הפרטי עד מאי 1983 עת היה בין מקימיה של מפלגת המולדת, ושימש כמשנה ליו"ר טורגוט אזאל. כשהמפלגה ניצחה בבחירות שנערכו באותה שנה מונה כדובר הממשלה ולאחר מכן כשר התיירות והתרבות. ב-29 בנובמבר1987 מונה ילמז לשר החוץ של טורקיה וכיהן בתפקיד זה עד 20 בפברואר1990. הוא נבחר כיושב ראש מפלגת המולדת ב-15 ביוני1991 לאחר שגבר על יריבו ילדרם אקבולוט והיה לראש ממשלת טורקיה ב-23 ביוני 1991. כהונתו הייתה קצרה והסתיימה 5 חודשים לאחר מכן, עת מפלגתו איבדה את השלטון למפלגת הדרך הנכונה בראשותו של סוליימאן דמירל. במהלך המחצית הראשונה של שנות התשעים החלה המפלגה מאבדת מכוחה ומדיניותה הליברלית הכלכלית כמו גם תמיכתה בצירוף לקהילה האירופית הביאה לירידה בתמיכה בה בקרב אוכלוסייה מסורתית.
ילמז שב לכהן כראש הממשלה ב-6 במרץ1996 כאשר עמד בראשה של ממשלת קואליציה עם מפלגת הדרך הנכונה, אך לא לזמן רב. שלושה וחצי חודשים לאחר מכן קמה לראשונה בתולדות המדינה ממשלה בראשות מפלגה בעלת מצע מוסלמי, ונג'מטין ארבקן (Necmettin Erbakan), ראש מפלגת הרווחה (Refah Partisi), היה לראש הממשלה. שלטונה של מפלגת הרווחה היה קצר מועד, וב-1997 התחוללה ה"מהפכה הפוסט-מודרנית" (Post-modern darbe), כשהצבא הביא בהתבטאויותיו להתפטרותו של ארבקן. דבר זה פתח בפני ילמז את ההזדמנות להקים את הממשלה השלישית בראשותו. זו החזיקה מעמד מ-30 ביוני 1997 עד 11 בינואר1999. בבחירות שנערכו ב-1999 ספגה מפלגתו של ילמז תבוסה וזכתה ב-13.22% מסך הקולות, שתורגמו ל-86 מושבים באספה הלאומית, וילמז התפטר מראשות המפלגה ב-4 בנובמבר 1999. עם זאת הוא כיהן כסגן ראש ממשלת טורקיה בולנט אג'וויט במשך שנתיים ועד שמפלגתו של האחרון, מפלגת השמאל הדמוקרטי, הפסידה את השלטון למפלגת הצדק והפיתוח בראשות רג'פ טאיפ ארדואן ב-2002. מפלגתו של ילמז לא עברה את אחוז החסימה בבחירות אלה, והוא פרש מפוליטיקה ועסק בהוראה. בשנת 2007 הוא נבחר שוב לאספה הלאומית כמועמד עצמאי.
בשנת 2005 הועמד ילמז לדין בשל חשדות לשחיתות בתקופת כהונתו כראש ממשלה, אך זוכה שנה לאחר מכן.