מלון נפוליאון
 | |
| מיקום | פריז, צרפת |
|---|---|
| סוג המלון | מלון נופש ועסקים |
| חדרים | 99 |
| קומות |
7  |
| מעליות | 2 |
| ניהול | לודוביק קורפֶשו |
| בניית המלון | |
| תאריך פתיחה | 1923–1928 |
| אדריכל | אנרי פורטו |
| קואורדינטות | 48°52′27″N 2°17′52″E / 48.874294°N 2.297806°E |
| אתר המלון נפוליאון | |
|
(למפת פריז רגילה)   מלון נפוליאון | |
  | |
מלון נפוליאון (צרפתית: Hôtel Napoléon) הוא מלון הממוקם ברובע השמיני בפריז קרוב לשער הניצחון.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1923 החל האדריכל אנרי פורטו (Henri Porteau) לבנות עבור חברת המלונות מרטינס בית מגורים מפואר במקום בו עמד בעבר הארמון הפרטי של הרוזן טולסטוי. מאוחר יותר, המבנה עבר לבעלות משפחת רוטשילד. לאחר חמש שנות בניה, נחנך המלון בשנת 1928 בסיווג hôtel de charme[דרושה הבהרה]. החוגים הספרותיים אהבו את המקום ונהגו לבוא אליו לעיתים מזומנות. ב-1929 הפך המלון ל- hôtel de luxe[דרושה הבהרה] ואף הגיע לדרגת petit palace[דרושה הבהרה]. שם המלון הוענק לו בעקבות הקרבה לשער הניצחון.
אירוח חיילים אמריקניים לאחר שחרור פריז במלחמת העולם השנייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בספר הזכרונות של ותיקי צבא ארצות-הברית, Chicken Soup for the Veteran's Soul[1] מתארת ג'ין ברודי כי בשנת 1945, עם סיום המלחמה, התארח בעלה ג'ין (Gene) במלון נפוליאון והוא זכר תמיד בחיבה את השוער ז'אן פרטוני, שבלט בתשומת-הלב שהעניק לחיילים האמריקאים. ברודי מתארת בהמשך שבעלה שב לבקר בפריז ארבעים שנה לאחר מכן, בביקור זה הוא הופתע מאוד לפגוש שוב את אותו השוער, שזיהה אותו מייד ואמר לו: “אתה היית כאן עם סיום המלחמה, נכון?” השוער פרטוני זיכה את בני-הזוג ברודי במיטב האירוח.
סיפור אהבה צרפתי-רוסי
[עריכת קוד מקור | עריכה]בהיסטוריית המלון סיפור האהבה בין אלכסנדר פבלוביץ' קליאגין (Kliaguine), איש-עסקים רוסי עשיר, ובין פריזאית צעירה, סטודנטית למדעי-הרוח (לימים הברונית דה-בוביני). השניים התאהבו מיד. כהוכחה לאהבתו, קליאגין הציעה לסטודנטית את מלון נפוליאון, כדי שתוכל לקבל בו את פניהם של אנשי החברה הגבוהה של אותם ימים. הצעירה התחתנה עם איש-העסקים העשיר. הם הקימו משפחה והתגוררו במלון במשך שנים רבות. המלון נמצא בבעלות משפחת קליאגין עד היום.
אורחים ידועים
[עריכת קוד מקור | עריכה]מאז חנוכתו, נכנסו בשערי מלון "נפוליאון" בפריז דמויות מפורסמות רבות, בהם בולטים שמותיהם של מפורסמים מתחום הספרות, הקולנוע, התיאטרון, וכן פוליטיקאים וספורטאים. בספר האורחים של המלון חתמו אישים רבים כגון ארנסט המינגוויי, ג'ון סטיינבק, סלבדור דאלי, ארול פלין, אורסון ולס, מיילס דייוויס, ג'וזפין בייקר, אלה פיצג'רלד ורבים אחרים.
הנסיעה הראשונה של מריו ורגס יוסה לפריז
[עריכת קוד מקור | עריכה]חתן פרס נובל לספרות, הפרואני מריו ורגס יוסה, מספר על אודות זיכרון יוצא מגדר הרגיל מנסיעתו הראשונה לפריז. ורגס יוסה זכה בנסיעה כפרס בתחרות ספרותית שאורגנה על ידי כתב-העת La Nouvelle Revue française וסיפר על כך: “התארחתי במלון נפוליאון, ואני זוכר שפגשתי במקום את 'מיס צרפת' לשנת 1958, אני סימפלון.”[2]
עיצוב
[עריכת קוד מקור | עריכה]מלון נפוליאון הוא מלון פאר שייחודו בהיותו מעוצב כולו בחפצי אמנות נפוליאוניים. המלון מרוהט בסגנון Directoire ומשלב מסורת ומודרניות. במלון מסעדה ובר - Le Bivouac.
קולנוע
[עריכת קוד מקור | עריכה]המלון הונצח בסרט הצרפתי Le Cave se rebiffe משנת 1961. בסרט, הדמות המגולמת על ידי ז'אן גאבן (פרדינן מארשל, המכונה le Dabe) מספר שהוא מתארח במלון נפוליאון, כמו תמיד.[3]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של מלון נפוליאון (באנגלית ובצרפתית)
מלון נפוליאון, ברשת החברתית פייסבוק
מלון נפוליאון, ברשת החברתית אינסטגרם
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Canfield, Hansen, Slager, Chicken Soup for the Veteran's Soul: Stories to Stir the Pride and Honor the Courage of Our Veterans, ISBN 1558749381, HCI, 2001, pages 273-275
- ^ Mario Vargas Llosa, le Prix Nobel enfin,כתבה מה-Paris Match 15 באוקטובור 2010, על ידי Olivier O’Mahony
- ^ Le Cave se rebiffe גאבן אומר את השורה 2 דקות ו-45 שניות מההתחלה. המלון נראה 4 דקות ו-35 שניות מההתחלה.