מיכאיל איפוליטוב-איוואנוב
 | |
| לידה |
7 בנובמבר 1859 (יוליאני) גטצ'ינה, רוסיה  |
|---|---|
| פטירה |
28 בינואר 1935 (בגיל 75) מוסקבה, ברה"מ |
| מקום קבורה |
בית הקברות נובודוויצ'יה |
| מוקד פעילות |
האימפריה הרוסית, ברית המועצות |
| מקום לימודים |
הקונסרבטריון של סנקט פטרבורג |
| סוגה |
אופרה |
| שפה מועדפת |
רוסית |
| בן או בת זוג |
Varvara Mikhailovna Zarudnaya (1883–ערך בלתי־ידוע) |
| פרסים והוקרה |
|
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
מיכאיל מיכאילוביץ' איפוליטוב-איבנוב (ברוסית: Михаил Михайлович Ипполитов- Иванов; 19 בנובמבר 1859, רוסיה - 28 בינואר 1935) היה מלחין, מנצח ומורה רוסי, שבין תלמידיו היה גם אראם חאצ'טוריאן. אחת היצירות הידועות שלו היא "מצעד הסרדר", כחלק מן הסוויטה "רישומים קווקזיים".
חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]איפוליטוב-איבנוב נולד בגטצ'ינה, סמוך לסנקט פטרבורג, לאב מכונאי מעובדי ארמון הצאר. איפוליטוב-איבנוב למד מוזיקה בבית והיה נער מקהלה בקתדרלה, שם המשיך בלימודי המוזיקה לפני שנכנס בשנת 1875 לקונסרבטוריון של סנקט פטרבורג. בשנת 1882 השלים את לימודי ההלחנה אצל ניקולאי רימסקי-קורסקוב, שהשפעתו ניכרת ביצירותיו.
משרתו הראשונה הייתה מנהל הקונסרבטוריון הממלכתי של טביליסי שבגאורגיה ומנצח תזמורת העיר. במשרה זו התמיד בשבע השנים הבאות. העניין שפיתח בתקופה זו במוזיקה של האזור משקף את העניין הכללי במוזיקה של מיעוטים שאינם סלאביים ושכנים אקזוטיים יותר, עניין כללי שהיה קיים ברוסיה בשנים ההן וזכה לעידוד רשמי גלוי, מסיבות אחרות, לאחר המהפכה.
בשנת 1893 התמנה איפוליטוב-איבנוב לפרופסור בקונסרבטוריון במוסקבה וניהל אותו משנת 1905 עד 1924. הוא היה מנצחן של האגודה הכוראלית הרוסית ושל להקות האופרה של מאמונטוב ושל זימין, ואחרי 1925 ניצח גם על תיאטרון בולשוי. הוא נודע כתורם לשידורי מוזיקה ולעיתונאות מוזיקלית.
מבחינה פוליטית, איפוליטוב-איבנוב שימר מידה של עצמאות. הוא היה נשיא אגודת הסופרים והמלחינים בשנת 1922, אבל לא היה שותף למריבות בין מוזיקאים, שרצו לעודד התפתחויות חדשות לבין אלה, שרצו לטפח אמנות פרוליטרית. סגנונו הוא נוצר בשנות ה-80' של המאה ה-19 בהדרכת רימסקי-קורסקוב, ואליו צירף עניין דומה במוזיקה עממית, בעיקר של גאורגיה, לשם חזר ב-1924 לשנה אחת לארגן מחדש את הקונסרבטוריון בטיביליסי. איפוליטוב-איבנוב מת במוסקבה בגיל 75.
יצירותיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]הסוויטה "רישומים קווקזיים", שנכתבה בשנת 1894, גם היא דוגמה למורשת רימסקי-קורסקוב, כמו גם להשפעת שיר העם, במקרה זה המוזיקה של גאורגיה, במוזיקה של איפוליטוב-איבנוב. יסוד זה ניכר ב"פתיחה אביבית" משנת 1882 ובסצינות התנכ"יות היוצרות את האופרה "רות".
יצירותיו של איפוליטוב-איבנוב כוללות אופרות, מוזיקה קאמרית ומספר רב של שירים. סגנונו דומה לזה של מורו, רימסקי-קורסקוב. פרט לסוויטה "רישומים קווקזיים" (1894), הכוללת את "תהלוכת הסרדר", קטע שמרבים להשמיע בנפרד, כמעט אין משמיעים את המוזיקה שלו כיום.
נוסף ליצירותיו המקוריות, השלים איפוליטוב-איבנוב את האופרה של מודסט מוסורגסקי, "הכלולות".
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
מיכאיל איפוליטוב-איוואנוב, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
מיכאיל איפוליטוב-איוואנוב, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
מיכאיל איפוליטוב-איוואנוב, באתר ספוטיפיי
מיכאיל איפוליטוב-איוואנוב, באתר MusicBrainz (באנגלית)- מיכאיל איפוליטוב-איוואנוב, באתר פרויקט מוטופיה
מיכאיל איפוליטוב-איוואנוב, באתר Discogs (באנגלית)- מיכאיל איפוליטוב-איוואנוב, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- מיכאיל איפוליטוב-איוואנוב, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
איבנוב מיכאיל מיכאילוביץ' איפוליטוב (1859-1935), דף שער בספרייה הלאומית
.svg){kind=logo}
