מד (מגזין)
תדירות | דו־חודשי |
---|---|
מו"ל | DC קומיקס, EC Comics |
בעלים | DC קומיקס |
עורך ראשי | הארווי קורצמן |
תאריכי הופעה | נובמבר 1952 – הווה (כ־72 שנים) |
שפה | אנגלית |
מדינה | ארצות הברית |
ISSN | 0024-9319 |
www | |
מד (באנגלית: Mad) הוא דו-ירחון אמריקאי אשר ממוקד בעיקר בסאטירה על התרבות הפופולרית, הפוליטיקה והחברה האמריקנית.
הקמע של מד מגזין, אלפרד א. ניומן(אנ'), הוא נער ג'ינג'י חייכן עם נמשים, אוזניים בולטות ושן חסרה אשר הופיע באופן קבוע על כל הכריכה של המגזין.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]"מד" נוסד ב-1952 כחוברת קומיקס על ידי המו"ל ויליאם גיינס והעורך הארווי קורצמן עבור חברת ההוצאה לאור "EC Comics"(אנ'). התוכן בגיליונות הראשונים נכתבו בעיקר על ידי קורצמן, והכילו איורים של וולי ווד, וויל אלדר, ג'ק דייוויס וג'ון סברין. בשנת 1955 הוחלט לשנות את הפורמט של "מד" מחוברת קומיקס לפורמט מגזין על מנת לעקוף את התקנות המחמירות שהוטלו בארצות הברית באותה העת על התכנים של חוברות קומיקס. שינוי זה אפשר לעורכים להתמקד בנושאים שנויים במחלוקת ומתוחכמים יותר.
לאחר שקורצמן עזב את מד מגזין ב-1956 אל פלדשטיין הפך לעורך הראשי של המגזין. פלדשטיין הגדיל את צוות יוצרי התוכן של המגזין עם יוצרים בולטים כמו דון מרטין, פרנק ג'ייקובס, מורט דרוקר, אנטוניו פרוהיאס, דייב ברג וסרג'יו אראגונס. בתקופה בה פלדשטיין היה העורך הראשי תפוצת המגזין הגיע בשיא ל-2 מיליון קוראים בשנת 1974.
בין השנים 1985 עד 2004 ניק מגלין וג'ון פיקארה שימשו כעורכים הראשיים של מד מגזין, ולאחר מכן פיקארה המשיך כעורך הראשי היחיד עד 2018. בשנת 2017 המטה של מד מגזין עבר מניו יורק לעיר ברבנק שבקליפורניה, וביל מוריסון הפך לעורך הראשי החדש של המגזין.
בתקופה שבין 1952 עד 2018 פורסמו 550 גיליונות של מד מגזין, וכמו גם עשרות גליונות "ספיישלים" שהכילו חומר מגיליונות העבר, ספרים עם כריכה רכה שהכילו חומר מקורי, ספרים שהכילו חומר מגיליונות העבר, ועוד.
בעקבות הרכישה של טיים וורנר על ידי תאגיד AT&T ביוני 2018, הוחלט במהלך יוני 2019 שכל הגיליונות העתידיים של מד מגזין יכילו כמות מוגבלת של תוכן חדש ומקורי, וכי במקום זאת הם יכילו מעתה ואילך בעיקר תוכן פופולרי "קלאסי" שנלקח מגיליונות העבר. שינוי זה היה שינוי מהותי משום שעד לאותה הנקודה המגזין נהג להכיל רק סאטירה ופארודיה על נושאים אקטואליים. בנוסף הוחלט גם שמד מגזין לא יימכר עוד בדוכני עיתונים אלא רק בחנויות קומיקס.[1][2]
פינות בולטות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Mad fold-ins – פינה שנוצרה בין השנים 1964–2020 על ידי אל ג'אפי. פינה זו הייתה פרודיה לעמודי האמצע המתקפלים של פלייבוי. החל משנת 1964 כל גיליון של מד מגזין הכיל דף מתקפל בצד הפנימי של העמוד האחרון. העמוד הכיל שאלה ותמונה גדולה. כאשר העמוד קופל לפי ההוראות, התגלתה תשובה מפתיעה בתור תמונה וטקסט חדשים. ג'אפי יצר את העמודים המתקפלים במגזין במשך מעל לחמישה עונות.
- The Lighter Side of – פינה שנוצר בין השנים 1961–2002 על ידי הקריקטוריסט דייב ברג. ברג נהג לבקר בפינה זו, באמצעות סאטירה, היבטים שונים של חברה המאריקנית כמו אורח החיים הפרוורי, קפיטליזם ופער הדורות.
- Spy vs. Spy – פינה שנוצרה בין השנים 1961–1987 על ידי הפליט הקובני אנטוניו פרוהיאס. פינה זו הייתה הממוקדת במאבק הנצחי בין שני מרגלים כמעט זהים - האחד לבוש בשחור והשני בלבן. הקומיקס נוצר בהשראת מרוץ החימוש של המעצמות במהלך תקופת המלחמה הקרה.
- A Mad Look At – הקריקטוריסט הספרדי-מקסיקני סרחיו אראגונס, אשר הוא גם היוצר של האיורים הקטנים המצחיקים שנכללים בשוליים של חלק גדול מהעמודים בכל גיליון של המגזין, יצר את הפינה הזו במשך מעל לחמישים שנה. בפינה זו אראגונס סיפק נקודת מבט מצחיקה על מגוון רחב של נושאים, מאירועים היסטוריים ועד סיטואציות יומיומיות.
- פרודיות על סדרות טלוויזיה וסרטי קולנוע – רוב הגיליונות נהגו לכלול לפחות קומיקס פארודי אחד על סרט או סדרת טלוויזיה פופולריים אשר הכילו קריקטורות מוגזמות של השחקנים, ודיאלוג מצחיק אלטרנטיבי.
היוצרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]כל אחד מהיוצרים הבאים יצר לפחות 150 כתבות עבור המגזין.
כותבים[עריכת קוד מקור | עריכה] |
כותבים-אמנים[עריכת קוד מקור | עריכה] |
אמנים[עריכת קוד מקור | עריכה]
צלם[עריכת קוד מקור | עריכה] |
בישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]במהלך שנות ה-90 יצאה לאור במשך זמן קצר גרסה עברית ל"מד" בישראל, אותה ערכו רותו מודן וירמי פינקוס. עשרה כרכים ראו אור בעברית באותו זמן.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר האינטרנט הרשמי של מד (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Trilby Beresford,Abid Rahman, Trilby Beresford, Abid Rahman, Mad Magazine to Effectively Shutter After 67 Years, The Hollywood Reporter, 2019-07-03 (באנגלית אמריקאית)
- ^ Rob McLean,Michelle Lou, Mad Magazine will vanish from newsstands after 67 years | CNN Business, CNN, 2019-07-04 (באנגלית)
- ^ הקריקטוריסט פורץ הדרך אל ג'אפי שעבד שנים רבות במגזין Mad מת בגיל 102, באתר הארץ, 11 באפריל 2023