לדלג לתוכן

מאיר אורקין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מאיר אורקין-גרוסמן
מאיר אורקין עם רעייתו חייקה ובתם לאה.
מאיר אורקין עם רעייתו חייקה ובתם לאה.
לידה 2 באוקטובר 1914
ביאליסטוק, האימפריה הרוסית
פטירה 9 בדצמבר 2010 (בגיל 96)
עברון, ישראל
תאריך עלייה 1936
מפלגה מפ"ם
בת זוג חייקה גרוסמן
ראש המועצה האזורית געתון ה־2
17 בדצמבר 195118 בנובמבר 1954
(3 שנים)
תפקידים בולטים נוספים
  • חבר הנהלת "יוגבי הגליל"
  • גזבר חריש
  • מנהל מחצבת ומטמנת קיבוץ עברון

מאיר אורקין-גרוסמן (2 באוקטובר 19149 בדצמבר 2010[1]) היה פוליטיקאי ועסקן ציבור שראלי. ראש המועצה האזורית געתון בשנים 19511954.

אורקין נולד ב-1914 בביאליסטוק הבכור משלושת ילדיהם של קלמן וליבה אורקין. משפחתו התפרנסה ממתפרה שהייתה בביתם. הוא גדל בבית ציוני-חילוני, אך היה חשוף למסורת ולארון הספרים היהודי. בצעירותו למד בגימנסיה העברית המקומית ובגיל 9 הצטרף לקן השומר הצעיר בביאליסטוק, ובהמשך הדריך את גדוד "הסנה" שם הכיר את חייקה גרוסמן, לימים רעייתו. הוא יצא מטעם התנועה לשנה של הכשרה ב"קיבוץ למפעל" בקאליש, שם התנסה בעבודות חרושת. כאשר קיבל צו גיוס לצבא הפולני, החל להתכונן לעלייה לארץ ישראל. בעזרת שוחד של פקידים במשרד הפנים, קיבל סרטיפיקט בזהות בדויה, ועלה ארצה ב-15 במאי 1936. שאר משפחתו נותרה בפולין, הוריו ואחותו נרצחו בטרבלינקה ואחיו נפטר במחנה שבויים במינסק. הוא הצטרף לגרעין שהתיישב בראשון לציון, שם עסק בחפירת גומות לשתילה. לאחר כשנה עבר עם קבוצה של יוצאי "קיבוץ למפעל" והתיישבו בקיבוץ שריד, שם למד לנהוג על טרקטור. ב-1941 עבר לנהריה, שם עבד כנהג טרקטור[2]. עם פרוץ מלחמת העצמאות הצטרף ללוחמים. ערב צאתו למלחמה, פגש את חברת-נעוריו, חייקה גרוסמן, שניצלה מהשואה ועלתה זה עתה ארצה. השניים נישאו ב-10 ביוני 1948 ועברו לגור בקיבוץ עברון (שחלק ממקימיו היו יוצאי "למפעל"). בהמשך התקבלו כחברים בקיבוץ, ושם נולדו להם שתי בנותיהם: לאה ויוספה.

בדצמבר 1951 החל לכהן (במקום רעייתו חייקה) כראש מועצה אזורית געתון[3]. בתפקיד זה כיהן עד נובמבר 1954[4].

לאחר מכן היה ממקימי "יוגבי הגליל" - אגודה אזורית לתפעול ואחזקה של כלים חקלאיים, והחל מ-1960 היה חבר הנהלה שלה[5]. בשנות ה-60 ניהל מחצבת הכורכר של הקיבוץ, וב-1970 יזם את הפיכתה למטמנה (כיום: אקופארק עברון)[6]. בשנות ה-70 היה גזבר חברת "חריש"[2].

לאחר פטירת רעייתו ב-1996, יזם את הקמתו של "בית חייקה" סמוך לקיבוץ עברון, המשמש כמרכז חינוכי.

בית חייקה

נפטר ב-9 בדצמבר 2010, ונקבר בבית הקברות בקיבוץ עברון.

והגדת לבניך: חברי עברון מספרים קורותיהם מתקופת השואה, עברון 1990, 160 עמ'.

  • ספר עברון, 1955.
  • ספר עברון ב: ארבעים וחמש שנים לקיום הקיבוץ (בעריכת יצחק ורהפטיג, מאיר אורקין ועמירם כהן), עברון תשמ"ג, 118 עמ'.
  • במחרוזת: מבחר שירים מהוי הקיבוץ, בעריכת מאיר אורקין והגר ולטר, עברון תשל"א, 84 עמ'.
  • אנתולוגיה בערבית על תקופת השואה בעריכת מאיר אורקין, עברון 1988.

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ דך הנצחה לאורקין מאיר באתר קיבוץ עברון
  2. ^ 1 2 שיחה עם מאיר אורקין גזבר החברה, דבר, 30 באוגוסט 1974
  3. ^ נתכנסה מועצת "געתון", על המשמר, 17 בדצמבר 1951
  4. ^ מודעה, על המשמר, 18 בנובמבר 1954
  5. ^ הודעה, על המשמר, 3 בפברואר 1960
  6. ^ הסטוריית אקופארק עברון
  7. ^ ראו ספרי מאיר אורקין, באתר קיבוץ עברון