מאיר אורקין
מאיר אורקין עם רעייתו חייקה ובתם לאה. | |||||
לידה |
2 באוקטובר 1914 ביאליסטוק, האימפריה הרוסית | ||||
---|---|---|---|---|---|
פטירה |
9 בדצמבר 2010 (בגיל 96) עברון, ישראל | ||||
תאריך עלייה | 1936 | ||||
מפלגה | מפ"ם | ||||
בת זוג | חייקה גרוסמן | ||||
| |||||
|
מאיר אורקין-גרוסמן (2 באוקטובר 1914 – 9 בדצמבר 2010[1]) היה פוליטיקאי ועסקן ציבור שראלי. ראש המועצה האזורית געתון בשנים 1951–1954.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אורקין נולד ב-1914 בביאליסטוק הבכור משלושת ילדיהם של קלמן וליבה אורקין. משפחתו התפרנסה ממתפרה שהייתה בביתם. הוא גדל בבית ציוני-חילוני, אך היה חשוף למסורת ולארון הספרים היהודי. בצעירותו למד בגימנסיה העברית המקומית ובגיל 9 הצטרף לקן השומר הצעיר בביאליסטוק, ובהמשך הדריך את גדוד "הסנה" שם הכיר את חייקה גרוסמן, לימים רעייתו. הוא יצא מטעם התנועה לשנה של הכשרה ב"קיבוץ למפעל" בקאליש, שם התנסה בעבודות חרושת. כאשר קיבל צו גיוס לצבא הפולני, החל להתכונן לעלייה לארץ ישראל. בעזרת שוחד של פקידים במשרד הפנים, קיבל סרטיפיקט בזהות בדויה, ועלה ארצה ב-15 במאי 1936. שאר משפחתו נותרה בפולין, הוריו ואחותו נרצחו בטרבלינקה ואחיו נפטר במחנה שבויים במינסק. הוא הצטרף לגרעין שהתיישב בראשון לציון, שם עסק בחפירת גומות לשתילה. לאחר כשנה עבר עם קבוצה של יוצאי "קיבוץ למפעל" והתיישבו בקיבוץ שריד, שם למד לנהוג על טרקטור. ב-1941 עבר לנהריה, שם עבד כנהג טרקטור[2]. עם פרוץ מלחמת העצמאות הצטרף ללוחמים. ערב צאתו למלחמה, פגש את חברת-נעוריו, חייקה גרוסמן, שניצלה מהשואה ועלתה זה עתה ארצה. השניים נישאו ב-10 ביוני 1948 ועברו לגור בקיבוץ עברון (שחלק ממקימיו היו יוצאי "למפעל"). בהמשך התקבלו כחברים בקיבוץ, ושם נולדו להם שתי בנותיהם: לאה ויוספה.
בדצמבר 1951 החל לכהן (במקום רעייתו חייקה) כראש מועצה אזורית געתון[3]. בתפקיד זה כיהן עד נובמבר 1954[4].
לאחר מכן היה ממקימי "יוגבי הגליל" - אגודה אזורית לתפעול ואחזקה של כלים חקלאיים, והחל מ-1960 היה חבר הנהלה שלה[5]. בשנות ה-60 ניהל מחצבת הכורכר של הקיבוץ, וב-1970 יזם את הפיכתה למטמנה (כיום: אקופארק עברון)[6]. בשנות ה-70 היה גזבר חברת "חריש"[2].
לאחר פטירת רעייתו ב-1996, יזם את הקמתו של "בית חייקה" סמוך לקיבוץ עברון, המשמש כמרכז חינוכי.
נפטר ב-9 בדצמבר 2010, ונקבר בבית הקברות בקיבוץ עברון.
ספריו[7]
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מאיר של חייקה: תולדות, מעשים, הגות (אוטוביוגרפיה), עברון 2008, 228 עמ'.
והגדת לבניך: חברי עברון מספרים קורותיהם מתקופת השואה, עברון 1990, 160 עמ'.
- ספר עברון, 1955.
- ספר עברון ב: ארבעים וחמש שנים לקיום הקיבוץ (בעריכת יצחק ורהפטיג, מאיר אורקין ועמירם כהן), עברון תשמ"ג, 118 עמ'.
- במחרוזת: מבחר שירים מהוי הקיבוץ, בעריכת מאיר אורקין והגר ולטר, עברון תשל"א, 84 עמ'.
- אנתולוגיה בערבית על תקופת השואה בעריכת מאיר אורקין, עברון 1988.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מאיר אורקין, מאיר של חייקה: תולדות, מעשים, הגות (אוטוביוגרפיה), עברון 2008.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- פרקים ראשונים מהספר "מאיר של חייקה", בעריכת סימה טלמון, עברון 2008.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ דך הנצחה לאורקין מאיר באתר קיבוץ עברון
- ^ 1 2 שיחה עם מאיר אורקין גזבר החברה, דבר, 30 באוגוסט 1974
- ^ נתכנסה מועצת "געתון", על המשמר, 17 בדצמבר 1951
- ^ מודעה, על המשמר, 18 בנובמבר 1954
- ^ הודעה, על המשמר, 3 בפברואר 1960
- ^ הסטוריית אקופארק עברון
- ^ ראו ספרי מאיר אורקין, באתר קיבוץ עברון
- ראשי מועצות אזוריות מטה אשר, געתון וסולם צור
- בני זוג של ראשי מועצות אזוריות בישראל
- בני זוג של חברי הכנסת
- עברון: אישים
- אישים הקבורים בקיבוצים
- ישראלים ילידי פולין
- בוגרי השומר הצעיר
- אנשי העלייה החמישית
- כותבי אוטוביוגרפיה ישראלים
- חיילי צה"ל במלחמת העצמאות
- ראשי רשויות מקומיות מטעם מפ"ם
- ישראלים שנולדו ב-1914
- ישראלים שנפטרו ב-2010