ללא מוצא (סרט, 1987)
_poster.jpg) | |
| כרזת הסרט | |
| מבוסס על | "השעון הגדול" מאת קנת' פירינג |
|---|---|
| בימוי |
רוג'ר דונלדסון  |
| הופק בידי |
רוברט גרלנד, לורה זיסקין |
| תסריט |
רוברט גרלנד |
| עריכה |
ויליאם הוי, ניל טרוויס |
| שחקנים ראשיים |
קווין קוסטנר ג'ין הקמן שון יאנג ויל פטון |
| מוזיקה |
מוריס ז'אר |
| צילום |
ג'ון אלקוט |
| מדינה |
ארצות הברית |
| חברת הפקה |
Embassy Pictures |
| חברה מפיצה | אוריון |
| שיטת הפצה |
וידאו על פי דרישה |
| הקרנת בכורה | 14 באוגוסט 1987 |
| משך הקרנה | 114 דקות |
| שפת הסרט | אנגלית |
| סוגה |
סרט פשע, סרט פעולה, סרט מבוסס יצירה ספרותית, סרט להט"בי, סרט מתח פוליטי |
| תקציב | 15 מיליון דולר |
| הכנסות | 35,509,515 דולר |
| הכנסות באתר מוג'ו |
 nowayout |
| אתר רשמי | |
| דף הסרט ב־IMDb | |
  | |
ללא מוצא (באנגלית: No Way Out) הוא סרט קולנוע אמריקאי מסוגת דרמת מתח פוליטית משנת 1987, בבימויו של רוג'ר דונלדסון על פי תסריט שכתב רוברט גרלנד, המבוסס בחלקו על הספר "השעון הגדול" (The Big Clock) מאת הסופר והמשורר קנת' פירינג משנת 1946. בסרט מככבים קווין קוסטנר, ג'ין הקמן, ויל פטון ושון יאנג. בסיס העלילה הוא מות פילגשו של מזכיר ההגנה האמריקאי, שהייתה גם מאהבתו של קצין צי העובד תחתיו, וניסיונות עוזרו האישי של מזכיר ההגנה להגן עליו.
עלילת הסרט
[עריכת קוד מקור | עריכה]קצין הצי טום פארל (קווין קוסטנר) נחקר בבית בפרוור של וושינגטון על ידי שני חוקרים באשר להכרותו עם מזכיר ההגנה של ארצות הברית, דייוויד ברייס. הוא אינו משתף פעולה עם חוקריו.
העלילה חוזרת שישה חודשים אחורה. פארל מגיע למסיבה לכבודו של נשיא ארצות הברית בהזמנתו של סקוט פריצ'רד (ויל פטון), חברו מימי המכללה. פריצ'רד הוא עוזרו האישי של מזכיר ההגנה, דייוויד ברייס (ג'ין הקמן), אותו הוא מעריץ. הוא מקווה לשכנע את ברייס להעביר את פארל לעבוד תחתיו בפנטגון. פריצ'רד מציג את פארל בפני ברייס, אך ברייס אינו מתרשם.
פארל מגלה עניין באחת מאורחות המסיבה, סוזן אטוול (שון יאנג) ופותח איתה בשיחה. אף על פי שהיא מתוודה בפניו שבאה למסיבה עם אחד האורחים שהוא נשוי, השניים מתקרבים, ולאחר נסיעה סוערת בלימוזינה שלה מגיעים לדירתה. כדי שמאהבה הנשוי לא יבחין בעקבות מפגשה עם פארל, היא מחליפה דירות עם שכנתה וחברתה, נינה ביקה (אימאן), ומארחת את פארל בדירתה של נינה.
עם תום חופשתו נפרד פארל מסוזן וחוזר לספינה בה הוא משרת. במהלך סערה הפוקדת את הספינה בלב ים מציל פארל את חיי אחד המלחים שנפל למים. ברייס, שקורא על מבצע ההצלה בעיתון כשהוא סועד עם פריצ'רד, משנה את דעתו ומורה לפריצ'רד להעביר את פארל לעבוד בלשכתו. פארל חוזר לוושינגטון ומתאחד שוב עם סוזן.
לאחר שפארל וסוזן חוזרים מסוף שבוע רומנטי, מגיע לדירתה של סוזן מאהבה המבוגר והנשוי - מזכיר ההגנה ברייס. פארל הממורמר והקנאי נענה לתחנוניה של סוזן, שמבטיחה לו שבדעתה להיפרד מברייס, ויוצא מהבניין ביציאה צדדית. ברייס ופארל רואים זה את זה לפני שברייס נכנס לבניין, אך פארל נמצא במקום חשוך וברייס לא יכול לזהותו.
לאחר שנכנס לדירתה של סוזן, דורש ברייס הזועם לדעת מי היה הגבר שיצא מדירתה ועם מי בילתה את סוף השבוע. כשסוזן מסרבת לענות לו הוא מכה אותה בזעמו, וסוזן נופלת מגרם המדרגות בדירה ונהרגת מנפילתה.
ברייס ההמום והמבוהל נמלט מהדירה ומגיע באישון לילה לביתו של פריצ'רד. בעוד ברייס מוכן להסגיר את עצמו, פריצ'רד עוצר בעדו ומציע לו סיפור אליבי בדוי, לפיו סוזן התרועעה עם "יורי" - סוכן רדום סובייטי שכביכול נשתל בארצות הברית כנער צעיר, ו"יורי" הוא זה שהרג אותה. למרות שהן ברייס והן פריצ'רד מאמינים ש"יורי" הוא מיתוס שאינו קיים במציאות, הרי שהרשויות מאמינות בקיומו. לפיכך, תיוג מאהבה האחר של סוזן כ"יורי" יהפוך את מציאתו וחיסולו לעניין של ביטחון לאומי ויאפשר לברייס ופריצ'רד לשלוט בחיפוש אחריו, לחסל את מאהבה האחר של סוזן באצטלה שהוא "יורי", לטפול עליו את הריגתה של סוזן, ובכך לנקות את ברייס מאשמה.
פריצ'רד מגיע לדירה ומנקה אותה מראיות העלולות להפליל את ברייס. מתחת למיטתה של סוזן הוא מוצא תשליל פולארויד, זכר לתמונה שצילמה סוזן את פארל - אך הדמות בתשליל היא לא יותר מצללית לא ברורה ובלתי ניתנת לזיהוי.
ברייס, שאינו יודע שפארל היה מאהבה האחר של סוזן, מטיל עליו את ניהול החקירה למציאתו של "יורי" - ובכך מציב אותו בעמדה משונה, שבה עליו למצוא כביכול את עצמו כאשר הוא יודע שברייס הוא זה שהרג את סוזן, אך אינו יכול להוכיח זאת - ושחייו בסכנה אם יתגלה כמאהבה האחר של סוזן. משטרת וושינגטון אינה מעורבת בחקירה, ותחת פארל מוצב כוח משטרה צבאית.
במסגרת החקירה מגיעים פארל ופריצ'רד אל נינה ביקה, חברתה של סוזן. פריצ'רד חוקר אותה והיא מאשרת שסוזן התרועעה עם גבר נוסף, אך למרות שהיא יודעת את זהותו של פארל היא אינה מסגירה אותו לפריצ'רד, גם לאחר שפריצ'רד מגלה שהיא מהגרת בלתי חוקית מדרום אפריקה ומאיים עליה בגירוש מארצות הברית. עם זאת, נינה מזכירה את השר ברייס בשמו.
בשובם לפנטגון נתקל פארל בשני מתנקשים שגייס פריצ'רד, ומבין שפריצ'רד הורה להם לחסל את נינה בשל ידיעתה על הרומן בין ברייס וסוזן. הוא ממהר לקניון שבו עובדת נינה, מתעמת עם המתנקשים ומסייע לה להיחלץ ולהיעלם. בשובו לפנטגון הוא מתעמת עם פריצ'רד על שיטותיו ופעולותיו.
בינתיים, איש המחשבים המסונף לחקירה, סם האסלמן - מכר וותיק של פארל - מריץ תוכנת פענוח על התשליל שמצא פריצ'רד בדירתה של סוזן, בניסיון לזהות את האדם המצולם בו. התוכנה מתגלה כיעילה ויותר ויותר מאפיינים של האדם בתצלום מתגלים, ופארל מבין שזמנו קצר בטרם יפוענח התצלום והוא יתגלה. הוא מחפש הוכחה שתקשור את ברייס להריגתה של סוזן, ולצורך כך מחפש במחשבי מחלקת המדינה רישום של תיבה יקרת ערך שקיבל ברייס משר החוץ של מרוקו, כיוון שברייס העניק את התיבה כמתנה לסוזן והתיבה נמצאה בדירתה והפכה לראייה.
בינתיים, אנשי המשטרה הצבאית מביאים לפנטגון שני עדים שראו את פארל וסוזן בסוף השבוע שלהם - עובד בבית המלון בו שהו, ובעל עסק להשכרת סירות ממנו שכר פארל סירת מפרש לשיט רומנטי. הם אינם יודעים את שמו של פארל, אך כשהם נתקלים בו במקרה במסדרון הם מזעיקים את החוקרים, שמבינים ש"יורי" נמצא בבניין. הם מורים לסגור את הפנטגון, אין יוצא ואין בא, ומעבירים את העדים חדר חדר כדי לזהות את האדם שראו.
פארל, שמבין שהטבעת סוגרת עליו, נכנס לחדרו של האסלמן ומתוודה בפניו שהוא האיש שבתמונה, ושהחיפוש אחרי "יורי" הוא תרמית כיוון שסוזן הייתה פילגשו של ברייס והוא זה שהרג אותה. הוא מספר לו גם על התיבה שהעניק ברייס לסוזן, ומבקש מהאסלמן לזרז את החיפוש במחשבי מחלקת המדינה ובעצם "לשתול" בחיפוש את התיבה כדי שתצא מהר בתוצאות החיפוש. האסלמן משתכנע ומבצע את בקשתו, אך כשמתעורר בו ספק הוא מטלפן לפריצ'רד ונפגש איתו ביחידות באולם הספורט בבניין. הוא מספר לפריצ'רד על וידויו של פארל ועל כך שפארל חושד שברייס הרג את סוזן. פריצ'רד מודה לו על עזרתו - ורוצח אותו ביריות אקדח.
פארל, שאנשי המשטרה הצבאית בלווי העדים סוגרים עליו, ממהר בחזרה לחדר המחשבים ולוקח את התדפיס ממחשב מחלקת המדינה, בו רשומה התיבה שקיבל ברייס משר החוץ של מרוקו. בחדר המחשבים הוא נתקל במתנקשיו של פריצ'רד, שכעת נשלחו כדי לחסל אותו. הוא נמלט מהם במסדרונות הפנטגון לכוון לשכתו של ברייס, מהמם אחד מהם באמצעות מטף אש, ומביא למעצרו של השני ממש מחוץ לדלת לשכתו של ברייס.
כשבידו התדפיס הקושר את ברייס לסוזן, מתעמת פארל עם ברייס, מאשים אותו בהריגתה של סוזן, ודורש ממנו להפסיק את החיפוש המזויף אחרי "יורי". בלשכתו של ברייס נודע לו שאנשי המשטרה הצבאית מצאו את גופתו של סם האסלמן ומאמינים שנרצח בידי "יורי". פריצ'רד מספר לברייס שמאהבה האחר של סוזן הוא פארל - וכיוון ש"יורי" הוא זה שהרג את סוזן, הרי שפארל הוא "יורי". לפיכך, הוכתרה תוכנית החיפוש המזויף אחרי "יורי" בהצלחה, פארל יטופל כמרגל סובייטי וכאיש שהרג את סוזן, וברייס ינוקה מאשמה.
אך ברייס, שיודע שבידי פארל נמצא התדפיס הקושר אותו לסוזן, מתחנן בפני פארל ומנסה לתאם איתו סיפור אליבי בדוי חדש - שמפליל את פריצ'רד. לפי הסיפור שממציא ברייס, פריצ'רד, שהוא הומוסקסואל, רצח את סוזן כיוון שקינא ביחסיה עם ברייס.
פריצ'רד, ההמום מבגידתו של מושא הערצתו והאיש שעליו הגן, מתאבד בלשכתו של ברייס ביריית אקדח. כשאנשי המשטרה הצבאית, ששמעו את הירייה, פורצים ללשכה - מספר להם ברייס שפריצ'רד הוא "יורי", והוא האיש אחריו חיפשו. הוא כביכול התאבד כשהבין שהטבעת נסגרת עליו.
פארל, שמסרב לקחת חלק בסיפור הבדוי, נותן את התדפיס המפליל את ברייס בחשאי לחייל שמשרת תחתיו בפנטגון, ומורה לו למסור את התדפיס אישית לראש ה-CIA, שהוא גם יריב פוליטי של ברייס. לאחר מכן הוא עוזב את הפנטגון שלא על מנת לחזור. לאחר שהוא עוזב את הבניין, מסיימת תוכנת הפענוח של האסלמן את ריצתה על התשליל מדירתה של סוזן, ופארל מתגלה בו.
כשהוא מתבודד באבלו ליד קברה של סוזן, מוצאים את פארל שני אנשים, מספרים לו שאנשים רבים מחפשים אחריו, ומורים לו לבוא איתם.
העלילה חוזרת לבית בפרוורי וושינגטון שבו החל הסרט, שמתגלה כ"בית בטוח" של ה-KGB. לאחר שגילה עוינות כלפי שני החוקרים שלו ולא שיתף איתם פעולה, נכנס לחדר מפעילו של פארל - שהוא אכן מרגל סובייטי שנשתל בארצות הברית כנער. המפעיל פונה אליו בשמו האמיתי, יבגני אלכסייביץ', אומר לו שהוא גיבור ברית המועצות ומבקש להחזירו למולדתו. מתברר שהרומן שניהל פארל עם סוזן החל כמשימה של ה-KGB, שידע על קשריה עם ברייס וקיווה שפארל יוכל לפתות אותה ולרגל באמצעותה אחרי ברייס. הם מאשימים אותו בכך שהרומן עם סוזן נוהל שלא כנדרש.
פארל הנסער, שמתקשה לדבר רוסית אחרי שנים רבות בארצות הברית, מסרב לחזור לברית המועצות. כשהוא פונה לצאת מהבית, שולפים שני החוקרים אקדחים ומאיימים לירות בו - אך מפעילו של פארל עוצר בעדם, משוכנע שפארל עוד יחזור כיוון שאין לו לאן ללכת.
צוות השחקנים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- קווין קוסטנר - טום פארל
- ג'ין הקמן - דייוויד ברייס, מזכיר ההגנה
- ויל פטון - סקוט פריצ'רד, עוזרו האישי של ברייס
- שון יאנג - סוזן אטוול
- ג'ייסון ברנרד - מייג'ור דונובן, ראש צוות החקירה של המשטרה הצבאית (CID)
- פרד תומפסון - מרשל, ראש ה-CIA
- אימאן - נינה ביקה
- ג'ורג' דזונדזה - סם האסלמן
קבלה ביקורתית
[עריכת קוד מקור | עריכה]הסרט לא זכה בפרסים משמעותיים, אך זכה לשבחים מצד הביקורת כולל ציון של 91% באתר "Rotten Tomatoes" וציון מושלם של 4 כוכבים מצד מבקר הסרטים רוג'ר איברט. ביקורות אחרות היללו את הפיכתו של הספר המקורי משנות ה-40 - שמתמקד במשולש אהבים במערכת עיתון - למשולש אהבים משולב בעלילה פוליטית עכשווית בוושינגטון, אך ביקרו את הקו העלילתי של הסוכן הסובייטי הרדום, שלא היה לו מקביל בספר המקורי ובשני סרטים שנעשו על פיו לפני כן, ושלדעתם פגע באמינות הסרט.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של ללא מוצא
"ללא מוצא", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
"ללא מוצא", באתר נטפליקס
"ללא מוצא", באתר AllMovie (באנגלית)
"ללא מוצא", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)- "ללא מוצא", באתר Box Office Mojo (באנגלית)
"ללא מוצא", באתר Metacritic (באנגלית)- "ללא מוצא", באתר אידיבי
"ללא מוצא", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)- דף הסרט באתר מטרו גולדווין מאייר - החברה האם של מפיצת הסרט, "אוריון"
| בקרת זהויות |
|
|---|