לי ג'יי. קוב
 | |
| לי ג'יי. קוב בשנות ה-60 | |
| לידה |
8 בדצמבר 1911 ניו יורק, ארצות הברית  |
|---|---|
| פטירה |
11 בפברואר 1976 (בגיל 64) וודלנד הילס, ארצות הברית |
| מקום קבורה |
בית הקברות מאונט סיני |
| שם לידה |
Leo Jacoby |
| סוגה מועדפת |
מערבון |
| מדינה |
ארצות הברית |
| תקופת הפעילות |
מ-1934 |
| מקום לימודים |
אוניברסיטת ניו יורק |
| בן או בת זוג |
Helen Beverley (פברואר 1940–28 ביולי 1952) |
| צאצאים |
Julie Cobb |
| פרסים והוקרה |
|
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
לי ג'יי. קוב (באנגלית: Lee J. Cobb; 8 בדצמבר 1911 - 11 בפברואר 1976) היה שחקן קולנוע, טלוויזיה ותיאטרון אמריקאי מועמד שני פרס אוסקר על הופעותיו בסרטים "חופי הכרך" ו"האחים קרמזוב". ככוכב קולנוע בולט בשנות ה-40, ה-50 וה-60 הופיע קוב בסרטים "12 המושבעים", "אקסודוס", "כיצד נכבש המערב", "שירת ברנדט" ו"אנה ומלך סיאם".
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד בשם ליאו ג'ייקוב בניו יורק למשפחה יהודית ממוצא רוסי ורומני. הוריו היו קייט ובנג'מין ג'ייקוב, עורך עיתון. קוב גדל ברובע הברונקס ולמד ב"אוניברסיטת ניו יורק", לאחר שסיים ללמוד הצטרף לקבוצת התיאטרון של ניו יורק סיטי. בתקופת מלחמת העולם השנייה התגייס קוב לחיל האוויר האמריקאי שם שירת ביחידת הקולנוע של החיל.
קריירת משחק
[עריכת קוד מקור | עריכה]קוב ערך את הופעתיו הרשמיות הראשונות בהוליווד לקראת סוף שנות ה-30 של המאה ה-20 בין היתר בסרט "ילד הזהב" של ראובן מאמוליאן לצד ויליאם הולדן וברברה סטנוויק. זכה לתפקיד גדול ראשון בתעשיית הסרטים בשנת 1943 מצידו של הנרי קינג שליהק אותו בתור ד"ר דוזאוס לדרמה הקלאסית "שירת ברנדט". בהמשך שנות ה-40 זכה קוב לשדרג את מעמדו כשחקן בזכות הופעות בעיבוד הקולנועי לספר "אנה ומלך סיאם" בתור ראש ממשלת סיאם קרלאהום, בסרטו של איליה קזאן "בומרנג" בתור מפקד המשטרה הארולד רובינסון, בסרטים "רומנס הפעמונים" בתור המפיק מרקוס האריס, "קריאה צפונית דרומית 777" בתפקיד עורך העיתון בריאן קלי, "מזלו של האירי" של הנרי קוסטר בתור דייוויד אביה של נורה (אן בקסטר) ובסרט נוסף של הנרי קינג "הקפטן מקסטיליה".
בשנת 1954 הועמד קוב לפרס אוסקר לשחקן המשנה הטוב ביותר על הופעתו המרשימה בסרט הפשע הקלאסי "חופי הכרך" בתור בוס המאפיה ג'וני פרנדלי. ב-1957 שיחק קוב בסרט הביכורים של סידני לומט "12 המושבעים" בתפקיד איש העסקים הכעסן והמושבע השלישי בסרט, תפקיד עליו היה מועמד קוב לפרס גלובוס הזהב. באותה השנה שיחק קוב גם בדרמה "שלוש פנים לחוה" בתפקיד הפסיכיאטר ד"ר קרטיס לותר המטפל בעקרת הבית אווה ווייט (ג'ואן וודוורד) הסובלת מהפרעה נפשית.
ב-1958 זכה קוב לביקורות משבחות על הופעתו בתפקיד פיודור קרמזוב בעיבוד הקולנועי של ריצ'רד ברוקס לרומן הרוסי המפורסם "האחים קרמזוב", על תפקידו בסרט הועמד קוב בפעם השנייה לפרס האוסקר לשחקן המשנה הטוב ביותר. ב-1959 השתתף בקומדיה "אבל לא בשבילי" בבימויו של וולטר לאנג בתפקיד המחזאי השתיין ג'רמייה מקדונלד. ב-1960 הופיע קוב באפוס הקולנועי ההיסטורי של אוטו פרמינגר "אקסודוס" בתור ברק בן כנען מראשי הסוכנות היהודית המנסה להקים מדינה יהודית בדרכים דיפלומטיות בלבד. ב-1962 השתתף קוב בפרויקט המערבונים הגדול והמצליח "כיצד נכבש המערב" בתפקיד מארשל עיירת גולד סיטי לו רמזי. ב-1963 הועמד קוב בפעם השנייה לפרס גלובוס הזהב על הופעת המשנה שלו בעיבוד הקולנועי למחזה על פי ניל סיימון "דירת הרווקים", בסרט שיחק בתפקיד הארי אביו של אלן בייקר (פרנק סינטרה). במקביל לקריירת הקולנוע המזהירה שלו שיחק קוב גם בסדרת המערבונים המפורסמת "הוורג'ינאי" במשך כארבע עונות בתפקיד השופט גארת'.
בשנת 1966 היה קוב מועמד לפרס אמי על הופעתו בתפקיד וילי לומן בעיבוד הטלוויזיוני של המחזה "מותו של סוכן". ב-1968 שיחק במותחן הפעולה של דון סיגל "המצוד" בתפקיד הבלש מק'אלרוי לצידו של קלינט איסטווד. קוב התפרסם בשנותיו האחרונות בסדרת הדרמה "הפרקליטים הצעירים" לצידו של זלמן קינג ובשנת 1973 בסרט האימה "מגרש השדים" בו שיחק בתפקיד הבלש ויליאם קינדרמן החוקר את רצח הבמאי בורק דנינגס.
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
לקוב נולדו ארבעה ילדים משתי מערכות נישואים שניהל בחייו האישיים: 2 עם אשתו הראשונה השחקנית הלן בוורלי ממנה התגרש לאחר 12 שנה, מנישואים אלו נולדה בתו השחקנית ג'ולי קוב (אנ'), חתניו היו השחקנים ויקטור פרנץ' (אנ') וג'יימס קרומוול ונכדתו היא השחקנית רוזמרי מורגן. משנת 1957 עד למותו היה נשוי לאשתו השנייה מרי הירש, לקוב נולדו 2 ילדים נוספים מנישואיו השניים.
קוב נפטר מהתקף לב ב-11 בפברואר 1976 בוודלנד הילס שבלוס אנג'לס כשהוא בן 64. הוא נקבר בבית הקברות היהודי "פארק הזיכרון מאונט סיני". ביום שלאחר מותו נרצח כוכב הקולנוע סאל מינאו איתו שיחק קוב בסרט "אקסודוס".
פילמוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- עלי באבא הולך העירה (1937)
- פנטום קריפרס (1939)
- ילד הזהב (1939)
- שירת ברנדט (1943)
- ניצחון מכונף (1944)
- אנה ומלך סיאם (1946)
- ג'וני או'קלוק (1947)
- בומרנג (1947)
- רומנס הפעמונים (1948)
- קריאה צפונית דרומית 777 (1948)
- מזלו של האירי (1948)
- העבר האפל (1948)
- כביש הגנבים (1949)
- סירוקו (1950)
- האיש שבגד בעצמו (1950)
- חופי הכרך (1954)
- ידו השמאלית של אלוהים (1955)
- האיש בחליפה האפורה (1956)
- 12 המושבעים (1957)
- הג'ונגל המכוסה (1957)
- שלוש פנים לחוה (1957)
- איש המערב (1958)
- האחים קרמזוב (1958)
- נערה לכל מסיבה (1958)
- היכלי ירק (1959)
- אבל לא בשבילי (1959)
- המלכודת (1959)
- אקסודוס (1960)
- ארבעת פרשי האפוקליפסה (1962)
- כיצד נכבש המערב (1962)
- דירת הרווקים (1963)
- האיש שלנו פלינט (1966)
- יומו של הינשוף (1968)
- הם הגיעו ללאס וגאס (1968)
- זהב מק'קנה (1968)
- המצוד (1968)
- מאצ'ו קלהאן (1970)
- השחרור של ל. בי ג'ונס (1970)
- איש חוק (1971)
- האיש שאהב ריקוד חתולים (1973)
- החטיפה הגדולה (1973)
- מגרש השדים (1973)
- מוכר הבלונים (1974)
- החטיפה הגדולה (1973)
- מגע המזל הזה (1975)
- סימונו של השוטר (1975)
טלוויזיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הוורג'ינאי (1962–1966)
- הפרקליטים הצעירים (1970–1971)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
לי ג'יי. קוב, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)- לי ג'יי. קוב, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
לי ג'יי. קוב, באתר AllMovie (באנגלית)
לי ג'יי. קוב, באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)- לי ג'יי. קוב, באתר Metacritic (באנגלית)
לי ג'יי. קוב, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)- לי ג'יי. קוב, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
