לדלג לתוכן

אליזבת מגיל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף ליז מגיל)
מרי אליזבת מגיל
Mary Elizabeth Magill
לידה 1966 (בת 58 בערך)
פארגו, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי דין עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
מוסדות
אתר רשמי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מרי אליזבת מגילאנגלית: Mary Elizabeth Magill; נולדה ב-1966) היא משפטנית, פרופסורית ומנהלת אקדמית אמריקאית. כיהנה כנשיאה התשיעית של אוניברסיטת פנסילבניה[1] והתפטרה מתפקידה בדצמבר 2023 במהלך מלחמת חרבות ברזל בעקבות סערה ציבורית סביב הצהרתה בשימוע שיש לאפשר קריאות להשמדת העם היהודי באוניברסיטה כל עוד הן לא מגיעות למעשים.[2]

לפני כן, שימשה כרקטורית של אוניברסיטת וירג'יניה מ-2019 עד 2022 ודיקנית בית הספר למשפטים באוניברסיטת סטנפורד מ-2012 עד 2019.

חייה המוקדמים והשכלה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מגיל היא ילידת העיר פארגו הנמצאת בדקוטה הצפונית, והיא בתו של פרנק מגיל (אנ'), שופט פדרלי (אנ') בכיר בארצות הברית בבית המשפט הפדרלי השמיני לערעורים של ארצות הברית. אחיה, פרנק מגיל ג'וניור, הוא שופט מחוזי במחוז השיפוט הרביעי של מינסוטה. היא קיבלה תואר ראשון בהיסטוריה מאוניברסיטת ייל ב-1988, שם שימשה כראש הדמוקרטים של ייל קולג' (אנ'), ודוקטור למשפטים מבית הספר למשפטים באוניברסיטת וירג'יניה (אנ') ב-1995.

מ-1988 עד 1992, מגיל עבדה כעוזרת חקיקה בכירה של הסנאטור קנט קונרד מדקוטה הצפונית של ארצות הברית.

בהמשך עבדה כעוזרת משפטית עבור השופט ג'יי הארווי וילקינסון השלישי (אנ') בבית המשפט הפדרלי לערעורים הרביעי של ארצות הברית מ-1995 עד 1996, ולאחר מכן עבדה כעוזרת משפטית עבור שופטת בית המשפט העליון של ארצות הברית, רות ביידר גינסבורג מ-1996 עד 1997. היא הצטרפה לפקולטה של בית הספר למשפטים של אוניברסיטת וירג'יניה ב-1997, והיא שימשה כסגנית דיקן בית הספר בין השנים 2009 ל-2012. ב-2012 היא הוכתרה לדיקנית בית הספר למשפטים באוניברסיטת סטנפורד. היא כיהנה בתפקיד זה עד 2019, ואז חזרה לאוניברסיטת וירג'יניה כדי לשמש כרקטורית של בית הספר.

בינואר 2022, מגיל נבחרה לנשיאה התשיעית של אוניברסיטת פנסילבניה. היא נכנסה לתפקיד ב-1 ביולי 2022.

פרשת התפטרותה מנשיאות האוניברסיטה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסאגה סביב האנטישמיות בקמפוסים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

פחות משנתיים לאחר תחילת כהונתה, מגיל הגיעה לאור הזרקורים הלאומי בסתיו 2023 בגלל ביקורת על תגובתה של אוניברסיטת פנסילבניה לאנטישמיות. הביקורת החלה להופיע בספטמבר 2023 סביב פסטיבל ספרות בקמפוס בשם "פלסטין כותבת" (Palestine Writes) שהזמין דוברים בעלי היסטוריה ידועה של אמירות אנטישמיות, כולל רוג'ר ווטרס, סולן העבר של להקת פינק פלויד ופעיל בכיר בתנועת ה-BDS, שספגה ביקורת ממחלקת המדינה של ארצות הברית על השימוש בסטריאוטיפים אנטישמיים. הבוגרים גם היו מודאגים מהירידה באחוז הסטודנטים היהודים לתואר ראשון בקמפוס של פן, שירד ל-16 אחוזים עד 2023, לעומת כשליש בשנות ה-90 של המאה ה-20.

המתיחות והאנטישמיות הסלימו בעקבות מתקפת הפתע של חמאס על ישראל והתגובה הישראלית אליה במלחמת חרבות ברזל. בקמפוס התקיימו הפגנות מצד ארגוני סטודנטים פרו-פלסטיניים בהן נשמעו קריאות לאינתיפאדה אלימה, תמיכה בחמאס והשמדת ישראל. ההפגנות כללו גם מעשי אלימות וקריאות לפגוע ביהודים. ההפגנות האלימות עברו ללא תגובה או גינוי מהנשיאה והנהלת האוניברסיטה. בעקבות אירועים אלו התורמים הגדולים החלו להסיר בפומבי את תמיכתם באוניברסיטה וקראו למגיל להתפטר. בתגובה, מגיל הכריזה בנובמבר 2023 על תוכנית למאבק באנטישמיות, כולל כוח משימה וקבוצת ייעוץ לסטודנטים.

השימוע וההתפטרות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-5 בדצמבר 2023, הוזמנה מגיל יחד עם נשיאת MIT סאלי קורנבלות' ונשיאת הרווארד קלודין גיי, להעיד על אנטישמיות בקמפוסים באוניברסיטאות, בשימוע פומבי שנערך בוועדת החינוך והעבודה של בית הנבחרים של ארצות הברית. חילופי הדברים שניהלו שלוש נשיאות האוניברסיטאות עם חברת הקונגרס הרפובליקנית, אליס סטפניק, בשאלה האם קריאות לרצח העם היהודי ייחשבו כבריונות והטרדה במסגרת מדיניות הקמפוסים שלהן הפכו לוויראליים, וזכו לעשרות מיליוני צפיות ברשתות החברתיות. תשובתה של מגיל, לפיה קריאות לרצח עם יפרו את מדיניות הקמפוס בהתאם להקשר והימנעות מגינוי קריאות אלו, גררה גינוי נרחב כולל ממושל פנסילבניה, ג'וש שפירו ותורמים רבים איימו לבטל את תרומתם, ובפרט איש העסקים רוס סטיבנס שאיים למשוך תרומה על סך 100 מיליון דולר, אם מגיל לא תתפטר. ב-9 בדצמבר, בצל הסערה שעורר השימוע בבית הנבחרים האמריקאי, התפטרה מגיל מנשיאות האוניברסיטה.[2]

בתוכנית הטלוויזיה הסאטירית סאטרדיי נייט לייב ששודרה בטלוויזיה ב-9 בדצמבר 2023, קטע הפתיחה הוקדש לעדותה ולעדות האחרים בבית הנבחרים.[3]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]