לחנך את ג'ני
 | |
| כרזת הסרט | |
| בימוי | לונה שרפיג |
|---|---|
| הופק בידי |
פינולה דווייר אמנדה פוזי דאגלס הנסן ונדי יפת ג'יימי לורנסון קרוליין לוי ג'יימס ד. שטרן דוד מ. תומפסון |
| תסריט |
ניק הורנבי על-פי זכרונותיה של לין ברבר |
| עריכה | בארני פילינג |
| שחקנים ראשיים |
קארי מאליגן פיטר סארסגארד אמה תומפסון דומיניק קופר אוליביה ויליאמס אלפרד מולינה רוזמונד פייק |
| מוזיקה | פול אינגלישביי |
| צילום | ג'ון דה בורמן |
| מדינה |
הממלכה המאוחדת  |
| חברת הפקה |
BBC Films |
| חברה מפיצה | סרטי סוני Pictures Classics |
| שיטת הפצה |
וידאו על פי דרישה |
| הקרנת בכורה |
18 בינואר 2009 (פסטיבל סאנדנס) 30 באוקטובר 2009 |
| משך הקרנה | 95 דקות |
| שפת הסרט | אנגלית |
| סוגה |
סיפור התבגרות, סרט דרמה |
| מקום התרחשות |
לונדון |
| תקציב | 7.5 מיליון דולר[1] |
| הכנסות | 15,198,367 דולר |
| הכנסות באתר מוג'ו |
 aneducation |
| פרסים |
|
| אתר רשמי | |
| דף הסרט ב־IMDb | |
  | |
לחנך את ג'ני (באנגלית: "An Education") הוא סרט קולנוע בריטי מסוג דרמת התבגרות אשר יצא לאקרנים בשנת 2009. הסרט מתאר את סיפור התאהבותה של נערה בת 16 בגבר יהודי בורגני באנגליה של תחילת שנות ה-60. עלילת הסרט מתבססת על זיכרונותיה של העיתונאית הבריטית לין ברבר והוא בוים על ידי הבמאית הדנית לונה שרפיג. בסרט מככבים קארי מאליגן ופיטר סארסגארד בתפקידים הראשיים, וצוות השחקנים כולל גם את אמה תומפסון ואלפרד מולינה.
הקרנת הבכורה של הסרט הייתה בפסטיבל סאנדנס 2009 והוא קיבל ביקורות חיוביות.[2] הוא הוקרן בספטמבר 2009 בפסטיבל הסרטים הבינלאומי בטורונטו ובפסטיבלים נוספים.[3][4] הסרט זכה בפרס באפט"א, והיה מועמד לפרסים רבים, בהם שלושה פרסי אוסקר: לסרט הטוב ביותר, לתסריט המעובד הטוב ביותר ולשחקנית הטובה ביותר (קארי מאליגן).[5]
למרות ביקורות חיוביות ושבחים רבים שקיבל הסרט, הופנתה נגדו ביקורת על כך שהעלילה בו אנטישמית, משום שהאנטגוניסט הוא יהודי.[6] [7] תסריטאי הסרט ניק הורנבי הסביר אלמנט זה של הסרט בכך שביטויי אנטישמיות בבריטניה היו אופייניים בתקופה שאחרי מלחמת העולם השנייה,[8] אך מבקרי הסרט מזווית זו טוענים שהסרט מציג בנוסף לאנטישמיות גלויה גם אג'נדה של אנטישמיות מודרנית נוצרית סמויה המתבטאת במוסר ההשכל של הסרט. [9] [10]
עלילה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ג'ני היא נערה בת 16 החיה בפרוורים השקטים של לונדון, תלמידה מצטיינת בבית הספר לבנות השואפת להתקבל ללימודים באוניברסיטת אוקספורד. עולמה מתהפך כאשר היא מכירה את דייוויד גולדמן, גבר יהודי עשיר ונהנתן בשנות ה-30 שלו, שנון ומתוחכם, והיא מתאהבת בו. הוא מחזר אחריה עם ארוחות מפוארות, קונצרטים, מועדונים וטיול לפריז ואף מוצא חן בעיני אביה השמרן, אבל שם את עתידה באוניברסיטת אוקספורד בסכנה. ג'ני מחליטה לנטוש את תוכניותיה ללימודים גבוהים, ומחליטה להיענות להצעתו של דייוויד להינשא לו. לאחר שנטשה את עברה כילדה והתמסרה לדייוויד כאישה, לקראת סוף הסרט היא מגלה כי דייוויד נשוי ואב לילד וכי היא נפלה לתרמית של גבר שרלטן ורמאי, המפתה נערות צעירות באופן סדרתי. לאחר שהתפכחה היא מחליטה לשוב לספסל הלימודים ולהשלים את שנת הלימודים האחרונה ומתקבלת לאוקספורד.
תהליך ההפקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]כתיבה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ניק הורנבי כתב את תסריט הסרט בהתבסס על זכרונותיה של לין ברבר, עיתונאית בריטית הכותבת לעיתון סאנדיי טיימס ואשר כתבה בעבר בעיתונים דיילי טלגרף, האובזרבר, דיילי אקספרס והמגזינים וניטי פייר ופנטהאוז.[11] התסריט התבסס על מאמר אוטוביוגרפי שכתבה ברבר על רומן שהיה לה כנערה בתקופת לימודיה בבית ספר תיכון עם מכר בשם סיימון פרוולסקי (Prewalksi) אותו הכירה כסיימון גרין, והתפרסם במגזין הספרותי "Granta".[12][13] המאמר המלא, בשם "An Education", פורסם כספר עצמאי רק בשנת 2009, לקראת סיום צילומי הסרט.
הורנבי אמר כי מה שמשך אותו בסיפורה של ברבר היה "העובדה שהיא נערה מהפרוורים שהייתה מבוהלת מכך שהיא תחמיץ כל דבר טוב שקורה בעיר. זה, עבורי, סיפור גדול בתרבות הפופולרית. זה פחות או יותר סיפורה של כל להקת רוק אנד רול.[14] למרות שהתסריט נכתב על נערה בגיל ההתבגרות, הורנבי העיד כי הכתיבה על הדמות לא הייתה קשה מכתיבה על כל דמות אחרת: "אני חושב שכל עוד אתה כותב על מישהו שהוא לא בדיוק כמוך, האתגר הוא שווה. אני שמח שכולן סביבי היו נשים ולכן הן יכלו לפקוח עלי עין, אבל אני לא זוכר מעולם שנאמר לי 'לא כך נשים חושבות'".[14]
צילום
[עריכת קוד מקור | עריכה]על אף שבית משפחתה של ג'ני אמור להיות בפרוורי שכונת טוויקנהאם שבמחוז מידלסקס, סצנות הפנים שבסרט צולמו בגאנרסבורי, אילינג שבמערב לונדון, במאטוק ליין שבמערב רובע אילינג, ובבית הספר היפני לבנות "Haberdashers' Aske's School for Girls", שבו צולמו כל הסצנות המתרחשות בבית הספר.[15] אזור הצילומים הוסב למראה שתואם את תקופת שנות ה-60, כאשר האלמנט המודרני היחיד שנראה לעין הם הרמזורים שברחובות. למרות זאת, ישנן כמה טעויות בנושא זה כגון צלילים של צופרי מכונית כאשר באותה התקופה עדיין נעשה שימוש בפעמון, וכן סגנון לבושן ושיערן של הבנות בבית הספר אשר אינו תואם לחלוטין את הנהוג בתקופה. בנוסף, כיכר סנט ג'ון סמית' בה מתרחש הקונצרט לא נפתחה להופעות עד לשנת 1969, כמה שנים לאחר מועד התרחשות העלילה.
ביקורות ופרסים
[עריכת קוד מקור | עריכה]באתר ביקורות הסרטים "Rotten Tomatoes" קיבל הסרט ציון של 94% בהתבסס על 164 ביקורות.[16] באתר Metacritic הוא קיבל ציון של 85 בהתבסס על 34 ביקורות.[17] הסרט זכה בפרס בחירת הקהל ובפרס הצילום הטוב ביותר בפסטיבל סאנדנס 2009.[18] קארי מאליגן זכתה בפרס הופעת הבכורה ההוליוודית לשחקנית בפסטיבל הסרטים של הוליווד.[19] הסרט נבחר ל"סרט החודש" של מגזין הקולנוע הבריטי הוותיק "Sight & Sound" שבהוצאת מכון הסרטים הבריטי (BFI).
| שם הטקס | קטגוריה | מועמדת / מועמדת | תוצאה |
|---|---|---|---|
| טקס פרסי האוסקר ה-82 | פרס אוסקר לסרט הטוב ביותר | מועמדות | |
| פרס אוסקר לשחקנית הטובה ביותר | קארי מאליגן | מועמדות | |
| פרס אוסקר לתסריט המעובד הטוב ביותר | ניק הורנבי | מועמדות | |
| טקס פרסי האקדמיה הבריטית לקולנוע ה-63 | פרס באפט"א לסרט הטוב ביותר (Best film) | מועמדות | |
| פרס באפט"א לסרט הבריטי הטוב ביותר (Outstanding British Film) | מועמדות | ||
| פרס באפט"א לבימוי הטוב ביותר | לונה שרפיג | מועמדות | |
| פרס באפט"א לשחקנית הטובה ביותר בתפקיד ראשי | קארי מאליגן |  זכייה
| |
| פרס באפט"א לתסריט המעובד הטוב ביותר | ניק הורנבי | מועמדות | |
| פרס באפט"א לשחקן המשנה הטוב ביותר | אלפרד מולינה | מועמדות | |
| פרס באפט"א לתלבושות הטובות ביותר | אודייל דיקס-מיראוקס | מועמדות | |
| פרס באפט"א לעיצוב האיפור והשיער הטובים ביותר | ליזי יאני גיאורגיו | מועמדות | |
| פרסי הקולנוע הבריטי העצמאי[20] | הסרט הבריטי העצמאי הטוב ביותר | מועמדות | |
| הבמאי הטוב ביותר לסרט בריטי עצמאי | לונה שרפיג | מועמדות | |
| התסריט הטוב ביותר | ניק הורנבי | מועמדות | |
| ההופעה הטובה ביותר לשחקנית בסרט בריטי עצמאי | קארי מאליגן | זכייה
| |
| שחקנית המשנה הטוב ביותר | רוזמונד פייק | מועמדות | |
| שחקן המשנה הטוב ביותר | אלפרד מולינה | מועמדות | |
| Broadcast Film Critics Association Awards 2009 [21] | הסרט הטוב ביותר | מועמדות | |
| השחקנית הטובה ביותר | קארי מאליגן | מועמדות | |
| התסריט הטוב ביותר | ניק הורנבי | מועמדות | |
| שחקן המשנה הטוב ביותר | אלפרד מולינה | מועמדות | |
| פרס גלובוס הזהב ה-67 | פרס גלובוס הזהב לשחקנית הטובה ביותר - דרמה | קארי מאליגן | מועמדות |
| פרס אינדפנדנט ספיריט 2009 | הסרט הזר הטוב ביותר | טרם נקבע | |
| London Film Critics' Circle | הסרט הבריטי הטוב של השנה | מועמדות | |
| השחקנית הטובה ביותר של השנה | קארי מאליגן | מועמדות | |
| השחקנית הבריטית הטובה ביותר של השנה | קארי מאליגן | זכייה
| |
| שחקנית המשנה הבריטית הטובה של השנה | רוזמונד פייק | מועמדות | |
| שחקנית המשנה הבריטית הטובה של השנה | אוליביה ויליאמס | מועמדות | |
| שחקן המשנה הבריטי הטוב של השנה | אלפרד מולינה | מועמדות | |
| National Board of Review Awards 2009 | עשרת הסרטים הטובים ביותר | זכייה
| |
| השחקנית הטובה ביותר | קארי מאליגן | זכייה
| |
| פרס סטלייט 2009 [22] | סרט הדרמה הטוב ביותר | מועמדות | |
| התסריט המעובד הטוב ביותר | ניק הורנבי | מועמדות | |
| הבמאי הטוב ביותר | לונה שרפיג | מועמדות | |
| השחקנית הטובה ביותר - דרמה | קארי מאליגן | מועמדות | |
| שחקן המשנה הטוב ביותר | אלפרד מולינה | מועמדות | |
| פסטיבל סאנדנס 2009 | פרס הקהל לקולנוע עולמי: דרמה | זכייה
| |
| פרס הצילום לקולנוע עולמי: דרמה | ג'ון דה בורמן | זכייה
| |
| פרס השופטים לקולנוע עולמי: דרמה | מועמדות |
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של לחנך את ג'ני (באנגלית)
"לחנך את ג'ני", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
"לחנך את ג'ני", באתר נטפליקס
"לחנך את ג'ני", באתר AllMovie (באנגלית)
"לחנך את ג'ני", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)- "לחנך את ג'ני", באתר Box Office Mojo (באנגלית)
"לחנך את ג'ני", באתר Metacritic (באנגלית)- "לחנך את ג'ני", באתר אידיבי
- "לחנך את ג'ני", תסריט הסרט באתר Scripts.com (באנגלית)
- "לחנך את ג'ני", באתר דיסני סרטים (באנגלית)
"לחנך את ג'ני", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)- "לחנך את ג'ני" - תסריט הסרט
- אורי קליין, עכבר העיר אונליין, לחנך את ג'ני: הביטי אחורה באירוניה, באתר הארץ, 29 באוקטובר 2009
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ "An Education (2009)". Box Office Mojo. Retrieved 2010-02-22.
- ^ TODD MCCARTHY, "Sundance unveils competition lineup", Variety, 3/12/2008
- ^ Christine Lambert, "An Education premiere at the 2009 Toronto International Film Festival", DigitalHit.com, retrieved 2009-12-11
- ^ "Music Hall announces Telluride by the Sea 2009 titles", SeacoastOnline, 4/9/2009
- ^ Ann Lee, "Carey Mulligan and Colin Firth lead British Oscars charge", Metro UK, 2/2/2010
- ^ שמוליק דובדבני, חינוך מעורב, באתר ynet, 25 באוקטובר 2009
- ^ פטריק גולדסטין (לוס אנג'לס טיימס), חובבי ציון, באתר nrg, 2 במרץ 2010
- ^ Katey Rich, "Interview: An Education's Lone Scherfig And Nick Hornby", Cinema Blend, 12/10/2009
- ^ Irina Bragin, "British Film Gives ‘An Education’ in Anti-Semitism", Jewish Journal, 2/12/2009
- ^ Henry Makow, ""An Education" : Parable of Jewish Seduction", Henry Makow.com, 21/11/2009
- ^ Stephen Brook, "Lynn Barber to leave Observer", The Guardian, 17 September 2009
- ^ "An Education" by Lynn Barber, Granta 82, published Summer 2003, pages 203-223
- ^
Nick Hornby on An Education, The Telegraph, 23 October 2009
- ^ 1 2 Christy Grosz, "Nick Hornby takes pen to screen with 'An Education'", Los Angeles Times, 13/9/2009
- ^ "Educating Lynn: take one", The Observer, 8/6/2008
- ^ "An Education (2009)". Rotten Tomatoes. נבדק ב-28 בנובמבר 2009.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "An Education Reviews". Metacritic. נבדק ב-28 בנובמבר 2009.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Archie Thomas (20 בפברואר 2008). "Bloom, Molina, Hawkins join 'Education'". Variety. נבדק ב-23 במאי 2008.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Hollywood Film Festival (5 באוקטובר 2009). "Hollywood Film Festival to Honor קארי מאליגן and Jeremy Renner". Movie Web. נבדק ב-23 בספטמבר 2009.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ BIFA (2009-12-03). "BIFA 2009 Nominations". נבדק ב-2009-12-03.
- ^ "2009/2010 Nominations for An Education =IMDb". 2009-12-16. נבדק ב-2009-12-15.
- ^ The LA Times (2009-12-04). "Satellite 2009 Nominations". נבדק ב-2009-12-03.