לוזאן
| |||
קתדרלת לוזאן | |||
מדינה | שווייץ | ||
---|---|---|---|
קנטון | וו | ||
נפה | לוזאן | ||
ראש העיר | גרגור ג'ונוד | ||
שפה רשמית | צרפתית | ||
תאריך ייסוד | נפילת האימפריה הרומית | ||
שטח | 41.37 קמ"ר | ||
גובה | 495 מטרים | ||
אוכלוסייה | | ||
‑ בעיר | 141,418 (31 בדצמבר 2022) | ||
‑ במטרופולין | 311,411 (2007) | ||
‑ צפיפות | 3064 נפש לקמ"ר (2007) | ||
קואורדינטות | 46°31′N 6°38′E / 46.517°N 6.633°E | ||
אזור זמן | UTC 1 | ||
http://www.lausanne.ch | |||
לוזאן (בצרפתית: Lausanne; באיטלקית: Losanna; בעבר בגרמנית: Losanen) היא עיר הבירה של קנטון ווֹ (Vaud) דובר הצרפתית שבדרום-מערב שווייץ, והעיר הרביעית בגודלה במדינה.
גאוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לוזאן שוכנת על הגדה הצפונית של אגם ז'נבה (Lac Léman), מול אביאן-לה-בן (Évian-les-Bains) הצרפתית, ובמרחק 60 קילומטר על שפת האגם מהעיר ז'נבה. לוזאן היא העיר החמישית בגודלה בשווייץ, אחרי בזל, ציריך, ברן וז'נבה, והשנייה בגודלה בין ערי שווייץ דוברות הצרפתית, אחרי ז'נבה. אוכלוסייתה (נכון לדצמבר 2003) מונה 126,766 תושבים. לוזאן מצויה בלב אזור דובר צרפתית.
תושבי לוזאן, כמו תושבי שווייץ ככלל, אינם דתיים במיוחד וכמו מרבית דוברי הצרפתית בשווייץ, הם ברובם נוצרים פרוטסטנטים. לוזאן, ובפרט הפרוור שלה הקרוי "רנאן" (Renens), מחזיקים בשיא השווייצרי בקליטת מהגרים מקנטונים אחרים ומארצות אחרות. לוזאן מוקפת בפרוורים קטנים ורבים כגון שמונת הפרוורים הלוזאנאים המערביים.
בתקופת הקרח היה אזור לוזאן של היום מכוסה בקרחון ענק שלא אפשר חיים במקום. מרכז העיר לוזאן של ימינו, בנוי על שטח מוקף צוקים שנחצבו בידי קרחונים נעים בסוף תקופת הקרח. לוזאן אומנם נמצאת באזור הרמה השווייצרית, המכונה על ידי השווייצרים "המישור השווייצרי", אולם היא הררית למדי, ובמרכז העיר שלה יש גשרים רבים שמגשרים מעל תהומות.[1][2][3] במרכז לוזאן בניינים בני קומות אחדות, שכניסה אחת שלהם היא בקומה התחתונה - ברחוב המצוי בתהום, והכניסה השנייה שלהם היא בקומה העליונה - ברחוב שעל ראש הצוק. על הגשר הארוך ביותר, המכונה "הגשר הגדול", יש רחוב ובניינים הבנויים עליו עצמו. הרמה השווייצרית מישורית בהשוואה להרי האלפים ולהרי היורה, אך היא אינה מישורית כשלעצמה. לוזאן הררית ביחס לרוב שטחי רמה זו.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הפרהיסטוריה של לוזאן מתחילה עם סוף עידן הקרח ונגמרת בחתימת הסכם השלום בין יוליוס קיסר לבין השבט ההלווטי שגר אז במקום. מהתקופה שלפני קיסר יש ממצאים ארכאולוגים אך לא עדויות כתובות. בתקופה הרומית היה היישוב במקום, על שפת האגם, באזור שקרוי היום רובע "אוּשִי". עם חורבן רומא, היישוב במקום עבר אל בין הצוקים - אזור המשמש היום כמרכז העיר.
קתדרלת לוזאן היא המבנה הגותי המפורסם ביותר שבשווייץ. בנייתה החלה ב-1275 וארכה יותר ממאה שנה (קשה לקבוע מתי הושלמה ויש הטוענים שהיא מעולם לא הושלמה[4]). בעקבות בניית הקתדרלה העתיק אחד מהבישופים החשובים באירופה את מושבו אל העיר. ענייני העיר נוהלו תחילה מהקתדרלה, אך בעקבות התערבות הבישוף בהם, בנו תושבי לוזאן בית עירייה[5].[6] בית עירייה זה היה אחד מבתי העירייה הראשונים בעולם. בפרוור של לוזאן הקרוי סן-סולפיס שוכנת אחת הכנסיות העתיקות בשווייץ (Eglise de Saint-Sulpice),[7][8] שנבנתה במאה ה-12. בשנות התשעים נשרף חלק מכנסייה זו בידי אנשי כת השטן.
שיא שווייצרי שלוזאן מחזיקה בו הוא שיא באורך תקופת השלום שבה. בלוזאן לא הייתה מלחמה מזה 500 שנה (מאז כיבושה בידי אנשי ברן ב-1536). זאת בניגוד לחלק מערים אחרות דוברות הצרפתית שבשווייץ, שאליהן פלש נפוליאון בונפרטה ובניגוד לערים דוברות הגרמנית שבהן התחוללה מלחמת האזרחים השווייצרית. ב-2003 הופרע השקט של לוזאן בהפגנות[9] אלימות וונדליסטיות[10] של אנרכיסטים מכל רחבי אירופה שנאספו למחות על פגישת הG8 – שמונה מנהיגי המדינות המתועשות,[11][12] שנערכה באוויאן שבצרפת, מעבר לאגם. אף על פי שתושבי לוזאן התכוננו להפגנות, אטמו את חלונות הראווה בלוחות עץ[13] והסתגרו בבתיהם כשבוע, המפגינים הצליחו לזרוע הרס רב.
לוזאן כיום
[עריכת קוד מקור | עריכה]לוזאן היא העיר דוברת הצרפתית השנייה בגודלה בשווייץ, אחרי ז'נבה, ובניגוד לז'נבה, היא מצויה במרכזו של האזור דובר הצרפתית במדינה. בעיר זו קבעו את מושבם הוועד האולימפי הבינלאומי ובית המשפט העליון של שווייץ.
לוזאן היא מרכז תרבות. קיימות בה מספר אוניברסיטאות, הבולטות בהן UNIL ו-EPFL, ספריות רבות שבגדולה שבהן נאספו כ-500,000 כרכים, ומוזיאונים. מוזיאונים ייחודיים בלוזאן הם אלה העוסקים בהיסטוריה של הקנטון, המוזיאון האולימפי, ואוסף האמנות המנודה והגולמית ([14]Collection de l'Art brut), המכיל את יצירותיהם של אמנים שהתעלמו מכל מסורת אמנותית, רובם של אמנים אלה הם חסרי הכשרה פורמלית, אסירים או כאלה שהיו מאושפזים במוסדות לחולי נפש. חלק מהמוזיאונים של לוזאן מאוגדים בצברים - ארמון רומין מכיל מוזיאונים אחדים, צבר נוסף נמצא בתוך המוסד האקדמי EPFL ובפרוור מורז' מצויה טירת מורז', שבה מוזיאונים אחדים בעלי אוריינטציה צבאית.
העיר מוקפת במסלולי טיול רגליים מסומנים בחיק הטבע, והיא עשירה בגנים ציבוריים. יש בה תחבורה ציבורית מפותחת אפילו בהשוואה לתחבורה הציבורית המפותחת של שווייץ. יש בה רכבת בין-עירונית, ארבעה קווי רכבת קלה, אוטובוסים חשמליים, אוטובוסים מונעי סולר, מוניות, ומעבורות הצולחות את האגם. עד שנת 2006, קו הרכבת הקלה, שקישר את שכונת אוּשי, שעל חוף האגם (374 מטר מעל פני הים) אל תחתית הצוק שבמרכז העיר (495 מטר מעל לים) נקרא "La Ficelle" (סולם חבלים). במסילת ה"פיסל" מצוי, בין שני הפסים הרגילים, פס עם שיניים שגלגל שיניים המצוי בקטר החשמלי נעזר בו כדי לטפס במעלה ההר; משנת 2008, המשכו של קו M2 של הרכבת הקלה עושה גם מסלול זה. האוטובוסים והרכבות בלוזאן נגישים למשתמשי כיסאות גלגלים וללקויי ראייה.
בין האטרקציות של העיר ניתן לציין גן חיות שבתוכו משולב הוויוואריום של לוזאן.
מרבית העסקים נסגרים בשעה שבע בערב באמצע השבוע ולקראת שש ביום שבת. בימי ראשון רוב החנויות ומקומות הבילוי סגורים. עם זאת, התחבורה הציבורית ממשיכה לעבוד כרגיל. במרכז העיר באזור Flon, Ripphon ואזור הטיילת (Ouchy) ניתן למצוא פאבים, מסעדות ומקומות בילוי שפתוחים גם בימי ראשון.
העיר מארחת פסטיבלים בזה אחר זה, במיוחד בתקופת הקיץ, שבמהלכה כמעט בכל שבוע יש אירוע אחר המתקיים בעיר, החל מריצת מרתון וטריאתלון, דרך פסטיבל העיר, וכלה בהופעות ומופעים שפתוחים כולם לקהל הרחב.
בעקבות רפורמה מוניציפלית של שנת 2006 חלק מפרברי הערי דוגמת בלמון-סור-לוזאן הועברו לתת-נפה מנהלית אחרת מהעיר עצמו.
ערים תאומות
[עריכת קוד מקור | עריכה]ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר האינטרנט הרשמי של לוזאן (בצרפתית)
- לוזאן, ברשת החברתית פייסבוק
- לוזאן, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
- לוזאן, ברשת החברתית אינסטגרם
- לוזאן, ברשת החברתית LinkedIn
- לוזאן, סרטונים בערוץ היוטיוב
- אלון איקן, לוזאן - שלווה לצדי אגם ז'נבה, באתר GoTravel
- place/Lausonium לוזאן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- לוזאן (שווייץ), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]דירוג | שם | קנטון | אוכלוסייה | דירוג | שם | קנטון | אוכלוסייה | ||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
ציריך ז'נבה | |||||||||
1 | ציריך | ציריך | 423,193 | 11 | נשאטל | נשאטל | 44,485 | בזל לוזאן | |
2 | ז'נבה | ז'נבה | 203,401 | 12 | בלינצונה | טיצ'ינו | 43,785 | ||
3 | בזל | בזל-שטאדט | 173,064 | 13 | תון | ברן | 43,630 | ||
4 | לוזאן | וו | 140,619 | 14 | קניץ | ברן | 42,177 | ||
5 | ברן | ברן | 134,290 | 15 | כור | גראובינדן | 37,875 | ||
6 | וינטרטור | ציריך | 115,129 | 16 | פריבור | פריבור | 37,645 | ||
7 | לוצרן | לוצרן | 82,922 | 17 | שפהאוזן | שפהאוזן | 37,248 | ||
8 | סנט גאלן | סנט גאלן | 76,328 | 18 | לה שו-דה-פון | נשאטל | 36,748 | ||
9 | לוגאנו | טיצ'ינו | 62,123 | 19 | אוסטר | ציריך | 35,529 | ||
10 | ביל/ביין | ברן | 55,140 | 20 | ורנייה | ז'נבה | 35,491 |