לאו פולד
.jpg) | |
| לידה |
29 באוקטובר 1912 רוטרדם, הולנד  |
|---|---|
| פטירה |
10 ביוני 1997 (בגיל 84) אמסטרדם, הולנד |
| מקום קבורה |
Vredenhoef |
| מוקד פעילות |
ממלכת ארצות השפלה, ארצות הברית |
| שפה מועדפת |
הולנדית, אנגלית, יידיש |
| חברת תקליטים |
היפו רקורדס |
| אתר רשמי | |
  | |
לֶאוֹ (לַזַרוּס) פוּלְד (Lazarus 'Leo' Fuld ; 29 באוקטובר 1912 – 10 ביוני 1997) היה זמר יהודי הולנדי שהתמחה בשירה ביידיש.
לפני מלחמת העולם השנייה, היה לאו פולד אחד מהזמרים המוקלטים והמופיעים ביותר באירופה. פולד הקליט והופיע באירופה ובאמריקה, בשפת היידיש בעיקר, אך גם באנגלית, גרמנית, הולנדית, צרפתית וכן בעברית. לאחר מלחמת העולם השנייה, זכה שוב לפרסום בינלאומי - באולמות הקונצרטים ובמועדונים המפורסמים. בגיל 83 הקליט את תקליטו הטוב ביותר, שכונה ה"סרג'נט פפר" של המוזיקה ביידיש, יחד עם אייב גולדשטיין.
קורות חיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאו פולד נולד כילד השלישי מתוך עשרה ילדים במשפחה יהודית ענייה. אביו, לואיס פולד, היה סוחר. כישרונו של לאו לשירה התגלה בגיל צעיר בבית הכנסת. פולד קיבל מלגה ללימודים בסמינריון. הוריו ציפו שלאו הצעיר יגדל להיות חזן. ביום הולדתו ה-16, פולד החל להנהיג את הטקסים בבתי הכנסת בהולנד. באותה עת כבר שר שירים חילוניים בברים. הוא החל בבר ברוטרדם, בו שר שישים שירים בדולר. בשל הצלחתו המוקדמת, נכנס להשמעה ברדיו וארה. שם אומץ באופן מיידי והחל לשיר לצד לואיס דוידס.
פולד היגר לבריטניה בשנת 1932, למבחן במה ב-BBC והיה הזמר ההולנדי הראשון ששר שם. שמע אותו ג'ק הייטון המפורסם, והחתים אותו בגיל 19, לחוזה של שלוש שנים בתזמורתו המהוללת. מכאן החלו הקשרים של לאו בכל התיאטראות המפורסמים בבריטניה ובאירופה. בשנת 1936, הוחתם על ידי קליפורד פישר לקזינו הצרפתי בניו יורק, ולאחר מכן לתיאטרון הפאראמונט בברודוויי. כזמר בינלאומי, החל פולד לעבד שירים ביידיש ובעברית, וכלל אותם ברפרטואר שלו. בקזינו הצרפתי היה להיטו הגדול צימוקים ושקדים, והזמר והשחקן הדגול אל ג'ולסון, היה מגיע כל ערב ב"חמישה לעשר", רק כדי לשמוע את לאו[דרוש מקור]. בשנת 1938 פג תוקף הוויזה הזמנית שלו והוא חזר לאירופה, שם ביקש ויזה להגירה. פולד הספיק לעלות על הספינה האחרונה חזרה, לפני שהנאצים פלשו לארצות השפלה ומיד הציע את שירותיו לממשלת הולנד החופשייה שבגלות. יחד עם הנדריק וילם ואן לון, פולד החל לשדר ברדיו בגלים קצרים, להולנד ולאיים ההולנדיים. שמועות החלו להגיע לבריטניה אודות הקורות את האוכלוסייה היהודית בהולנד, ושכמעט כל משפחת פולד נרצחה על ידי הנאצים. כתוצאה מכך, בתקופה זו לא הופיע בפני קהל והפסיק לשיר בכלל.
ללאו פולד היה גם כישרון כתיבה, ומהר מאוד הוא הפך לכותב פופולרי בברודוויי. פולד כתב לקומיקאים כמילטון ברל, האחים ריץ, ג'קי מיילס, ג'קי גליסון, ג'אן מוריי, ג'רי לואיס ודין מרטין ועוד. פולד הפיק ביים וכתב מופע קומי בשם "כיף תמורת הכסף שלך" ואיתו הופיע בארצות הברית. בשנת 1948 חזר להולנד כאזרח אמריקאי ותר אחר חדשות הנוגעות למשפחתו. אחותו היא היחידה שנותרה בחיים מכל משפחתו.
כשהגיע, בתודה לשידוריו בזמן המלחמה, אלפי אנשים הגיעו לברכו והוצעו לו חוזים לשיר באולמות הגדולים באמסטרדם. פולד היה מאובן מפחד, לאחר שלא שר למעלה מחמש שנים, אך נחל הצלחה כה גדולה, שהופיע שישה שבועות באופן רצוף. לאחר שחזר אליו ביטחונו העצמי, החל לשיר בקזינו של לונדון, שם היה להצלחה מסחררת. ההצעות זרמו לעברו מכל קצווי העולם, וכשהופיע בפריז, ביקר במועדון לילה יהודי קטן, בו שמע ניצול מגטו ורשה, שר שיר שנגע בו באופן עמוק "לאן אלך?". פולד התרשם מאוד וביקש מהמלחין עותק, באומרו "אני אהפוך שיר זה להצלחה בינלאומית"! פולד ביצע את שהבטיח וכשחזר לבריטניה, כתב מילים באנגלית והקליט בתקליטי דקה תחת הכותרת "לאן אני יכול ללכת?". השיר פורסם גם בארצות הברית, והצליח אכן תוך 20 שנה להיות להיט בינלאומי. פולד שר את השיר בתוכנית של מילטון ברל בטלוויזיה, ובתוכניות של פרי קומו ופרנק סינטרה. השיר הוקלט גם עם ריי צ'ארלס וסטיב לורנס. בין המעריצים של פולד נכללו בילי הולידיי, אל ג'ולסון ואדית פיאף.[דרוש מקור]
משנת 1949, פולד עבר את העולם חמש פעמים בהופעות, והופיע בארגנטינה, צ'ילה, ברזיל, צפון אפריקה, מצרים, ישראל ולבנון. 10 שבועות חלק במה אחת עם אדית פיאף בתיאטרון ה-ABC בפריז, והועסק על ידי קיסר אתיופיה היילה סלאסי הראשון כזמר בחתונת ביתו בארמון המלכותי באדיס אבבה. בשנת 1956 פתח פולד מועדון לילה משלו בניו יורק בשם "סברה". המועדון מצליח מאוד, ואחר כך עבר פולד ללאס וגאס. שם נישא לאו לאילון מנדלס, ולהם נולדה בת אחת - מרים פולד לילה. כמו כן השתתף פולד ב-1956 כמפיק וככותב נוסף בסרט הישראלי באין מולדת, בו שיחקו גם שושנה דמארי ושייקה אופיר[1]. לאחר שהתגרש, חזר פולד להולנד.
יחד עם המפיק מוחמד אל-פרס, הקליט פולד את התקליטור האחרון שלו האגדה, לחברת היפו תקליטים. בתקליטור שר פולד משיריו הידועים ביותר, כולם בעיבוד מזרחי.
ציטוט ידוע שלו הוא "לעולם לא נמאס לי מחברתי".
לאו פולד נפטר בגיל 84 בעיר מגוריו אמסטרדם.
דיסקוגרפיה באנגלית
[עריכת קוד מקור | עריכה]| לרשימה המלאה יש ללחוץ "הצגה" משמאל; להסתרתה יש ללחוץ "הסתרה" | |
|---|---|
| שנה | שם התקליט וחברת התקליטים |
| 1933 | A Brievele der Mamme/Ich fuhr aheim (Parlophone) |
| 1933 | Mein Shtetl (Parlophone) |
| 1933 | Roumanische Kretsche (Victrola) |
| 1934 | A Klesmer Yingel (Oi Mamme! Bin Ich Farliebt) (Victrola) |
| 1934 | My Yiddishe Mama (Victrola) |
| 1935 | Oif'n Pripetshik (Victrola) |
| 1935 | Fraitag Oif der Nacht (Victrola) |
| 1935 | Shein Wie Die Lewone (Victrola) |
| 1936 | Yiddish ges'l (Odeon) |
| 1936 | Dos Pintele Yid (Victrola) |
| 1936 | Mo-me-le (Victrola) |
| 1937 | Az der Rebbe Tantst (Victrola) |
| 1937 | Der Siderel (Yiddele Briederel) (Victrola) |
| 1937 | Gesselach (Victrola) |
| 1937 | Zigany Melody/Miserlu (acc. Grisha Farfel his trumpet and Orchestra) (Melodisc 5019) |
| 1938 | A Letter to My Mother / You're the Sweetest in the Land (HMV) |
| 1939 | My Yiddishe Mama (Ariola) |
| 1939 | Resele (Victrola) |
| 1939 | Meine mutter bleib in Ungarn (Victrola) |
| 1947 | Wo Ahin Soll Ich Geh'n (Where can I Go)/Hebrew Chant with Orchestra Bruce Campbell and Wardour Singers (Decca). C'est son plus grand succ?s et le record des ventes. Plus de 7,800,000 exemplaires vendus |
| 1947 | Pigalle/Homeland (with Orchestra Lew Stone) (Decca F 9187/Decca DR.13631) |
| 1948 | Wus Geween Ist Geween/I Love You Much Too Much (with Tuschinsky Orch.) (Elite Spezial 9080) |
| 1948 | Live at Tuschinsky (Telefunken) |
| 1948 | A brivele der mamme/Der alter zigoiner (with Orchestra Lew Stone) (Saturne 1055) |
| 1948 | Moshiah (with Orchestra Guy Luypaerts (Saturne) |
| 1950 | Mosiach/Mein steitale (Arton/licenced by Saturne to Hed Artzi 10919) |
| 1950 | Mazel/Wie ahein soll ich gein (with Orchestra Guy Luypaerts, trumpet Grisha Farfel) (Hed-Arzi 855/13320 licenced by Saturne) |
| 1950 | Zigany Melody/Miserlu (acc. Grisha Farfel his trumpet and Orchestra) (Melodisc 5019) |
| 1951 | Yaass/Pigalle (London 701) |
| 1951 | Oif'n Weg Steht A Boim (Saturne) |
| 1952 | Misirlou (Vogue) |
| 1952 | Glik (Tikva) |
| 1952 | Der Alter Tsigayner (Tikva) |
| 1952 | Bessarabien (with Orchestra Abe Ellstein) (Hed-Arzi) |
| 1952 | A Sudenyu (Tikva) |
| 1953 | L'?migrant (Disque Columbia) |
| 1953 | Ikh Zing (Tikva) |
| 1954 | In Concert ("Ohel Shem Concert Hall" de Tel-Aviv le 26 juillet 1954) (Vogue 25cm LP85) |
| 1954 | Der emigrant (Telefunken UX 4673) |
| 1954 | You Got To Have A Little Mazl (Tikva) |
| 1954 | Leo Fuld Sings Roumanische,Kretchme and other Yiddish Songs (Hataklit HI 25005) |
| 1954 | Joue tzigane / Le moulin tourne (Saturne FR 1034) |
| 1954 | Letter to my mother/Youre the sweet (London 827) |
| 1956 | Leo Fuld at the Tuschinski-Theatre Amsterdam: Ca/The Sheikh of Araby/Tsigany Melody/My Jiddishe Mama (Telefunken hx-1012 ep) |
| 1956 | Ay je l’aime (Vogue EPL 7140) |
| 1957 | Leo Fuld with the Anton Kersjes Orchestra: Der Emigrant/Oif'n weg steht a boim/Shein wie die Lewoneh/Weil du bist mein (Telefunken ux-4673 ep) |
| 1958 | Leo Fuld (with Martin Roman and his Orchestra) (Simcha Records JLP 2) |
| 1959 | Poylish Yidl (Hataklit) |
| 1960 | Zigany Melody (Tikva) |
| 1965 | Rumaynisher Kretshme (Hataklit) |
| 1965 | Leo Fuld with orchestra conducted by Pi Scheffer (Embassy/CBS Israel 31188) |
| 1965 | Leo Fuld Chante en Francais: Kaddish/Momele/Paris/La penombre (CBS 6311) |
| 1967 | A Yiddische Momme/Recorded in 1967 (Artone MDS S - 3022) |
| 1967 | Doina/Spiel Zigeuner (Artone) |
| 1970 | A Yiddische Momme (Vogue HJV 119) |
| 1972 | My Yiddische Mama (CBS) |
| 1975 | Dat kleine beetje geluk op aarde (Europaclub) |
| 1989 | My jiddishe mamme (CNR 100.248) |
| 1991 | Shalom Israel (קולומביה רקורדס 4681322) |
| 1997 | God Zegen Nederland EP (c'est sa derni?re chanson) (Hippo Records 97001) |
| 1997 | The Legend (c'est sa derni?re album enregistr?e) (Hippo Records 97002) |
| 1998 | Chants et traditions yiddish - Compilation avec Leo Fuld: Mosiagh/Dona, Dona, Dona (Disques Versailles 5099748955425) |
| 1999 | Leo Fuld - My Yiddishe Mama (Sony BMG) |
| 2002 | Shalom Israel (Sony BMG) |
| 2002 | Slavia : le chant de l'Est (2cd compilation avec Leo Fuld: Dona, dona, dona) (Virgin) |
| 2003 | Leo Fuld Greatest Hits (Sony BMG) |
| 2004 | The Baby Boom Generation (3 cd compilation avec Leo Fuld: Wo Ahin Soll Ich Geh'n) (Livr. Belgique) |
| 2005 | My Yiddishe mama (Artone ART 2005006) |
| 2006 | Vi ahin sol ich gayn (Hatikvah Y LF 1010) |
| 2006 | Leo Fuld - Collections (Sony Music) |
| 2007 | Chansons de Maman - Compilation avec Leo Fuld: Maman, fais dodo (Marianne Melodie) |
| 2008 | Yiddish songs - Compilation avec Leo Fuld: Zigany melody et Yaas (Disques Office 91189) |
| 2008 | The Legend - ?dition anniversaire (Hippo Records 97002) |
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של לאו פולד
לאו פולד, באתר MusicBrainz (באנגלית)
לאו פולד, באתר Discogs (באנגלית)- לאו פולד, דף שער בספרייה הלאומית
- השיר לאן אלך לאו פולד - באתר (יוטיוב)
.svg){kind=logo}
