כותאיסי

כותאיסי
ქუთაისი

סמל כותאיסי סמל כותאיסי דגל כותאיסי דגל כותאיסי
מדינה
מחוז	אימרתי
חבל ארץ	אימרתי
ראש העיר	ניקולוז קאצ'קאצ'ישווילי (ნიკოლოზ კაჭკაჭიშვილი)
תאריך ייסוד	האלף הראשון לפנה"ס
שטח	70 קמ"ר
גובה	120 מטרים
אוכלוסייה	‏
‑ בעיר	147,900 (2015)
קואורדינטות	42°16′18″N 42°42′20″E
אזור זמן	UTC 4
kutaisi.gov.ge
מפת מיקום מפה מפורטת (למפת גאורגיה מוגדלת)   טביליסי בתומי רוסתווי זוגדידי גורי פותי סוחומי חאשורי רוסיה אזרבייג'ן ארמניה טורקיה הים השחור כותאיסי (למפת גאורגיה רגילה)   טביליסי בתומי רוסתווי זוגדידי גורי פותי סוחומי חאשורי רוסיה אזרבייג'ן ארמניה טורקיה הים השחור כותאיסי מפת העיר tabBackground:;tabBorder:#aaa;defaultTab:0;

כּוּתָאיסי (בגאורגית: ქუთაისი) היא בירת מחוז אימרתי שבמערב גאורגיה, והעיר השנייה בגודלה בגאורגיה. העיר שוכנת בחלקו הצפוני של מישור קולכתי (კოლხეთის დაბლობი), סמוך להרי הקווקז הגדול, על שתי גדותיו של הנהר ריוני, ומרוחקת 221 ק"מ מערבית לטביליסי, בירת גאורגיה. בכותאיסי הייתה מרוכזת הקהילה היהודית הגדולה ביותר בגאורגיה.

גאוגרפיה

כותאיסי משתרעת על שתי גדות נהר הריוני, ונמצאת בגובה 125–300 מטר מעל פני הים. ממזרח ומצפון-מזרח היא נתחמת על ידי מרגלות ההרים הצפוניים של אימרתי, מצפון ברכס סמגורלי וממערב ומדרום בקרקעות החקלאיות של מישור קולכתי (კოლხეთის დაბლობი).

אקלים

האקלים בכותאיסי הוא סובטרופי לח, עם זרימות אוויר מונסוניות מהחוף, האופייני למישור קולכתי בסתיו ובחורף. הקיץ בדרך כלל חם, ויחסית יבש, ואילו החורף רטוב וקר. הטמפרטורה הממוצעת בעיר היא 14.5 מעלות צלזיוס. ינואר הוא החודש הקר מבין חודשי השנה, עם טמפרטורה ממוצעת של 5.2 מעלות צלזיוס, ויולי הוא החודש החם ביותר, עם טמפרטורה ממוצעת של 23 מעלות צלזיוס. הטמפרטורה הנמוכה ביותר שנמדדה הייתה 17- מעלות צלזיוס, ואילו הגבוהה ביותר הייתה 44 מעלות. כמות המשקעים השנתית הממוצעת היא 1530 מ"מ בשנה, והגשם יכול להופיע בכל עונות השנה. לעיתים קרובות מכסה שלג כבד את העיר (מגיע ל-30 ס"מ או יותר לסופת שלג) בחורף, אבל השלג המכסה את העיר בדרך כלל נמס תוך מספר ימים. כותאיסי חווה רוחות מזרחיות חזקות בקיץ הנושבות מההרים הסמוכים.

היסטוריה

כותאיסי, שנות ה-70 של המאה ה-19

על פי מחקרים ארכאולוגיים, שימשה כותאיסי כבירת ממלכת קולכיס באלף השני לפנה"ס. סברה רווחת בקרב ההיסטוריונים היא כי כאשר אפולוניוס מרודוס כתב לגבי יאסון והארגונאוטים ומסעם האגדי לקולכיס, כותאיסי או בשמה הקדום איה, הייתה היעד הסופי למסע, ומקום שלטונו של המלך אאטי. משם חטפו הארגונאוטים לפי המיתולוגיה היוונית את גיזת הזהב. מן המאה ה-6 לפנה"ס ועד המאה ה-7 לספירה הייתה בירת הממלכה המערב-גאורגית אגריסי. במאה ה-7 נכבשה על ידי הערבים. בשנת 975 שוחררה והייתה בירת הממלכה הגאורגית המאוחדת עד שחרורה של טביליסי ב-1122. עד המאה ה-15 הייתה חלק מהממלכה המאוחדת ועם התפרקותה באותה מאה - בירת ממלכת אימרתי, שנכבשה על ידי האימפריה הרוסית ב-1810. בשנת 1881 יצא לאור העיתון המודפס הראשון בכותאיסי, "שרוֹמָה" ("עמל"), שהכיל תעמולה של רעיונות סוציאליסטיים. הוא נסגר שנתיים מאוחר יותר.

תחת השלטון הסובייטי התפתחה כמרכז תעשייתי חשוב, במיוחד אחרי מלחמת העולם השנייה. המפעל הגדול ביותר בעיר היה לייצור משאיות, והוא העסיק למעלה מ-20,000 פועלים. עם עצמאותה של גאורגיה ב-1991, כותאיסי סובלת ממצוקה כלכלית כתוצאה מקריסת קשרי-הגומלין עם מערך הייצור המבוזר של הכלכלה הסובייטית המתוכננת. מבחינה מנהלית, כותאיסי היא בירתו של מחוז אימרתי.

יהודי כותאיסי

ערך מורחב – יהדות כותאיסי

מצבה מבית הקברות היהודי בכותאיסי

בית כנסת בכותאיסי

בכותאיסי הייתה מרוכזת הקהילה היהודית הגדולה ביותר בגאורגיה, ועד גל העלייה הראשון, בשנות ה-70 של המאה ה-20, מנתה למעלה מ-20,000 נפש. בעקבות גל העלייה של שנות ה-90, עזבו את המקום מרבית היהודים, ובתחילת המאה ה-21 מונה הקהילה עשרות משפחות בלבד. בעיר ניצב עדיין בית הכנסת המפואר של הקהילה, שנחנך ב-1887, אחד משלושת בתי הכנסת שהיו בעיר. השלטונות המקומיים מטפחים את הרכוש הציבורי היהודי כיום, גם בהיעדר קהילה מאורגנת.

היהודים התיישבו בכותאיסי עוד במאה ה-19. רובם היו סוחרים ובעלי מלאכה, ומילאו תפקיד חשוב בכלכלת האזור. הגידול שחל באוכלוסיית הגאורגים, בשנים שלאחר החלת הצו לשחרור הצמיתים בגאורגיה, בשנת 1864, הביא להגירה לערים של צמיתים לשעבר, בעלי מלאכה ואיכרים. בשנת 1871 היו בפלך כותאיסי 4,702 יהודים. הקהילה היהודית בכותאיסי עצמה הייתה השלישית בגודלה בגאורגיה. במפקד אוכלוסין שנערך בשנת 1897 נספרו בכותאיסי עצמה 4,843 יהודים, ובכל פלך כותאיסי 8,864 יהודים ו- 46 קראים. שלא כמו בטביליסי ובבתומי, בהם היו רוב של אשכנזים, הייתה הקהילה היהודית בכותאיסי על טהרת יהודים מקומיים.

ההגירה המחודשת של יהודים, במחצית השנייה של המאה ה-19, לערים בפלך כותאיסי, בעיקר של סוחרים קטנים, הביאה להגברת האנטישמיות בגאורגיה, שבאו לידי ביטוי בשיאן בעלילת הדם בסוראמי ובעלילת הדם בסצ'חרה, שבהן היה מעורב משה מונטיפיורי עצמו. אמנם, אין ידיעות לגבי קיום מפגשים בין מונטיפיורי ליהודי גאורגיה בעת ביקוריו ברחבי האימפריה הרוסית. לעומת זאת, ידוע כי, מונטיפיורי פגש עולים מגאורגיה בארץ, שחלקם לבשו מדים קווקזיים או צ'רקסיים. וחלקם נשא אותות כבוד על לבושם, דבר שהרשים אותו במיוחד. הם ציינו בפניו כי האותות ניתנו להם בגין השתתפותם האמיצה במלחמת רוסיה נגד הצ'רקסים, כמו כן ציינו כי אנשי העיר כותאיסי הרסו את המקום, ונותרו הלוחמים היהודים שהגנו על אוצר הממשלה הרוסית.

עלילת הדם של סצ'חרה נידונה בבית הדין המחוזי בכותאיסי. דבר העלילה זכה לפרסום רב בעיתונות היהודית ברוסיה. עלילת דם זו הביאה להתגייסותם של אישים יהודים, ובראשם הברון גינסבורג מסנקט פטרבורג. שני עורכי-דין נודעים, היהודי קרופניק (1845-1905) והרוסי אלכסנדרוב, שנקראו להגן על הנאשמים, הצליחו, ב-13 במרץ 1879, להפריך את ההאשמות, והנאשמים זוכו מכל אשמה. למרות זאת לא פסקה רדיפת היהודים בכותאיסי, ובשנת 1895 התחוללו מהומות בין הנוצרים ליהודים. מהומות אלו הביאו ליציאת המשוררים סרגיי מסחי ואנטון פורצלאדזה להגנת היהודים, תוך הבעת גינוי חריפה לתופעת הקנאות הדתית והלאומית כמנוגדת לתרבות ולמסורת הגאורגית. בשנת 1913 נסחטו היהודים באופן שיטתי על ידי כנופיה, בהוראתו של עוזר המושל של כותאיסי. כמה יהודים שהתנגדו, נורו.

בתחילת המאה ה-20 הופעלו בכותאיסי שני בתי כנסת, ובתפקיד הרב הראשי של מערב גאורגיה, שימש ר. אלואשווילי (1858-1922). בתקופה זו החלו לחלחל רעיונות הציונות בגאורגיה, בתחילה בין האשכנזים ולאחר מכן בקרב יהודי גאורגיה המקומיים. המתנגדים לציונות בגאורגיה הופעלו מכותאיסי, בהנהגת ר. אלואשווילי. בשנת 1880 הוקם בכותאיסי תלמודי תורה, ובשנת 1903 נפתח בכותאיסי בית הספר הציבורי היהודי, בית ספר שהיה בעל אופי חילוני. בשנת 1908 היו בבית הספר 328 תלמידים, ובשנת 1911 614 תלמידים.

מהפכת פברואר בשנת 1917 הביאה לתחייה מחודשת של החיים היהודיים. הקמת סניף של תנועת "צעירי ציון", יציאת הדו-שבועון הציוני "חמה אֶבּראֶליסה" ("קול היהודי") בשפה הגאורגית, בעריכת ס. ציציאשווילי (Ш. Цициашвили). בין הכותבים בביטאון היו דוד באזוב, בנו הרצל באזוב, נתן אליהשווילי, בן ציון אליגולשווילי ועוד. רבים מהיהודים התארגנו במסגרת אנטי-ציונית. קבוצה קטנה בשם "אסימילטורים" (נטמעים). בראשות האחים ג'. ומ. חננאשווילי, שנהנו מתמיכת של הדמוקרטים (מיעוט בקואליציה השלטת בממשלת גאורגיה). על פי טענת הקבוצה, מוצאם של יהודי גאורגיה הוא אותו המוצא של הגאורגים האחרים, והם נבדלים מהם רק בדתם, שאותה קיבלו על עצמם בשלב כלשהו בהיסטוריה. הם פרסמו מאמר, בעיתונות הגאורגית, כנגד יהודי רוסיה, שרצו להיטמע, כחלק מהאוכלוסייה הגאורגית. במאבק כנגד הציונות, תמכה קבוצת האסימילטורים בחוגים האורתודוקסיים. הם היו הקבוצה היהודית היחידה שלא השתתפה בקונגרס בטביליסי בשנת 1918. האנטי-ציונים ערכו בכותאיסי כינוס לבחירת המועמדים לבחירות שהיו אמורות להתקיים לפרלמנט של גאורגיה. הנציגים היו: רבי י. דברשווילי (1893-1980) וא. בוריאשווילי. לאחר פלישת הצבא האדום לגאורגיה, עזבו הרבה מהיהודים את גאורגיה. מביניהם היו רבים מכותאיסי כולל ר. אלואשווילי.

תחנת רכבת בכותאיסי

בשנות ה-20 של המאה ה-19 עסקו רוב יהודי כותאיסי במסחר ומלאכת יד. לפני המרד האנטי בולשביקי של 1924, לא רדפו השלטונות אחרי היהודים. לא הפריעו לפעילות ציונית, לא נסגרו בתי כנסת וכו'. אולם לאחר המרד נעצר כל מי שנחשב בפעילות ציונית, רבנים הוטרדו בחקירות, נסגרו בתי כנסות ועוד.

מאותה תקופה ועד אמצע שנות ה-30 של אותה מאה החלו השלטונות לשים לב לשיקום התרבותי וההשכלתי של יהודי גאורגיה. בכותאיסי נפתחו בתי ספר יהודיים, מועדונים, ספריות וחוגים. כמו כן נפתח סניף של "אוזט" ("ОЗЕТ", Общество землеустройства еврейских трудящихся), חברה לניהול הפעלים היהודים, שדאגו להציב את היהודים בתעשייה ובקואופרטיבים. כבר בשנת 1929, מספר נכבד של יהודי כותאיסי עבדו במפעל המשי המקומי.

בשנים 1937–1938 החל בכותאיסי, כמו בשאר ברית המועצות, מאבק נגד היהדות, ונגד התרבות היהודית החילונית. ראשי הקהילה היהודית נעצרו, ובהם: ג'. דברשווילי (1902-1986), הרב של כותאיסי בשנים 1927–1965, נ. אליהאשווילי (1888-1965), הרב הראשי של העיר כותאיסי בשנים 1955–1965 ואחרים.

במהלך מלחמת העולם השנייה הגיעו לכותאיסי פליטים יהודים, שבחלקם אף נשארו בעיר עם תום המלחמה, בכללם היה גם דב גפונוב, שתרגם מגאורגית את האפוס הגאורגי "עוטה עור הנמר". בעקבות תרגום היצירה הוא זכה בפרס טשרניחובסקי לתרגומי מופת, אך לא הורשה לצאת מברית המועצות כדי לקבלו. למרות זאת, התרגום עורר הדים בגאורגיה. העיתונות לא יכלה לוותר על התפארות בתרגום תרבותם ברחבי העולם, והם דיווחו בהרחבה על התרגום. בעקבות הפרסום, הפך גפונוב לסמל בעיני הציונים במדינה ועורר יהודים רבים לעלייה. בכותאיסי הוקם אתר הנצחה על שמו ב"רחוב שאוּמיאני", שהיה מאוכלס ברובו ביהודים עוד מתקופת ימי הביניים. הרחוב שנקרא על שם המהפכן שאומיאני משנת 1926 הוסב בשנת 1989 ל"רחוב גפונוב".

תפילה שנאלצו יהודי כותאיסי להתפלל למען ברית המועצות ושליטיה, כדי לרצות את השליטים. התמונה צולמה באפריל 2014, כאשר בית הכנסת היה בשיפוצים. לא ברור מה עלה מאוחר יותר בגורל השלט.

בשנים 1945–1946 היו בעיר שלוש קהילות, ולכל אחת מהן בית כנסת משלה: האחת ברחוב שאומיאני 8, שנבנה בראשית המאה ה-19; השני אף הוא באותו מבנה, שנבנה בשנות ה-80 של המאה ה-19; והשלישי באותו רחוב מספר 39, שנבנה באמצע המאה ה-19. בשנת 1952 ניסו הרשויות לסגור את אחד משלושת בתי הכנסת אך נתקלו בהתנגדות נמרצת, שבעקבותיה נאלצו השלטונות לוותר על כוונתם. שלושת בתי הכנסת המשיכו לפעול עד ראשית 1953.

בתקופת הקמפיין האנטישמי בברית המועצות בשנים 1948–1953 נעצרו יהודים רבים. בינואר 1953 נסגר בית הכנסת של כותאיסי.

יהודי כותאיסי מילאו תפקיד מכריע במאבקם של יהודי גאורגיה לעלות לישראל. על מכתב 18 המשפחות שנשלח לאו"ם היו חתומות 13 משפחות מכותאיסי.

החל משנות ה-80 המאוחרות, עם פתיחת שערי ברית המועצות, היו קיימים חיי קהילה ותרבות בכותאיסי. בשנים 1989–1991, עם התמוטטות ברית המועצות והקמת הרפובליקה של גאורגיה, הוקמה אגודה מקומית גאורגית-ישראלית. בשנים 1989 - 1993, בפקולטה להיסטוריה באוניברסיטת כותאיסי, נערך מחקר על ההיסטוריה של היהודים בגאורגיה בראשות ד. חננשווילי.

בשנים 1969–1984 עזבו אלפי יהודים את כותאיסי ועלו לישראל. מתחילת העלייה המסיבית לישראל, משנת 1989, עלו לישראל מכותאיסי 1,945 יהודים, ובינואר 2001 – 49 יהודים. על פי הסוכנות היהודית היו בכותאיסי 2,300 יהודים ב-1993. עד סוף 1999 נותרו בעיר כ-600 יהודים.

אתרים

קתדרלת בגרטי מן המאה ה-11 הממוקמת בכותאיסי

• בית הכנסת בכותאיסי
• קתדרלת בגרטי מן המאה האחת עשרה
• מנזר גלאתי, אחד מאתרי מורשת עולמית של אונסק"ו

ספורט

לכותאיסי יש מסורת ארוכה בספורט, עם הרבה מועדוני ספורט מפורסמים.

• בענף הכדורגל, טורפדו כותאיסי השתתפה בליגה הראשונה של ברית המועצות בכדורגל. לאחר הכרזת העצמאות של גאורגיה הקבוצה זכתה בתארים מקומיים, כולל בליגת העל הגאורגית, ובינלאומיים רבים.
• בענף הרוגבי, קבוצת איא כותאיסי זכתה באליפות ברית המועצות בראגבי מספר פעמים, ובליגה הגאורגית זכתה באליפויות וגביעים.
• לכותאיסי יש גם מועדון כדורסל כותאיסי באסקט, המשתתף בליגת העל הגאורגית בכדורסל.

ערים תאומות

• אשקלון, ישראל
• ויטוריה, ספרד
• פלובדיב, בולגריה
• ליון, צרפת
• מונטריי, צרפת
• באיון, צרפת
• ניקאיה, יוון
• גלזנקירשן, גרמניה
• טיינג'ין, הרפובליקה העממית של סין
• חינואה, הרפובליקה העממית של סין
• טולה, רוסיה
• דונצק, אוקראינה
• חרקוב, אוקראינה
• לבוב, אוקראינה
• גיומרי, ארמניה
• ראשת, איראן
• סמסון, טורקיה
• גנג'ה, אזרבייג'ן
• ניופורט, הממלכה המאוחדת (מ־1989)
• קולומביה, מיזורי, ארצות הברית (מ־1997)

מקורות

• כותאיסי, במהדורת האינטרנט של האנציקלופדיה היהודית בשפה הרוסית (ברוסית)

ראו גם

• מבצע כותאיסי על תולדות הקרב בכותאיסי בזמן פלישת הצבא האדום לגאורגיה ב-1921

לקריאה נוספת

• יוסף יהודה טשארני, ספר המסעות בארץ קוקז ובמדינות אשר מעבר לקווקז וקצת מדינות אחרות בנגב רוסיא, ס"ט פטרבורג תרמ"ד
• דפנה יזרעאל (עורכת), גאורגיה: כותאיסי, קולאשי, אוני: מסע אל הקהילה היהודית, ירושלים: מרכז זלמן שזר, 2010, ISBN 9789652272737
• רוברט גולן. שערי בית הכנסת: יהדות כותאיסי (תל אביב, 2009).
• רוני מילר, חלומות נכזבים על ארץ ישראל: מכתבים לנתן אליהשווילי (ספרי ניב, 2022)
• Ronnie Miller. Elusive Dreams: Letters to Zion (Friesen Press, 2023)

קישורים חיצוניים

• אתר האינטרנט הרשמי של כותאיסי (בגאורגית)
• אתר העיר כותאיסי
• תמונות העיר כותאיסי
• כותאיסי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• קוטאיסי (גאורגיה), דף שער בספרייה הלאומית