ישי מנוחין
 | |
| לידה |
7 באפריל 1958 (בן 66) רחובות, ישראל  |
|---|---|
| מדינה |
ישראל |
| השכלה |
האוניברסיטה העברית בירושלים |
| מפלגה |
החזית הדמוקרטית לשלום ולשוויון |
  | |
ישי שמואל מנוחין (נולד ברחובות ב-7 באפריל 1958) הוא פעיל זכויות אדם, מרצה, פעיל שמאל רדיקלי והוגה פוליטי ישראלי, היה מנכ"ל הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל, יו"ר הסניף הישראלי של אמנסטי אינטרנשיונל ופעיל בתנועת יש גבול. מנוחין מנהל את התוכנית בישראל של מזון - תגובה יהודית לרעב[1]. היה מועמד ברשימת מפלגת חד"ש בבחירות לכנסת שנערכו בשנת 2006.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד ברחובות כבן הבכור מבין חמישה ילדים לנזר מנוחין, יליד ארגנטינה, ולרחל לבית פייקס, ילידת הארץ. אחיה של אמו הוא סגן-אלוף מיכאל פייקס, שנהרג במלחמת ששת הימים, ובן דודו הוא יונתן פייקס שנהרג במלחמת יום הכיפורים. בנוסף מצד אמו הוא צאצא של בתיה מקוב, ממקימות רחובות, ושל בנה יהונתן מפרשת מקוב, כמו גם של פייבל כהנוב, מראשוני העלייה הראשונה ונכדו של הרב משה נחמיה כהניו.
מנוחין שירת בצה"ל בחטיבת הצנחנים והגיע במהלך שירותו הצבאי לדרגת רב-סרן. בעת מלחמת לבנון הראשונה סירב להתייצב לשירות מילואים במלחמה אותה הגדיר כמלחמת ברירה אנטי-דמוקרטית, ונידון ל-35 ימי מחבוש בכלא 6[2]. בשנים שחלפו מאז עוסק מנוחין בחינוך ציבורי למחויבות לדמוקרטיה, בארגון פעילות נגד הנוכחות הישראלית בשטחים המהווה לתפישתו כיבוש ודיכוי של האוכלוסייה הפלסטינית, בארגון הפגנות מול בתי כלא שבהם כלואים סרבני שרות, בתמיכה כלכלית באסירים, ובגיוס תמיכה בינלאומית בסרבנים[3]. מנוחין שימש משנת 1982 ועד 2007 כדובר תנועת יש גבול[4].
משנת 1994 עד 1998 מנוחין ריכז את פעולתה של "הקואליציה לחופש המידע", קואליציה של עשרות ארגוני חברה אזרחית שיזמו, ניסחו ונאבקו יחדיו לשם חקיקת חוק חופש מידע בישראל. פעולות ארגוני הקואליציה הובילו לכך שבשנת 1998 נחקק החוק אותו יזמו, חוק חופש המידע. חוק זה הגדיר מחדש את המידע הציבורי, כרכוש הכלל שנמצא בידי מוסדות השלטון כנאמנים, ושינה באופן מהותי את מערכת היחסים שבין מוסדות השלטון והאזרחים.
מאז תחילת האינתיפאדה השנייה, החל מנוחין לפעול נגד הפרות של זכויות אדם, לתפישתו, בשטחים. בין היתר, אספה תנועת "יש גבול" ראיות לכאורה נגד פוליטיקאים וקציני צה"ל שלקחו חלק בתכנון הריגתו של סאלח שחאדה בעזה ביולי 2002, שבוצע באמצעות הפצצת ביתו, פעולה בה נהרגו 15 אזרחים ועשרות נפצעו. מטרת איסוף הראיות הייתה להביא לחקירת הפגיעה באזרחים, ואם תתברר אי-חוקיות הפעולה, להביא להעמדתם לדין בלקיחת חלק בתכנון וביצוע פשעי מלחמה בבתי משפט בארץ. כישלון המאבק המשפטי בארץ הביא ארגוני זכויות אדם בעולם, ובעיקר ארגונים פלסטיניים, לטעון כי במדינת ישראל לא ניתן לחקור ולשפוט מי שנחשבים לדעתם כפושעי מלחמה, ולהגשת תביעה וצו מעצר בבריטניה נגד האלוף במילואים דורון אלמוג, ששימש כאלוף פיקוד הדרום בעת הריגתו של שחאדה. כך גם הוגשו תביעות דומות נגד הרמטכ"ל לשעבר משה יעלון, וראש השב"כ לשעבר אבי דיכטר.
בין השנים 2004 ל-2007 מנוחין יזם וקידם את פרויקט הסחר ההוגן שאוקספם בריטניה הביאו לארץ. פרויקט זה היה הקמפיין המאורגן הראשון לקידום סחר הוגן בישראל.
בין השנים 2008 ל-2015 מנוחין היה מנהל הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל[5]. במסגרת תפקידו הוביל מנוחין את הוועד לקדם את העבודה בנושא אלימות משטרתית כנגד מפגינים, וכן יזם בשנת 2009 את "נשף היועץ המשפטי והסוכן החשאי", אירוע הוועד לרגל יום זכויות האדם.
בין השנים 2011 ל-2016 מנוחין היה ראש הדירקטוריון בישראל של ארגון אמנסטי אינטרנשיונל.
מאז שנת 2016 מנוחין מנהל את התוכנית בישראל של MAZON - A Jewish Response To Hunger. כמו כן, מאז שנת 2005 משמש מנוחין כעורך הראשי של הוצאת ספרי נובמבר.
מנוחין לימד מחשבה מדינית במחלקה למדע המדינה באוניברסיטה העברית בירושלים וכיום מלמד במחלקה לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בן-גוריון.
מנוחין קיבל פרס על שם אוסקר רומרו בשנת 2003 על מחויבותו לאמת ולצדק ופרס על שם ישעיהו ליבוביץ בשנת 2020 על פעילותו לשינוי חברתי.
במאי 2021 נמנה עם החותמים על מכתב המופנה לבית הדין הפלילי הבין-לאומי בהאג בנוגע לשלטון הישראלי ביהודה ושומרון, ובו קריאה לבית הדין שלא לסמוך על הגופים הרשמיים של מדינת ישראל, ולחקור בעצמו את הנעשה.[6]
מנוחין הוא חתן פרס ליבוביץ של תנועת יש גבול לשנת 2021, יחד עם יונתן פולק[7].
ספרים שכתב וערך
[עריכת קוד מקור | עריכה]- גבול הציות (1985) (יחד עם דינה מנוחין), הוצאת תנועת "יש גבול".
- על דמוקרטיה וציות (1990), הוצאת תנועת "יש גבול".
- מי מפחד מחופש (מידע)? חוק חופש המידע (1998), ארגון "שתיל".
- האם הסובלנות תנצח? - חינוך מוסרי בעולם מגוון (2005) (יחד עם פרופ' ירמיהו יובל), הוצאת מאגנס.
- כיבוש וסירוב (2006), ספרי נובמבר.
- אקטיביזם ושינוי חברתי (2010)[8], ספרי נובמבר.
- 50 מושגים, עדויות וייצוגים של כיבוש (2017)[9], ספרי נובמבר.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מאמרי ישי מנוחין, באתר "הארץ"
- מאמרי ישי מנוחין באתר "העוקץ"
- ישי מנוחין ברדיו כל השלום: "על מוזיקה, פוליטיקה ומה שביניהן" תוכנית שבועית בנושא זכויות אדם.
- ישי מנוחין בטלוויזיה החברתית באינטרנט: טקס הדלקת המשואות האלטרנטיבי, תום עידן החסינות (יום עיון של יש גבול).
- "ישי מנוחין, דובר יש גבול, קיבל ביוסטון את פרס רותקו צ'אפל לזכויות אדם על שם אוסקר רומרו" באתר יש גבול.
- ישי מנוחין, "עולם חד"ש אפשרי" בבלוג אדום ירוק.
- חמי בן-נון, סירוב אזרחי: 'מוסרי' 'או פוליטי'?, קתרסיס 8, סתיו תשס"ח 2007
ישי מנוחין (1958-), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ד"ר ישי מנוחין באתר "מזון - תגובה יהודית לרעב"
- ^ קצין צנחנים למאסר על סירוב לשרת בלבנון, דבר, 14 בפברואר 1983
- ^ נרי ליבנה, השמאל הירושלמי החדש -מסתמן קאמבק, כותרת ראשית, 20 באפריל 1988
- ^ אורלי נוי, "הסירוב לשרת הוא ההיסטוריה שלא קרתה, הדרך שלא הלכנו בה", באתר "שיחה מקומית", 19 באוקטובר 2020
- ^ נועם שיזף, בימין גילו שיש עינויים בישראל, באתר "שיחה מקומית", 21 בדתמבר 2015
- ^
ניר חסון, כ-180 מדענים ואנשי רוח מישראל פנו להאג: אל תאמינו לרשויות בנוגע לחקר פשעי מלחמה, באתר הארץ, 6 במאי 2021
כ-180 מדענים, אנשי רוח ואישי ציבור מישראל פנו להאג: אל תאמינו לרשויות בנוגע לחקר פשעי מלחמה - חדשות רוטר, באתר Rotter.net - ^ פרס ליבוביץ 2021 – ישי מנוחין באתר הטלוויזיה החברתית, 28 ביוני 2021
- ^ השקת ספר: אקטיביזם ושינוי חברתי מאת ישי מנוחין, באתר הגדה השמאלית, 10 באוגוסט 2010
- ^ טלי גור, 50: בתוך מציאות הכיבוש שבה שקענו, באתר "העוקץ", 4 ביוני 2017
אייל הראובני, כשהמילה כיבוש מפסיקה לתאר את מה שקורה בין הים לירדן, באתר "שיחה מקומית", 19 ביולי 2017
| בקרת זהויות |
|
|---|