לדלג לתוכן

ישיבת תושיה תפרח

(הופנה מהדף ישיבת תפרח)
ישיבת תושיה תפרח
ישיבת תושיה - תפרח
ישיבת תושיה - תפרח
ישיבת תושיה - תפרח
ישיבה גדולה
השתייכות ישיבות ליטאיות
תקופת הפעילות תשכ"ו–הווה
מייסדים הרב יעקב יצחק פרידמן
בעלי תפקידים
ראש הישיבה הרב יעקב יצחק פרידמן, הרב אביעזר פילץ
תלמידים
מעל 1000
מיקום
מיקום תפרח
מדינה ישראלישראל ישראל
קואורדינטות 31°19′30″N 34°40′40″E / 31.325055555556°N 34.677722222222°E / 31.325055555556; 34.677722222222
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ישיבת תושיה תפרח (מוכרת יותר בכינויה ישיבת תפרח) היא ישיבה גדולה חרדית-ליטאית השוכנת במושב תפרח. ראשי הישיבה הם הרב יעקב יצחק פרידמן והרב אביעזר פילץ.

מבנה בית המדרש

הישיבה נוסדה בתשכ"ו על ידי הרב יעקב פרידמן והרב נחום לסמן במושב כפר מימון-תושיה. בעקבות חילוקי דעות עם תושבי המקום בעניין קריאת ההלל ביום העצמאות ועוד, עקרה הישיבה שנתיים אחר כך למשכנה הנוכחי. השם "תושיה" נותר גם לאחר המעבר.

הישיבה נפתחה לאחר שישיבת "תפארת נתניה" נסגרה ותלמידיה ברובם פנו לישיבת תפארת ציון. הרב פרידמן החליט לפתוח ישיבה בקו של תפארת נתניה, עבור בוגרי ישיבות תיכוניות וחוזרים בתשובה. הישיבה הייתה רשומה בוועד הישיבות כישיבת בת של ישיבת מרכז הרב שבה למד הרב פרידמן. בישיבה היו עשרות בודדות של בחורים, ללא סדרים ושיעורים מסודרים. פנו אליה גם בחורים שלא הסתדרו במקום לימודיהם הקודם. הר"מים היו הרב ברוך הקשר והרב דן סגל, ששימש גם כמשגיח. לפעמים היו מגיעים לשבות בישיבה הרב משה שפירא והרב צבי פרידמן. הרב אברהם שפירא היה מגיע למסור שיעור כללי בישיבה מדי שבועיים[דרוש מקור].

בשנת תשל"ג צורף לצוות הרב אביעזר פילץ כמשיב. תקופה קצרה לאחר מכן החליטו הר"מים לבסס את הישיבה ופתחו שיעור א' מסודר, כשהרב פילץ מסר בו שיעורים. בהמשך הפך הרב פילץ לראש הישיבה הדומיננטי. הרב פילץ שינה את אופייה של הישיבה והחלו ללמוד בה יותר צעירים ליטאיים. נכון ל-2024 לומדים בה מעל 1000 בחורים.[1]

הישיבה מתאפיינת בהתמדה, הקפדה בענייני הלכה ובאווירה של הסתפקות במועט.

בשנים הראשונות לקיומה לא היה בישיבה משגיח. בהמשך מונה לתפקיד הרב דניאל ארנפרוינד, חתנו של הרב דב יפה. הוא אינו מעביר שיחות בישיבה, למעט פעמים בודדות בשנה, ותפקידו ממוקד בייעוץ לפונים אליו. הישיבה בנויה בעיקר על משטר עצמי, עם כללי התנהגות המיושמים בעזרת האווירה החברתית. בחורים יכולים להיקרא לשיחת אזהרה. בסעודה שלישית ישנה שיחה של ראש הישיבה או אחד הר"מים, לסירוגין. מספר פעמים בשנה מעביר אותה הרב אליהו אליעזר יעקבזון, רב המושב. בתקופות מסוימות מעביר הרב דן סגל שיחה אחת לשבועיים.

לפי כללי הישיבה אין לקיים חתונות אלא בימי שני וחמישי, וכן לא בתחילת "זמן" ולא בסופו. ב"זמן קיץ" ישנם כעשרה ימים בלבד שבהם מותר להתחתן. תלמידים צעירים אינם מורשים לנסוע לחתונות, אלא אם יש להם קשר מיוחד עם החתן (כגון חברותא או שהם חברים לחדר). שמיעת מוזיקה אסורה כמעט באופן מוחלט.

דרך הלימוד של הישיבה היא עיונית במיוחד. הספק הלימוד בישיבה בסדרי העיון מועט במיוחד והוא נע סביב דף גמרא אחד לחודש, גם בסדרי הצהרים והערב אופי הלימוד מתון ויסודי במיוחד.

מבנה חדרי הפנימייה עשוי באופן שלא ייווצרו ביניהם מסדרונות, כדי למנוע בילוי קבוצות בחורים בסמוך לחדרי הפנימייה.

את שיבוץ תלמידי הישיבה בחדרי הפנימייה קובעים המשגיח וראש הישיבה, תוך הקפדה שבחדר יהיו תלמידים משיעורים מגוונים.

הישיבה מתאפיינת בהתרחקות מחדשנות. לפי כללי התנהגות שקובע הרב פילץ.[2]

רבני הישיבה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • הרב אביעזר פילץ (ראש הישיבה) - ר"מ שיעור ג' ומעלה. מוסר שיעור כללי בימי ראשון, ושני שיעורים לקיבוץ במהלך השבוע.
  • הרב יעקב יצחק פרידמן (ראש הישיבה) - מוסר שיעור כללי ביום חמישי, ועד מדי יום שישי ושיחה בליל שבת.
  • הרב נחום לסמן תלמידו של רבי ברוך בר ליבוביץ, כיהן כראש הישיבה בין השנים תשכ"ו - תשכ"ט
  • הרב דניאל ארנפרוינד והרב יששכר ברנשטיין, -המשגיחים.
  • הרב מנחם בן מנחם (גיסו של הרב פילץ) - ר"מ שיעור ב'. עד תשע"ג לימד לצידו הרב יצחק זיסמן.
  • הרב יעקב שיינברג, הרב אברהם לנדא, הרב מתתיהו שווימר והרב ברוך לוין - ר"מים שיעור א'.
  • הרב יחזקאל קופולוביץ', הרב אברהם סגל והרב טוביה בן פזי, משיבים.
  • הרב חיים קמיל היה מוסר שיעור כללי פעם בשבועיים לסירוגין עם הרב אביעזר פילץ עד לפטירתו בט"ו באדר ב' תשס"ה.

רוב רבני הישיבה אינם מתגוררים ביישוב, אך שוהים בישיבה במשך השבוע ולנים בדירה שהישיבה העמידה לרשותם.

בוגרים בולטים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]