יעקב פרוטזנוב
.jpg) | |
| לידה |
4 בפברואר 1881 מוסקבה, האימפריה הרוסית  |
|---|---|
| פטירה |
8 באוגוסט 1945 (בגיל 64) מוסקבה, ברה"מ |
| מקום קבורה |
בית הקברות נובודוויצ'יה |
| תחום יצירה |
film direction, תסריטאות לקולנוע, משחק |
| פרסים והוקרה |
פעיל מצטיין באמנויות של הרפובליקה הסובייטית הפדרטיבית הסוציאליסטית של רוסיה |
  | |
יעקב פרוטזנוב (ברוסית: Яков Протазанов; 4 בפברואר 1881 - 8 באוגוסט 1945) היה במאי ותסריטאי ואחד האבות המייסדים של הקולנוע הרוסי והסובייטי.[1][2]
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד להורים רוסים משכילים.[3] אביו אלכסנדר פרוטזנוב, הגיעה ממשפחת סוחרים והיה אזרח כבוד של קייב.[4]
אמו של יעקב אליזבטה פרוטזנובה (לבית וינוקורובה) הייתה מוסקובאית. היא סיימה את מכון אליזבת לנשים אצילות. אחיה מיכאיל וינוקורוב היה ידיד קרוב של משפחת אנשי התיאטרון סדובסקי והשפיע רבות על פרוטזנוב הצעיר .
בשנת 1900 סיים יעקב את לימודיו בקולג' המסחרי במוסקבה והחל לעבוד כסוחר, למרות שלא היה מרוצה מבחירת המקצוע שלו. בשנת 1904 עזב את רוסיה ובילה מספר שנים בצרפת ובאיטליה. לאחר שובו ב-1906 הצטרף פרוטזנוב לחברת הסרטים "גלוריה" במוסקבה כתסריטאי ועוזר במאי. הוא גם פגש שם את אשתו לעתיד - פרידה קניקה, שהייתה במקרה אחות של אחד ממייסדי "גלוריה".
בשנת 1910 הפכה "גלוריה" לחלק ממפעל הקולנוע בראשות פול תימן ופרידריך ריינהרדט. פרוטזנוב קיבל תפקיד של במאי, למרות שלפי זיכרונותיו הוא לקח חלק בעצם בכל תהליך צילום, כולל צילום, ניהול במה והנהלת חשבונות. יצירותיו הבולטות ביותר באותה תקופה הן "שירו של הנביא אולג" המבוסס על שירו של אלכסנדר פושקין ו"יציאתו של הזקן" על ימיו האחרונים של לב טולסטוי. ב-1914 הצטרף לאולפן הסרטים של ג'וזף נ. ארמוליף, שם עבד עד להגירתו ב-1920.
בתקופה שבין 1911 ל-1920 פרוטזנוב כתב וביים כ-80 סרטים, כולל "מלכת העלים" (1916) ו-"האב סרגיוס" (1918), שזכו לשבחים כיצירות המופת שלו.
הוא היגר לאירופה ב-1920 בעקבות מלחמת האזרחים הרוסית יחד עם קבוצתו של ארמוליף, שם עבד באולפני קולנוע שונים בצרפת ובגרמניה. הוא חזר לרוסיה ב-1923. בשנה שלאחר מכן הפיק את "איליטה" על פי הרומן של אלכסיי טולסטוי. זה היה אחד מסרטי המדע הבדיוני הראשונים שתיארו טיסה בחלל וחברה חייזרית.
סרטו הבא "החייט מטורז'וק" יצא להצלחה רבה וביסס אותו כאחד מבמאי הקומדיה המובילים. הוא גילה כישרונות רבים לקולנוע, כמו איגור אילינסקי, מיכאיל ז'רוב, אנטולי קטורוב, ורה מרצקאיה, יוליה סולנצבה. אחד מבמאי האגדות הרוסים הפופולריים ביותר אלכסנדר רו התחיל גם כעוזרו של פרוטזנוב.
הסרט האחרון שזכה לשבחים היה גרסת מסך למחזהו של אלכסנדר אוסטרובסקי "ללא נדוניה" בשנת 1937.
במהלך מלחמת העולם השנייה הוא פונה לטשקנט יחד עם עוד כמה מחבריו מתעשיית הקולנוע. בערך באותו זמן בריאותו החלה להתדרדר. בדרכו לטשקנט הוא לקה בהתקף לב. הוא הצליח להפיק רק סרט אחד נוסף - "נסרדין בבוכרה" (1943)[5] - המתרחש באוזבקיסטן.
את ימיו האחרונים הוא בילה בעבודה על העיבוד למחזה הקומדיה "זאבים וכבשים" של אלכסנדר אוסטרובסקי.
פרוטזנוב נפטר ב-8 באוגוסט 1945 ונקבר בבית הקברות נובודביצ'י.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- יעקב פרוטזנוב, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
יעקב פרוטזנוב, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
יעקב פרוטזנוב, באתר AllMovie (באנגלית)
יעקב פרוטזנוב, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Peter Rollberg (2009). Historical Dictionary of Russian and Soviet Cinema. US: Rowman & Littlefield. pp. 546–549
- ^ Cinema: Encyclopedic Dictionary // ed. Sergei Yutkevich. — Moscow: Soviet Encyclopedia, 1987, p. 337
- ^ Mikhail Arlazorov. Protazanov. Moscow: Iskusstvo, 1973, pp. 7—9
- ^ Dmitry Aglitsky. Family chronicles don't burn article from Nezavisimaya Gazeta, 23 September 2015 (in Russian)
- ^ Jay Leyda (1960). Kino: A History of the Russian and Soviet Film. George Allen & Unwin. p. 380.