יעוק
יעוק (בערבית: يعوق) היא אלוהות שלפי הקוראן נעבדה בימי נח. החל מימיו של עמרו אבן לחי (ער'), שלו מיוחסת השבת האלילות לערב, לאורך תקופת הג'אהליה ועד ימי מוחמד, מייסד האסלאם, התקיימה הסגידה לאל זה בחצי האי ערב.
ויאמרו איש אל אחיו: אל נא תעזבו את אלהיכם: את וד ואת סואע, את ועוש, את יעוק ואת נסר.
כמו שאר האלוהיות הנזכרות בסורה משויכת האמונה ביעוק לקבוצה אתנית ערבית בת-זמנו של מוחמד. השאם אבן אל-כלבי (ابن الكلبي) כותב בספרו "ספר האלילים" (كتاب الأصنام) על יעוק:[2] ”הח'ייוואנים אימצו את יעוק לאלוהיהם. הוא הוצב בכפר שלהם בשם ח'ייוואן (خيوان), במרחק של מסע בן שני לילות ממכה. לא שמעתי שהחמדאן, או כל שבט אחר מן הערבים [בני זמנו של אל-כלבי], קראו לבן שבטם על שם יעוק. כן לא שמעתי מעולם אזכור של יעוק בשירתם. אני חושב שזה מכיוון שהם התגוררו בקרבת צנעא, ובהמשך התערבו עם אנשי חמיר ואימצו את היהדות יחד איתם בזמן שבו ד'ו נואס אימץ את דת ישראל והמיר את חסידיו לדת זו”. יעוק אכן נזכר כאל בכתבי מלכי חמיר קודם לזמן שבו אימצו את הרחמנות המזוהה עם האמונה המונותאיסטית היהודית, אף שהיה זה מאתיים שנה קודם לזמנו של ד'ו נואס. נראה שגם לצד אימוצו של האל המונתאיסטי המשיכו שרידים של האמונה ביעוק להשתמר, לפחות בכינויי המקומות המקודשים.[3] במקורות אחרים מזוהה האמונה ביעוק עם שבט בנו חמדאן (אנ') שבתימן בכללותו.[4]
אלוהות זו זוהתה עם הסוס,[4] והייתה עשויה עופרת ונחושת. שמו נגזר מהפועל הערבי "عاق", שמשמעותו מניעה, מה שמרמז על היותו אל "מוגבל", או אל ישן שראוי להימנע מפולחנו.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ הקוראן, סורה 71, בתרגום רקנדורף, באתר ויקיטקסט
- ^ Ya'uq, in THE BOOK OF IDOLS, BEING A TRANSLATION FROM THE ARABIC, OF THE KITAB AL-ASNAM BY HISHAM IBN-AL-KALBI, TRANSLATED WITH INTRODUCTION AND NOTES BY NABIH AMIN FARIS, 1952 (ראו גם הטקסט הערבי המקורי בוויקיטקסט הערבי)
- ^ ש"ד גויטיין, "כתובת דו-לשונית חמיירית-עברית", תרביץ מא(ב), תשל"ב, עמ' 151–156 (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)
- ^ 1 2 Maulana Muhammad Ali. The Holy Qur'an, with English Translation and Commentary; מהדורת 2002 (ISBN 0-913321-01-X). הערת שוליים בפירושו של עלי לסורה 71, 23 (עמ' 1138).
