יליד דיגיטלי

יליד דיגיטלי (באנגלית: Digital native) הוא מטבע לשון לתיאור אנשים שנולדו לאחר 1980, השנה בה המחשב האישי זכה לראשונה לתפוצה גבוהה הראשון ובה עלה הגלגול הראשון של הפורום ("יוזנט"). אנשים אלו מאופיינים במיומנות גבוהה בכל הקשור לתפעול, שימוש וניצול האמצעים הטכנולוגיים למילוי צורכיהם. עצם האינטראקציה של הילידים בתקופה זו עם האמצעים הטכנולוגיים מיום היוולדם ולאורך כל חייהם מאפשרת להם להיות בקיאים באופן השימוש בה.

מקור המונח

המושגים "יליד דיגיטלי" ו"מהגר דיגיטלי" טבע מרק פרנסקי בסביבות 2001. פרסקי כיוון את קו הגבול בין המהגר הדיגיטלי ליליד הדיגיטלי לסביבות שנת 1980, עת החלו להופיע מערכות תקשורת מחשבים שאפשרו דיון בין שני סטודנטים.

ילידים מול מהגרים

כל אלו שנולדו לפני 1980 ואימצו את הטכנולוגיה בשלב מאוחר יותר בחייהם מכונים "מהגרים דיגיטליים". לאור פערי המיומנויות נוצרת תופעה המכונה "פער דיגיטלי".

הבדלים בולטים בין הילידים והמהגרים באים לידי ביטוי בקצב הלמידה ובנפח העיסוק הדיגיטלי במהלך חייהם. בעוד הילידים לומדים את השימוש באמצעים הטכנולוגיים כשם שלומדים שפת אם, למידת המהגרים משוות ללמידת שפה חדשה.

נפח העיסוק הדיגיטלי בקרב ילידים דיגיטליים גדול מנפח השימוש בקרב מהגרים דיגיטליים. לטענת פרנסקי, השימוש בטכנולוגיה טבעי לילידים, משום שהם גדלו לסביבה רוויה בטכנולוגיות והיו חשופים יותר לטכנולוגיה, לעומת המהגרים אשר להם שימוש זה מסובך יותר ומחייב למידה ואימון לצורך הגעה לשליטה סבירה.

בנוסף, הילידים הדיגיטליים רגילים לשינויים טכנולוגיים מהירים, ועל כן מסתגלים אליהם בקלות. המהגרים הדיגיטליים חוששים יותר מהטכנולוגיה החדשה ושופטים את הטכנולוגיה בהתאם להרגלים הישנים והמוכרים שלהם.

המהגרים הדיגיטליים מתייחסים באופן שיפוטי שלילי אל הטכנולוגיה החדשה. בעוד הילידים הדיגיטליים רואים בתקשורת דיגיטלית, למשל בפייסבוק, חיי חברה ראויים ומספקים, המהגרים הדיגיטליים נוטים לראות את הקשרים הדיגיטליים כנחותים לקשרים אישיים פנים אל פנים. על רקע הבדלים שיפוטיים אלו נוצרים לעיתים קונפליקטים בין דוריים.

התמודדות עם הבדלים

על פי מארק פרנסקי, חינוך הוא סוגיה מרכזית בהתמודדות של המהגרים הדיגיטליים - הם דוברים שפה לא מעודכנת ובעקבותיה נוצרים חיכוכים לעיתים קרובות.

מרבית הספרות בנושא הפער הדיגיטלי עוסקת בחלוקה שבין מהגרים וילידים דיגיטליים. בניסוי שערכה אסתר הרגיטאי, נבדקו תוצאות החיפוש של נושאים שונים על ידי אנשים בגילאים שונים. היכולת למצוא מידע באינטרנט מאפשרת לאנשים למצות את הפוטנציאל של האינטרנט. לפי תוצאות המחקר ישנו הבדל דורי מובהק בקשר ליכולת של אנשים להשתמש באינטרנט. ככל שהנבדקים יותר מבוגרים, כך הם השיגו פחות תוצאות בחיפוש, מתוך חמש קטגוריות, וכן החיפוש נמשך יותר זמן. המחקר הראה שצעירים שהסתגלו לאינטרנט בגיל צעיר יותר, השיגו תוצאות יותר טובות. למהגרים הדיגיטליים יכולה להיות גישה טכנית, אך הגישה האפקטיבית שלהם לוקה בחסר, כיוון שהם אינם יודעים למצות את המידע לפי צורכיהם מבין המידע הקיים ברשת. כלומר, ישנו פער דיגיטלי מדרגה שנייה שמשפיע על השימוש היעיל במדיום זה.

כיום, שפת האם של תלמידים היא שפת העולם הדיגיטלי: בו-זמניות, מיידיות וגישה בלתי מוגבלת למידע מאפיינים את אופן החשיבה הטבעי שלהם. לפי פרנסקי, ייתכן שאופני החשיבה החדשים אפילו שינו את מבנה המוח של הילידים, שנבדל כעת מזה של המבוגרים. עבור מבוגרים, כמו כל מהגר, שפת הרשת היא שפה שנייה, שאפשר לחוש בה את שרידי המבטא הישן. דוגמאות למבטא כזה לא חסרות: למשל הרצון להדפיס דואר אלקטרוני ולשמור עותק שלו, בדיקה טלפונית שדואר אלקטרוני הגיע ליעדו, וגם חיפוש מידע באינטרנט רק אחרי סריקת הספריות המסורתיות.

רומנטיקה ומערכות יחסים

אחת הדרכים המשמעותיות ביותר שבהן הטכנולוגיה עיצבה מערכות יחסים עבור הילידים הדיגיטליים היא באמצעות עלייתן של פלטפורמות ההיכרויות באינטרנט והרשתות החברתיות. הן מקלות על אנשים לפגוש בני זוג פוטנציאליים, והן גם שינו את הדרך שבה אנשים מתקשרים זה עם זה. לדוגמה, פרופילים בפלטפורמות היכרויות מקוונות מאפשרים לאנשים להציג את עצמם בצורה שאולי לא יוכלו להציג עצמם באופן פיזי בשל מגבלות של ביטחון עצמי. בנוסף, ישנו מגוון רחב מאוד של אנשים המשתמש בפלטפורמות אלה. האפליקציות שואפות להתאים בני זוג פוטנציאליים למשתמש על ידי זיהוי העדפות, מרחק גאוגרפי וגילאים. כיום קיימות פלטפורמות היכרויות פופולריות כגון: Tinder, OKcupid ועוד.

דרך נוספת שבה הטכנולוגיה עיצבה מערכות יחסים עבור ילידים דיגיטליים היא באמצעות שימוש ברשתות החברתיות. הרשתות החברתיות מאפשרות לאנשים להתחבר זה לזה בדרכים חדשות, וניתן להשתמש בהן גם כדי לפתח מערכות יחסים עם אנשים במרחק גאוגרפי גדול. הטכנולוגיה יכולה להקל על הילידים הדיגיטליים למצוא שותפים שחולקים את תחומי העניין והערכים שלהם. עם זאת, הרשת החברתית יכולה להיות גם מקור לתסכול ותשישות עבור אנשים, מכיוון שהם עשויים להרגיש צורך לעדכן כל הזמן את הפרופיל האישי שלהם, לשתף את הפעילויות שלהם עם העוקבים שלהם או להתעדכן במתרחש, כפעולת תחזוקה שוטפת.

לפלטפורמות ההיכרויות יש השפעות חיוביות ושליליות על מערכות היחסים הרומנטיות של ילידים דיגיטליים. מצד אחד, הטכנולוגיה והפלטפורמות יכולות להקל על מהירות המפגש עם אנשים חדשים ולהתחבר אליהם. מצד שני, הטכנולוגיה יכולה להוביל גם לציפיות לא מציאותיות ולקונפליקטים הנגרמים מאי הבנה בין הצדדים, ואף להוביל למצג שווא שעשוי להוביל לחוסר ביטחון אישי ותחושות של בידוד ובדידות. הבעיות הנוספות הן שקשה למשתמשים להעביר להעביר באמצעות הטקסט והתמונות טון מדויק בו הם מעוניינים. כמו כן, הזמינות והמבחר הרבים בפלטפורמות מעלה את הסבירות לכך שהאנשים יהיו בתוך מספר קשרים רומנטיים במקביל, והקשרים יהיו קצרים ומזדמנים בשל הרצון לחוות מכל האפשריות הקיימות.

ישנה עלייה בקרב ילידים דיגיטליים במודעות להשפעה הפוטנציאלית של הטכנולוגיה על מערכות היחסים, ובעיקר ההבנה כי יש להיזהר לא לתת לטכנולוגיה לשלוט במערכות היחסים שלהם ולהשתמש בה באופן בריא ופרודוקטיבי. לפיכך, נוצרו בלוגים, ספרים, מאמרים ואתרים רבים המסייעים ומלמדים על דרכי התנהלות במרחב החדש שנוצר.

ראו גם

• דור ה-Y
• דור ה-Z
• זהות מקוונת

קישורים חיצוניים

• Marc Prensky, Listen to the natives, in Kaleidoscope: Contemporary and Classic Readings in Education, page 306
• Eszter Hargittai, Second-Level Digital Divide: Differences in People's Online Skills by, First Monday, volume 7, number 4 (April 2002)

• אפרת נחושתאי, האנשים שנולדו עם עכבר ביד, באתר הארץ, 3 במרץ 2009