יזכור (ספר, 1916)
יִזְכּוֹר הוא קובץ מאמרים ביידיש לזכרם של הפועלים והשומרים חללי היישוב היהודי בארץ ישראל, אשר נהרגו בתפקידי הגנה, שראה אור לראשונה בשנת 1916. בין המשתתפים היה הסופר יוסף חיים ברנר.[1]
את הקובץ המקורי ערכו יעקב זרובבל, יצחק בן-צבי ואלכסנדר חשין, ונלוו לו איורים מאת הצייר והפעיל הסוציאליסט מיטשל לובּ (Loeb). הוא יצא לאור על ידי ועדת ארץ-ישראל (פּאלעסטינא קאָמיטעט) של מפלגת "פועלי ציון" בניו יורק בחודש מאי 1916 (תרע"ו) והודפס בארבעת אלפים עותקים.
המהדורה השנייה נערכה על ידי דוד בן-גוריון, שהוסיף לה הקדמה מפרי עטו. מהדורה זו, שגם היא לוּותה באיוריו של לוב, נדפסה בשנת תרע"ז בארבעה-עשר אלף עותקים. במהדורה זו, כמו בראשונה, נמכרו העותקים עד מהרה.
בשנת 1918 הודפסה בלודז' שבמזרח אירופה מהדורה נוספת של הספר, ובה הקדמה מאת שמריהו לוין.
מרטין בובר כתב הקדמה למהדורה נוספת בשפה הגרמנית (בתרגומו של גרשם שלום), שראתה אור בהוצאת "יידישער פערלאג" בברלין בשנת 1918 ובשנת 1920.
חלקים מן הספר הופיעו בתרגום לעברית.
מהדורות
[עריכת קוד מקור | עריכה]מהדורה א:
- [יעקב] זרֻבבל, י[צחק בן צבי] בן צבי און א[לכסנדר] חאשין (עורכים), יזכור: צום אנדענקען פון די געפאלענע וועכטער און ארבייטער אין ארץ ישראל, ניו יורק: פועלי ציון פאלעסטינא קאָמיטעט, תרע"ו. (הספר בארכיון האינטרנט
מהדורה ב:
- א[לכסנדר] חשין, ד[וד בן-גוריון] בן-גוריון (עורכים), יזכור: (צום אנדענקען די געפאלענע וועכטער און ארבייטער אין ארץ ישראל); געצייכענט פון מ' לאעב, 2טע פערגרעסערטע אויפל', ניו יורק: פועלי ציון פּאלעסטינא קאָמיטעט, תרע"ז. (הספר בארכיון האינטרנט; סריקה נוספת)
בתרגום לגרמנית:
- Jiskor. ein Buch des Gedenkens an gefallene Wächter und Arbeiter im Lande Israel; mit einem Geleitwort von Martin Buber, Berlin: Jüdischer Verlag, 1918. (2. Aufl.: 1920.) (הספר בארכיון האינטרנט)
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- יונתן פרנקל, 'ספר "היזכור" משנת 1911 - הערה על מיתוסים לאומיים בתקופת העלייה השנייה', יהדות זמננו 4 (תשמ"ח), 67-96.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ספרי יִזְכֹּר ראשונים ביישוב החדש בארץ-ישראל, באתר הספרייה הלאומית
- ל[ייבּ] שפּיזמאַן, 'עטאַפּן אין דער געשיכטע פון דער ציוניסטישער אַרבעטער-באַוועגונג אין די פאַראייניקטע שטאַטן, בתוך: געשיכטע פון דער ציוניסטישער ארבעטער באווענונג אין צפון אמעריקע, כרך ב, ניו יורק: אידישער קעמפער, 1955, עמ' 335–336, בארכיון האינטרנט
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ מאמרו של הסופר יוסף חיים ברנר נכתב במקורו לספר יִזְכֹּר לזכר חללי היישוב שראה אור בשנת תרע"ב 1911 על ידי חברי מפלגות הפועלים אנשי העלייה השנייה, בעריכת הסופר אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ' (אז"ר) ובעריכתו, אבל חזר בו והמאמר נמשך על ידו מהקובץ.
| יצחק בן-צבי | ||
|---|---|---|
| מוסדות וארגונים שהקים | פועלי ציון • המכון לחקר קהילות ישראל במזרח • הגימנסיה העברית רחביה | 
|
| משפחתו | צבי שימשלביץ' (אבא) • אהרן ראובני (אח) • שולמית קלוגאי (אחות) • יצחק קלוגאי (גיס) • רחל ינאית בן-צבי (רעיה) • עלי בן-צבי (בן) • בנימין מזר (גיס) • בתיה לישנסקי (גיסה) | |
| הנצחה | יד יצחק בן-צבי • דרך בן-צבי • מכון בן-צבי לחקר קהילות ישראל במזרח • שדרות בן-צבי • צריף הנשיא • בית הנשיא יצחק בן-צבי | |
| שונות | בית עלי • פרס יצחק בן-צבי • ספר תולדות ההגנה • יזכור (ספר, 1916) • בית החלוצות (ירושלים) | |