יוזף ברויר
 | |
| לידה |
15 בינואר 1842 וינה, האימפריה האוסטרית  |
|---|---|
| פטירה |
20 ביוני 1925 (בגיל 83) וינה, הרפובליקה האוסטרית הראשונה |
| מקום קבורה |
בית הקברות דבלינג |
| מקום לימודים |
אוניברסיטת וינה (1867) |
| מוסדות |
אוניברסיטת וינה (1867) |
| בן או בת זוג |
Mathilde Breuer |
| צאצאים |
Robert Breuer, Hans Breuer, Bertha Hammerschlag, Margarete Schiff, Dorothea Breuer |
  | |
יוֹזֶף בְּרוֹיֶר (בגרמנית: Josef Breuer; 15 בינואר 1842 – 20 ביוני 1925) היה רופא יהודי-אוסטרי. מפורסם בין היתר בזכות עבודתו המשותפת עם תלמידו זיגמונד פרויד - "מחקרים בנושא היסטריה". במחקר זה גולל את מסכת הטיפול במטופלת מפורסמת שלו בשם ברטה פפנהיים, שכונתה על ידו אנה או, כדי לשמור על פרטיותה. יש הטוענים, ביניהם פרויד עצמו, כי שיטת הטיפול החדשנית בה השתמש ברויר, "טיפול בדיבור", הניחה את היסוד לשיטת הפסיכואנליזה. ברויר הוא אחד משני גיבורי הספר כשניטשה בכה.
טיפול בדיבור
[עריכת קוד מקור | עריכה]פפנהיים הגיעה אל ברויר כשהיא לוקה בתסמינים שונים כשיעול טורדני, עייפות, שיתוק של הגפיים הימניות ושרירי הצוואר, מצבי רוח משתנים, הפרעות בראייה, בשמיעה ובדיבור.
כושר דיבורה התדרדר כך שבשלב מסוים עברה לדבר אנגלית בלבד. אבחונו של ברויר היה כי מדובר בהיסטריה נשית, כלומר בתסמינים פסיכוסומטיים. במהלך טיפולו של ברויר הוא שוחח ארוכות עם החולה, שיחות שבמהלכן היא תיארה בפניו את כל המתחולל במוחה (תהליך שכונה על ידה "ניקוי ארובות"). ברויר גילה כי כאשר הצליח להגיע לשורש הבעיה, כלומר הסיבה הבלתי מודעת שהביאה להתהוות סימפטום זה או אחר - השתפר מצבה של ברתה.
בשנת 1882 הפסיק ברויר את טיפולו בפפנהיים. ככל הנראה, סיבת הפסקת הטיפול הייתה יחסי משיכה שהתפתחו בין הרופא למטופלתו, שלא יכלו להגיע לידי מימוש.
הספר "כשניטשה בכה" מאת ארווין יאלום מתאר פגישות דמיוניות בין ברויר לפרידריך ניטשה, בהן הוא מתאר לפניו את פרטי המקרה באריכות.
משפחתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]ברויר התחתן עם מתילדה אלטמן בשנת 1868, והיו להם חמישה ילדים. בתם דורה התאבדה מאוחר יותר כדי לא להיות מגורשת על ידי הנאצים. אחת מבנותיו, מרגרטה שיף, נספתה בטרזיינשטט ב -9 בספטמבר 1942, ובתה-נכדתם, חנה שיף, מתה בזמן שנאסרה על ידי הנאצים.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- זיגמונד פרויד, יוזף ברויאר, מחקרים בהיסטריה (1893–1895) (תרגום מגרמנית: מרים קראוס; עורך: דרור גרין), צפת: ספרים, 2004[1].
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- יוזף ברויר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- יוזף ברויר, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
יוזף ברויר (1842-1925), דף שער בספרייה הלאומית
