יאיר חפוטא
לידה | מרקש |
---|---|
פטירה |
יולי 2003 באר יעקב, ישראל |
מקום קבורה | הר המנוחות |
תקופת הפעילות | ? – יולי 2003 |
צאצאים | אברהם חפוטא |
הרב יאיר חפוטא (?, מרקש - ט"ו בתמוז ה'תשס"ג, יולי 2003, באר יעקב) היה רב מרוקאי-ישראלי, שכיהן כרבה הספרדי של באר יעקב.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד במרקש שבמרוקו לרב משה ואסתר חפוטא. סבו מצד אביו היה הרב מסעוד חפוטא, רב העיר בני מלאל ובן לאחת משלוש משפחות השוחטים במרקש, וסבו מצד אמו היה הרב אברהם מור יוסף. למד בישיבות הגדולות במרקש, תחילה בישיבתו של הרב יעקב דהאן ולאחר מכן בישיבתו של הרב אברהם אביטבול, וכן אצל רב העיר מרדכי קורקוס[1], והעלה על הכתב את חידושי תורתו של האחרון. הוא התפרסם במרקש ומחוצה לה כגדול בתורה, וחבורת לומדי תלמוד בעיון החלה להיאסף סביבו בשבתות. הוא התמנה לראש השוחטים העיר, כסופר בית הדין בבית דינו של רב העיר משה זריהן וכרב בית הכנסת "צלאת אל כבירה" במרקש, שם גם שימש כחזן ובעל קורא. נשא לאשה את מסעודה, בת הרב שלמה עמאר ובת לשושלת הרבנים של משפחת פינטו.
בשנת ה'תש"ט עלה לישראל (על אף שהוצעה לו משרת דיינות במרקש) והתיישב ב"מעברת חוטר" במושבה באר יעקב. זמן קצר לאחר מכן, לאחר שנפגש עמו הרב הראשי לישראל דאז, הרב בן-ציון מאיר חי עוזיאל, והתרשם מגדלותו, הפציר בו לקבל על עצמו משרת רבנות בכל יישוב שיבחר, והרב יאיר העדיף להישאר במושבתו, והתמנה לכהן כרבה של באר יעקב. בתפקיד זה כיהן כחמישים שנה עד לפטירתו. לצדו כיהן הרב האשכנזי משה מנחם יעקובזון. בשנת 1955 נעצר עם כמה מחסידיו בשל נזק שגרמו לבית קפה במושבה שהיה פתוח בשבת[2].
נפטר בט"ו בתמוז ה'תשס"ג ונקבר בהר המנוחות בירושלים, סמוך לקבר החיד"א. על שמו רחוב בפתח תקווה.
בנו הוא הרב אברהם חפוטא, ראש ישיבת הרמב"ם בתל אביב וראש כולל "מדרש רמב"ם" בפתח תקווה.
חתנו הוא הרב שמואל בן דוד תושבי באר יעקב רואים בו כהרב הראשי הספרדי לבאר יעקב מכהן כראש כולל אברכים רי"ח השדה ע"ש הבן איש חי ורב בית הכנסת משכן יאיר ע"ש חמיו.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- בנו הרב אברהם חפוטא, סנסן ליאיר, בתוך: "ביכורי אברהם"
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- יאיר חפוטא, באתר "החכם היומי"
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ראו - חכם מרדכי קורקוס באתר החכם היומי
- ^ רב ומתפללים הובאו לדין, מעריב, 27 ביוני 1955