לדלג לתוכן

טים ולנס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
טים ולנס
Tim Wellens
ולנס ב-2014
ולנס ב-2014
לידה 10 במאי 1991 (בן 33)
סן טרון, בלגיה
גובה 183 ס״מ עריכת הנתון בוויקינתונים
משקל 71 ק"ג עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום כביש
התמחות רב גוני
קבוצה נוכחית יו. איי. אי. אמירטס
קבוצות עבר לוטו–סודאל
הישגי שיא
גרנד טורס
ג'ירו ד'איטליה:
קטע אחד (2016)
וואלטה אספניה:
2 קטעים (2020)
מרוצי קטעים
בינקבנק טור (2014, 2015, 2023, 2024)
הטור של פולין (2016)
הטור של גואנשי (2017)
חד-יומי:
גרנד פרי מונטריאול (2015)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

טים ולנסאנגלית: Tim Wellens; נולד ב-10 במאי 1991) הוא רוכב אופני כביש בלגי מפלנדריה בקבוצת יו. איי. אי. אמירטס. ולנס הוא מנצח גרנד פרי מונטריאול לשנת 2015, וטור ריניווי לשנים 2014, 2015, 2023 ו-2024.

ולנס מגיע ממשפחה של רוכבים. שכן אחיו הגדול, יאניק ולנס, היה גם רוכב אופניים. אביו, לאו ולנס, היה גם רוכב אופניים שהשתתף במרוצים בכירים כמו הטור דה פראנס ואף ניצח קטע בוולטה אה קטלוניה. דודו, יוהאן ולנס, גם הוא היה רוכב, ודודו השני, פול ולנס, היה רוכב בכיר שניצח בעבר בטור דה סוויס ובשני קטעים בטור דה פראנס.

לוטו סודאל (2013 - היום)

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ולנס הצטרף לקבוצת לוטו סודאל בשנת 2013, כאשר נקראה לוטו בליסול (משנת 2015 היא נקראת לוטו סודאל). אך לא רשם הישגים בולטים בשנה זו.

2014: ניצחון בבינקבנק טור

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ולנס סיים שני באליפות בלגיה בנגד השעון, לאחר שרק קריסטוף ואנדהוול הקדים אותו ב-19 שניות. הוא נבחר לראשונה לגרנד טור, כאשר נבחר לסגל קבוצתו לג'ירו ד'איטליה. הוא סיים פעמיים במהלך המרוץ במקום השני, בקטע ה-6 ובקטע וה-17. הוא ניצח את בינקבנק טור (אז נקרא "אנקו טור"), כאשר הקדים לארס בום ב-7 שניות ואת טום דימולן ב-13 שניות לאחר שגם ניצח את הקטע ה-6 במרוץ. הוא סיים שישי בגרנד פרי דה פלואה, ורביעי בג'ירו די לומברדיה.

2015: ניצחון בגרנד פרי מונטריאול

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ולנס פתח את העונה עם מקום שני במרוץ טרופאו סרה דה טראמונטאנה (אנ'). הוא סיים עשירי כללי בפריז - ניס, והשתתף לראשונה בטור דה פראנס. ולנס שימש בעיקר כפועל של בני קבוצתו, וסיים במקום ה-129 הכללי. הוא ניצח בפעם השנייה ברציפות את בינקבנק טור, וגם את הקטע ה-6 במרוץ. ב-13 בספטמבר ניצח ולנס את גרנד פרי מונטריאול.

2016: ניצחון בטור פולין

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ולנס ניצח בקטע השביעי והאחרון של פריז - ניס וסיים במקום ה-14 הכללי. הוא סיים עשירי במרוץ אמסטל גולד, וניצח את הקטע השישי בג'ירו ד'איטליה, כשהוא מניף את אופניו באוויר לאחר חציית קו הסיום[1]. הוא סיים שני באליפות בלגיה במרוץ כביש, וניצח את הטור של פולין (לאחר שגם ניצח את הקטע החמישי במרוץ). הוא השתתף ב-אולימפיאדת ריו דה ז'ניירו (2016), אך לא סיים את מרוץ הכביש ובנגד השעון סיים במקום ה-20.

2017: ניצחון בטור גואנשי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ולנס ניצח שוב את מרוץ טרופאו סרה דה טראמונטאנה, וגם את מרוץ טרופאו מיראדור דס קולומר. הוא ניצח את וואלטה אנדלוסיה, וסיים שלישי בסטראדה ביאנקה, לאחר שהוקדם על ידי מיכל קוויאטקובסקי המנצח וגרג ואן אוורמאט. הוא סיים רביעי בחץ ברבנט, וסיים שביעי באליפות בלגיה בנגד השעון, ותשיעי במרוץ הכביש. הוא נבחר לטור דה פראנס, אך פרש מהמרוץ במהלך הקטע ה-15. הוא ניצח בפעם השלישית ברצף את הקטע ה-6 בבינקבנק טור, אך הפעם סיים שני כללי לאחר שפיגר ב-17 שניות אחרי טום דימולן. ולנס סיים חמישי בגרנד פרי קוויבק, וראשון בגרנד פרי דה וואלני לאחר שהקדים את טוני גלופן ב-1:22 דקות. בסוף העונה, ולנס ניצח את טור גואנשי לאחר שניצח את הקטע ה-4 במרוץ והקדים את באוקה מולמה ב-6 שניות, ואת ניקולס רוץ' ב-11 שניות.

2018: ניצחון בחץ ברבנט

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ולנס ניצח בפעם השנייה ברצף את מרוץ טרופאו סרה די טראמונטאנה ולאחר מכן את וואלטה אה אנדלוסיה לאחר שגם ניצח את הקטע הרביעי במרוץ. ב-פריז - ניס, הוא סיים חמישי כללי וניצח את דירוג הנקודות עם 37 כאלו. הוא ניצח את המרוץ הבלגי חץ ברבנט, לאחר שהקדים ב-9 שניות את סוני קולברלי ואת טיש בנוט. הוא סיים שישי במרוץ אמסטל גולד, ושביעי בלה פלש ואלון. ולנס השתתף בג'ירו ד'איטליה 2018, וניצח את הקטע הרביעי, אך לא זינק לקטע ה-14 ובכך פרש מהמרוץ. ולנס ניצח מרוץ קטעים נוסף, כאשר בסוף יולי ניצח את טור דה וואלני ואת הקטע השני במרוץ. הוא סיים שלישי בבינקבנק טור, שלישי בקלאסיקת ברטאן וחמישי בג'ירו די לומברדיה.

ולנס, רוכב במהלך טור דה פראנס 2019 בקטע ה-17. לבוש בחולצה המנוקדת

ולנס ניצח בפעם השלישית ברציפות בטרופאו דה טראמונטאנה, הוא ניצח שני קטעים בוואלטה אנדלוסיה וסיים במקום ה-9 הכללי. הוא סיים שלישי באומלופ הט ניוסבלד ובחץ ברבנט, ועשירי בסטראדה ביאנקה. הוא סיים שלישי בטור בלגיה, וניצח את הקטע השלישי במרוץ. במהלך הטור דה פראנס, ולנס הוביל בקטגוריית המטפסים במהלך הקטע ה-3 עד הקטע ה-18, בו איבד את ההובלה בקטגוריה לרומן בארדה הצרפתי. הוא ניצח את הקטע הרביעי בבינקבנק טור, וסיים שלישי כללי.

את 2020 פתח ולנס בוואלטה או אלגארבה, כשסיים חמישי כללי, 1:17 דקות מרמקו אוונפול המנצח. לאחר תום פגרת הקורונה התחרה בטור של פולין וסיים במקום ה-12 את המרוץ, גם שם ניצח אוונפול, 3:19 דקות מפער מולנס. ולנס אמור היה להתחרות בטור דה פראנס, אך תאונה באימונים, בעקבותיה סבל מפצעים בכתף, בברך ובמרפק, הובילו את פרדריק פריסון להחליף אותו בהרכב לוטו סודאל לטור. הוא חזר להתחרות בטור של לוקסמבורג וסיים רביעי את המרוץ, 35 שניות מדייגו אוליסי המנצח. ולנס נבחר לוואלטה אספניה לראשונה. בקטע ה-5 היה ולנס בקבוצת בריחה עם תיימן ארנסמן וגיום מרטן, הקבוצה שרדה עד הסיום, ו-ולנס סיים את העובדה שהקטע הסתיים בתוואי גבעי בשביל לנצח אותו, מקדים את מרטן ב-4 שניות ואת ארנסמן ב-12 שניות. גם בקטע ה-14 ניצח ולנס וגם אז זה היה מתוך קבוצת בריחה, מקדים את מייקל וודס וזדנק שטיבר בספרינט הסיום. ולנס סיים את הוואלטה במקום ה-78 הכללי ובמקום שני בקטגוריית ההרים, עם 34 נקודות לעומת 90 של גיום מרטן.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא טים ולנס בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Giro d'italia 2016 - Stage 6, procyclingstats.com