שני מנועי טורבו סילון עם מבער אחורי מדגם ליולקה AL-7 תת-דגם F-2
תרשים
טופולב Tu-28 (ברוסית: Ту-128, קוד דיווח נאט"ו: Fiddler) היה מטוס יירוט ארוך טווח מייצור ברית המועצות. אף על פי שהסימון הרשמי שלו היה Tu-128 הוא לא היה בשימוש נרחב במערב. המטוס הזה היה מטוס היירוט הגדול והכבד ביותר שנכנס לשירות מבצעי.
המטוס פותח עקב הצורך של ברית המועצות להגן על האזור האווירי הצפוני של רוסיה פני מפציצים המגיעים מהאזור הארקטי, חזית אווירית באורך של 5,000 קילומטר. עקב חוסר היכולת להחזיק מספר רב של בסיסים עם מטוסים קצרי טווח שהקנו הגנה נקודתית שיחדיו היו מכסים את החזית, החליט חיל ההגנה האווירית הסובייטי על הקמת בסיסים מפוזרים המפעילים מטוסי יירוט ארוכי טווח בסיורים ארוכים להגנה מרחבית.
פיתוח המטוס החל בשנת 1958 על בסיס מטוס ההפצצה הTu-98 העל-קולי. המערב פגש את המטוס לראשונה במטס בטושינו בשנת 1961. בשנת 1963 שונה סימון המטוס ל-Tu-128 ובשל כך נוצר מצב בו הסימון הישן דבק במערב.
ייצור המטוס הופסק בשנת 1970 לאחר שנבנו 198 יחידות. המטוס שירת ברציפות לאורך 26 שנים, והוחלף במטוסי מיג-31.