טדי רינר

טדי רינר
Teddy Riner
	טדי רינר, קאן 2016
לידה	7 באפריל 1989 (בן 35); לז אבים שבגוואדלופ
מידע כללי
מדינה	צרפת
השכלה	המכון למדע המדינה פריז; INSEP ;
משקל	138 ק"ג
גובה	2.04 מ'
	www.teddyriner.com
ספורט
ענף ספורט	ג'ודו
הישגים
דרגה	דאן 6
פרסים והוקרה	אביר בלגיון הכבוד (1 במרץ 2013); Champion des champions français de L'Équipe (2012); Champion des champions français de L'Équipe (2017); Champion des champions français de L'Équipe (2016); קצין בלגיון הכבוד (8 בספטמבר 2021); קצין במסדר ההצטיינות הלאומי (30 בנובמבר 2016); אביר במסדר ההצטיינות הלאומי ;
	מאזן מדליות
מתחרה עבור צרפת
המשחקים האולימפיים
אליפות העולם
אליפות העולם במשקל פתוח
אליפות אירופה
משחקי הים התיכון
אליפות העולם לנוער
אליפות אירופה לנוער

טדי פייר-מארי רינר (בצרפתית: Teddy Pierre-Marie Riner; נולד ב-7 באפריל 1989) הוא ג'ודוקא צרפתי המתחרה בקטגוריית המשקל של 100 ק"ג ומעלה. רינר הוא שלוש פעמים האלוף האולימפי (בלונדון 2012, בריו דה ז'ניירו 2016, ובפריז 2024), זכה פעמיים במדליית זהב קבוצתית (טוקיו 2020, פריז 2024) וזכה 11 פעמים באליפות העולם, יותר מכל ג'ודוקא אחר בהיסטוריה ו-5 פעמים באליפות אירופה. הישגיו האישיים והקבוצתיים קיבעו את מעמדו כאחד הג׳ודוקאים הטובים בכל הזמנים.

בטקס הפתיחה של אולימפיאדת פריז 2024 זכה לכבוד להדליק את הלפיד האולימפי ביחד עם האתלטית מארי-ז'וזה פרק.

ביוגרפיה

רינר נולד בלז אבים שבגוואדלופ בעת שמשפחתו שהתה שם בחופשה, וגדל בפריז. בילדותו עסק בענפי ספורט שונים, בהם טניס, כדורגל וכדורסל, אך העדיף להתמקד בג'ודו. באליפות אירופה לנוער שנערכה בזאגרב ב-2005 זכה במדליית הארד, כשהוא בן 16 בלבד. שנה לאחר מכן, בטאלין, זכה באליפות היבשת לנוער, וכן זכה באליפות העולם לנוער שנערכה בסנטו דומינגו.

אלוף עולם

בשנת 2007 התחרה לראשונה באליפות אירופה לבוגרים, שנערכה באותה שנה בבלגרד, וזכה במדליית הזהב, יום לאחר יום הולדתו ה-18. בהופעת הבכורה שלו באליפות העולם בריו דה ז'ניירו הוכתר גם כן כאלוף העולם, והיה לג'ודוקא הצעיר בהיסטוריה שרושם הישג כזה בקטגוריית המשקל של 100 ק"ג ומעלה.

באולימפיאדת בייג'ינג (2008) זכה במדליית הארד, לאחר שהפסיד בחצי הגמר לאוזבקי עבדולו טנגרייב. בהמשך השנה, לא התקשה לשמור על תוארו כאלוף העולם לנוער, בתחרות שנערכה בבנגקוק. באותה שנה זכה גם באליפות העולם במשקל פתוח, בטורניר נפרד שנערך בלוולואה-פרה שבצרפת. ב-2009 זכה במדליית הזהב במשחקי הים התיכון שנערכו בפסקרה ולאחר מכן שמר על תוארו כאלוף העולם, באליפות העולם ברוטרדם.

בשנת 2010 זכה בפעם השלישית ברציפות באליפות העולם, שנערכה בטוקיו. בנוסף, התחרה גם בקטגוריית המשקל הפתוח, בה זכה במדליית הכסף, לאחר שהפסיד בקרב הגמר ליפני דאיקי קמיקאווה בהחלטת שופטים. לאחר הקרב, סירב רינר לקוד קידה וללחוץ את ידו של קמיקאווה, וטען כי השופטים "שדדו אותו"^[1]. ההפסד לקמיקאווה הוא ההפסד השני בסך הכל של רינר בטורנירים הבינלאומיים הגדולים, אחרי ההפסד בחצי הגמר בבייג'ינג, ומאז אותו הקרב, שנערך ב-13 בספטמבר 2010, הוא השיג רצף של 154 ניצחונות. ב-9 בפברואר 2020, רינר נוצח על ידי קוקורו קגוארה, בסיבוב השלישי של טורניר גראנד סלאם פריס.

בשנת 2011 זכה באליפות אירופה באיסטנבול, וכן זכה במדליית כסף עם נבחרת צרפת בתחרות הקבוצתית. ובאליפות העולם שנערכה באותה שנה בפריז היה לג'ודוקא הראשון בהיסטוריה שזוכה במדליית זהב חמישית באליפות העולם. באותה אליפות זכה גם במדליית זהב עם נבחרת צרפת בתחרות הקבוצתית.

אלוף אולימפי

באולימפיאדת לונדון 2012 זכה רינר בתואר היחיד שעדיין לא היה לו - אלוף אולימפי. ב-2013 שב וזכה באליפות אירופה, באליפות היבשת בבודפשט, ולאחר מכן זכה בפעם השישית ברציפות באליפות העולם, בריו דה ז'ניירו.

באליפות אירופה שנערכה במונפלייה ב-2014 שמר רינר על תוארו, וגם זכה במדליית ארד עם נבחרת צרפת. באליפות העולם בצ'ליאבינסק זכה בתואר העולמי בפעם השביעית ברציפות, וזכייתו השמינית הייתה באליפות העולם באסטנה ב-2015.

באולימפיאדת ריו 2016 זכה רינר במדליית זהב אולימפית שנייה לאחר שניצח את אורי ששון הישראלי בחצי הגמר ואת היסאיושי הראסווה היפני בגמר. באליפות העולם 2017 שנערכה בבודפשט, ניצח רינר את גוראם טושישוילי הגיאורגי בשלב חצי הגמר, את דויד מורה הברזילאי בגמר וזכה בזהב. ב-11 בנובמבר 2017, השתתף רינר באליפות העולם למשקל פתוח וזכה שוב במדליית הזהב לאחר שניצח בגמר את תומא ניקיפורוב הבלגי, זכייה זו הייתה העשירית של רינר בתואר אלוף העולם, יותר מכל ג'ודוקא אחר בהיסטוריה^[2].

בריאיון לאתר ynet ב-21 בנובמבר 2017, נשאל אם הוא מפחד מהפסד שיקטע את רצף הניצחונות שלו (אז 144) ואמר "אני לא יודע מתי זה יגיע, אבל ברור שגם אני יכול להפסיד. מכיוון שהרעיון לא מוצא חן בעיניי, אני חוזר ואומר לעצמי שאין מצב שלא אנצח בכל קרב"^[3]. בשנת 2019 הוא זכה בגראנד פרי מונטריאול וגראנד סלאם ברזיליה. בפברואר 2020, לאחר יותר מתשע שנים ו-154 ניצחונות רצופים, רינר הפסיד בסיבוב השלישי של גראנד סלאם פריז ליריבו היפני קוקורו קגאורה. 40 שניות בתוך זמן ניקוד הזהב, לאחר שרינר ניסה לבצע התקפה, היפני בתרגיל נגד בשם אוצ'י-מטה-סוקאשי הצליח להטיל את רינר על גבו וניצח בווזארי^[4].

באולימפיאדת פריז, הוא דורג מספר 7 בעולם. ברבע הגמר נרשמה תקרית לאחר שגבר רינר באיפון על הגיאורגי גוראם טושישווילי, שכעס על החגיגה של רינר ודחף אותו בשתי רגליו ואז רכן מעליו בצורה מאיימת - מה שהביא להדחתו של טושישווילי מהתחרות.^[5] בחצי הגמר ניצח רינר עם איפון את טימור רחימוב מטג'יקיסטן, שמדורג 3 בעולם ועלה לגמר מול מינג'ונג קים הדרום קוריאני, המדורג ראשון בעולם. בגמר הוא ניצח את מינג'ונג באיפון, 16 שניות לפני שהקרב נכנס לניקוד זהב. בכך זכה במדליית זהב אולימפית, מדליה אולימפית אישית חמישית ברציפות עבור רינר.^[6]

תארים והישגים

בשנת 2008 הוענק לרינר עיטור מסדר ההצטיינות הלאומי.
בשנת 2012 נבחר רינר לספורטאי השנה של צרפת על ידי עיתון הספורט הצרפתי ל'אקיפ.
בשנת 2013 הוענק לרינר עיטור לגיון הכבוד.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא טדי רינר בוויקישיתוף

אתר האינטרנט הרשמי של טדי רינר (בצרפתית)

טדי רינר, ברשת החברתית פייסבוק
טדי רינר, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
טדי רינר, ברשת החברתית אינסטגרם
טדי רינר, באתר הוועד האולימפי הבין-לאומי
טדי רינר, באתר olympedia.org
טדי רינר, באתר איגוד הג'ודו העולמי
טדי רינר, באתר JudoInside.com
טדי רינר (אורכב 12.08.2016 בארכיון Wayback Machine) ב"בלוג האולימפי של אופיר"
אמיר ענבר, עם 148 ניצחונות רצופים, גם שנתיים מחוץ לטטאמי לא יעצרו את האיש "שאוכל מקרר מדי יום", באתר הארץ, 9 ביולי 2019

הערות שוליים

^ "Nadal shows how to win, Riner shows how not to lose", באתר "פוקס ניוז", 14 בספטמבר 2010
^ אורן אהרוני, בחור 10: טדי רינר שוב אלוף עולם, באתר ynet, 11 בנובמבר 2017
^ אורן אהרוני, רב-אלוף רינר, באתר ynet, 21 בנובמבר 2017
^ אסי ממן, ‏לראשונה מזה עשור: רינר הפסיד קרב ג'ודו, באתר ONE‏, 9 בפברואר 2020
^ ‏אחרי העימות ברבע הגמר: טדי רינר חגג מדליית זהב בפריז, באתר ספורט1, 2 באוגוסט 2024
^ אגדה: טדי רינר הפך לג'ודוקא הראשון שזוכה בארבע מדליות זהב אולימפיות, באתר ynet, 2 באוגוסט 2024

[1] "Nadal shows how to win, Riner shows how not to lose", באתר "פוקס ניוז", 14 בספטמבר 2010

[2] אורן אהרוני, בחור 10: טדי רינר שוב אלוף עולם, באתר ynet, 11 בנובמבר 2017

[ריאיון_לאתר_ynet-3] אורן אהרוני, רב-אלוף רינר, באתר ynet, 21 בנובמבר 2017

[4] אסי ממן, ‏לראשונה מזה עשור: רינר הפסיד קרב ג'ודו, באתר ONE‏, 9 בפברואר 2020

[5] ‏אחרי העימות ברבע הגמר: טדי רינר חגג מדליית זהב בפריז, באתר ספורט1, 2 באוגוסט 2024

[6] אגדה: טדי רינר הפך לג'ודוקא הראשון שזוכה בארבע מדליות זהב אולימפיות, באתר ynet, 2 באוגוסט 2024

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

אלופים אולימפיים בג'ודו – משקל כבד (גברים)
מעל 80 ק"ג	1964: יפן איסאו אינוקומה
מעל 93 ק"ג	1972: הולנד וים רוסקה • 1976: ברית המועצות סרגיי נוביקוב
מעל 95 ק"ג	1980: אנג'לו פאריזי • 1984: יפן היטושי סאיטו • 1988: יפן היטושי סאיטו • 1992: דוד חכלישווילי • 1996: צרפת דויד דוייה
מעל 100 ק"ג	2000: צרפת דויד דוייה • 2004: יפן קייג'י סוזוקי • 2008: יפן סאטושי אישיאי • 2012: צרפת טדי רינר • 2016: צרפת טדי רינר • 2020: צ'כיה לוקאש קרפאלק • 2024: צרפת טדי רינר