חמה (עיר)
 | |
| מבט על העיר חמה | |
| מדינה |
 סוריה |
|---|---|
| מחוז | חמה |
| נפה | חמה |
| שפה רשמית |
ערבית  |
| גובה | 305 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 996,000 (דירוג: 4, 2023) |
| קואורדינטות | 35°08′00″N 36°45′00″E / 35.133333333333°N 36.75°E |
| אזור זמן | UTC 2 |
| http://www.ehama.sy | |
  | |
חמה או חמת (בערבית: حماة, תעתיק מדויק: חַמָאה) היא עיר על גדות נהר העאסי ובירת מחוז חמה בסוריה.
חמה היא העיר הרביעית בגודלה בסוריה אחרי חלב, דמשק וחומס. ממוקם 213 ק"מ צפונית לבירה דמשק ו-46 ק"מ צפונית לחומס. אוכלוסייתה משוערת בכ-996,000 תושבים, נכון לשנת 2023. חמה היא מרכז חקלאי ותעשייתי חשוב במדינה.
חמה ידועה גם בשל 17 גלגלי הכפות הממוקמים על נהר העאסי, אשר יועדו בעבר להשקיית הגנים בעיר, שלפי הסברות נבנו עוד במאה ה-12, ובימינו מהווים בעיקר אטרקציה אסתטית ותיירותית.
ב-2 בפברואר 1982 ביצע צבא סוריה את טבח חמה בהוראת נשיא סוריה חאפז אל-אסד ובפיקוד אחיו הצעיר רפעת אל-אסד, שבמהלכו נטבחו בין 10,000 ל-40,000 אזרחים סורים סונים בניסיון למניעת הפיכה נגד שלטונו הדיקטטורי של אסד. העיר התיירותית חמה, הפכה מאז הטבח לעיר ענייה, לאחר שמרבית התושבים שנותרו עזבו את העיר, ובמקומם עברו אליה תושבי הכפרים הסמוכים.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]העת העתיקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הישוב הקדום ביותר התקיים במקום עוד מהתקופה הנאוליתית אך עיקר האזכורים מגיעים אלינו אודות יישוב גדול ומרכזי בתקופת התנ"ך, המוזכר בשם חֲמָת (לעיתים גם בתור חֲמָת צוֹבָא וחֲמַת רַבָּה).
במאה ה-18 לפנה"ס נכללה בתחום ממלכת קטנה. במאה ה-14 לפנה"ס היה שטחה מחולק בין קדש שליד נהר הארנת מדרום, תוניפ מצפון וקטנה ממזרח. בתחילת המאה ה-12 לפנה"ס הפכה לעיר חתית פורחת,[1] ובתנ"ך היא נזכרת בתקופה זו כבירת מחוז וממלכה חיתית-ארמית, כאמור: ”וַיִּשְּמַע תּׁעִי מֶלֶךְ חֲמָת...”.[2]
העיר נכבשה וסופחה לתחומי ממלכת ישראל המאוחדת בידי דוד המלך יחד עם כל ממלכות ארם, ובנו שלמה בנה בה ערי מסכנות (ערים מבוצרות הכוללות מחסני תבואה מלכותיים) כפי שכתוב בספר דברי הימים: ”וַיֵּלֶךְ שְּלֹמֹה חֲמָת צוֹבָא וַיֶּחֳזַק עָלֶיהָ וַיּבֶן...וְאֵת כָּל עָרֵי הַמִּסְכְּנוֹת אֲשֶּר בָּנָה בַּחֲמָת.”[3]
בשנת 853 לפנה"ס, העיר השתתפה בקרב קרקר, שהתנהל בין שלמנאסר השלישי מלך אשור לבין ברית של 12 מלכים מקומיים שקיוו להדוף את התרחבות האימפריה האשורית לכיוון מערב. אחד המלכים היה אירחולינה מלך חמת. על פי תיאור הקרב המופיע על גבי המונולית מכורח למלך חמת היו 700 מרכבות, 700 פרשים ועשרת אלפים רגלים. בין המלכים הנוספים שנלחמו בקרב היה גם אחאב מלך ישראל.
לאחר נפילת ממלכת ישראל בשנת 722 לפנה"ס, יהובידי, המלך האחרון של חמת, הוביל מרד אזורי נגד האימפריה האשורית והפסיד במערכה, הוא הוצא להורג באמצעות הפשטת עורו בעודו חי. כתוצאה מהמרד העיר נכבשה ונהרסה. חמת הייתה אחת הערים שהאשורים הגלו את כל תושביהן לתחומי ממלכת שומרון. במקביל הגלו את בני ישראל, תושבי ממלכת שומרון לחמת, כמסופר בספר ישעיהו.[4]
בתקופת כיבושי אלכסנדר מוקדון שונה שמה של העיר לאֶפִּיפַנְיָה, ככל הנראה על שמו של אנטיוכוס אפיפנס. מאוחר יותר עברה העיר להיות תחת שלטון האימפריה הרומית והקיסרות הביזנטית (פרובינקיה סוריה).
ימי הביניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
העיר נכבשה בשנת 638 או 639 על ידי הערבים ושמה שונה לחַמָאה (מבצר בערבית). בשנת 1108 נכבשה העיר בידי הצלבנים במסגרת מסע הצלב של 1101. כעבור 70 שנה, בשנת 1188 נכבשה מחדש בידי צלאח א-דין.
חמה נשארה תחת השלטון המוסלמי מאז ועד עצם היום הזה, תוך שהיא עוברת משליט אחד לשני: תחילה שלטון השושלת האיובית, לאחר מכן תחת שלטון הממלוכים משנת 1299 עד המאה ה-16, אז נכבשה בידי העות'מאנים.
העת החדשה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתום מלחמת העולם הראשונה צורפה סוריה ללבנט תחת שלטון המנדט הצרפתי, עד שנת 1941 שבה קיבלה עצמאות.
בשנת 1982 התרחש בחמה ניסיון הפיכה שנוהל על ידי ארגון האחים המוסלמים. ניסיון ההפיכה דוכא במהרה ובאכזריות על ידי רפעת אל-אסד, אחיו של נשיא סוריה דאז, חאפז אל-אסד. במהלך דיכוי המהומות נהרגו על פי הערכות ארגון אמנסטי בין 10,000 ל-25,000 בני אדם, ברובם המכריע אזרחים, ונהרסו או נפגעו חלקים רבים מהעיר העתיקה. פעולה זו נודעה בעולם בשם "טבח חמה". העיר התיירותית חמה, הפכה מאז הטבח לעיר ענייה, לאחר שמרבית התושבים שנותרו עזבו את העיר, ובמקומם עברו אליה תושבי הכפרים הסמוכים.
במסגרת ההתקוממות נגד משטרו של בשאר אל-אסד נערכו בעיר הפגנות ענק בהשתתפות מאות אלפים, ב-2 וב-8 ביולי 2011.[5][6] ב-31 ביולי פרצו לעיר כוחות של הצבא הסורי וגרמו למאות נפגעים.[7]
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- המילון האנציקלופדי של המקרא, איתן אבניאון, הוצאת איתאב-בית הוצאה לאור, 2003.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- חמת – עיר חתית באתר אנציקלופדיה יהודית במכללת הרצוג
פרק 84 – דבר היום: איש עני הייתי- על מצבת זכור מלך חמת בפודקאסט דברי הימים בהגשת אילן אבקסיס- חמה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
חמה (סוריה), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ הערך "חמת", אנציקלופדיה מקראית, כרך ג, הוצאת מוסד ביאליק, עמ 194–195
- ^ ספר שמואל ב', פרק ח', פסוק ט'
- ^ ספר דברי הימים ב', פרק ח', פסוקים ג'–ד'
- ^ ספר ישעיהו, פרק י"א, פסוק י"א
- ^ ניר יהב, אחרי הפגנת הענק בחמה: אסד פיטר את מושל המחוז, באתר וואלה, 2 ביולי 2011
- ^ עופר וולפסון, חאמה: חצי מיליון מפגינים נגד המשטר הסורי, באתר News1 מחלקה ראשונה, 8 ביולי 2011
- ^ איציק וולף, עליית מדרגה בדיכוי המחאה בסוריה: אסד טובח בתושבי חמה, באתר News1 מחלקה ראשונה