חזון (מושב)
 משוב חזון בעת הקמתו
| |
| שם בערבית | حزور |
| מדינה |  ישראל
|
| מחוז | הצפון |
| מועצה אזורית | מרום הגליל |
| גובה ממוצע[1] | 444 מטר |
| תאריך ייסוד | 1969 |
| תנועה מיישבת | הפועל המזרחי |
| סוג יישוב | מושב |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2023[1] | |
| - אוכלוסייה | 345 תושבים |
(למפת הגליל העליון רגילה)   חזון (חזור)  באדום - חזון בירוק - מיקום בניין המועצה | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[2] |
6 מתוך 10 |
חָזוֹן (או חזור) הוא מושב השייך למועצה אזורית מרום הגליל. השוכן על מורדותיו הצפון-מערביים של הר חזון בגליל התחתון, בגובה של כ-440 מטר מעל פני הים.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]המושב הוקם במסגרת "מבצע סו"ס" (סוף-סוף), תוכנית ליישום מדיניות יהוד הגליל, שהחלה ב-1963 על ידי מחלקת ההתיישבות של הסוכנות היהודית[3][4]. מתכנני התוכנית אתרו 70 אלף דונם הראויים לעיבוד חקלאי בגליל, לאחר תהליך הכשרת קרקע אינטנסיבי ורבע מיליון דונם המתאמים לשמש כשטחי מרעה, וגיבשו תוכנית לפיה יוקמו, במספר שלבים, 37 יישובים חקלאיים, בני 70 יחידות כל אחד, ו-7 מרכזים אזוריים[5]. תחילה יועדה "חזון" להיות מרכזי אזורי לארבעה מושבים נוספים שיוקמו סביב הר חזון[4]. אחר כך הוחלט שבאחת הנקודות (שלוחה בין הר לבנים להר חזון) לא יוקם מושב אלא בסיס הדרכה של צה"ל - מחו"ה אלון, שהוקם ב-1966[6]. בפברואר 1964 השלימה הקרן הקיימת פריצת דרך להר־חזון, והחלה בהכשרת 1,000 דונם של אדמת טרשים סלעית בהר לחקלאות[7]. לאחר הכשרת הקרקע החלו בנטיעת מטעים של עצי אגסים. תפוחים. אפרסקים ושזיף[8]. המטרה הייתה שהמתיישבים במושב יקבלו משק פעיל וכלכלי מיד עם הקמתו[9].
הקמת המושב אושרה ביוני 1965[10], והוא יועד לגרעין של בני מושבים של תנועת הפועל המזרחי[9]. טקס הנחת אבן הפינה נערך ב-30 באוגוסט 1965, בנוכחות שר הסעד יוסף בורג[11]. אכלוס המושב התעכב במשך מספר שנים, עקב עיכובים בהשלמת המבנים והתשתיות שלו[9][12]. הוא אוכלס לבסוף ביולי 1969[13]. בדצמבר 1968 (עוד לפני שאוכלס) צורף המושב לשטח המועצה האזורית מרום הגליל, כיישוב ה-20 שלה[14].
בשנים הראשונות לאחר הקמתו סבל המושב מקשיים כלכליים, שההכנסה מחקלאות הייתה נמוכה מהצפוי[15]. בנוסף פרץ סכסוך עם הסוכנות, לאחר שהמחלקה להתיישבות החליטה לחלק את אדמות המטעים באזור לשני מושבים נוספים, חוסן ופקיעין[16] כדי לסייע לו הועברו לחזקתו 6,200 דונם משטח אש 9 לצורכי מרעה[6], וביוני 1971 השלימה חברת מקורות קידוח מים לעומק של 350 מטר, לצורך אספקת מים נוספת ליישוב[17].
בשנת 1976 הפסיקה הסוכנות היהודית את הסיוע למושב לאחר שמכר חלק מיבוליו לקבלנים ערבים בשיטת ה"דמן" (מכירת היבול על העצים)[18].
כלכלה
[עריכת קוד מקור | עריכה]במושב מתגוררים כ-300 תושבים. רובם מתפרנסים מחקלאות (ענף הלול לביצים לדוגמה), מקצועות חופשיים ואירוח כפרי.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של חזון- חזון, באתר "רום גליל"
- מנחם הרט, מחפשים חזון על הר חזון, מעריב, 26 בספטמבר 1965
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוקטובר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2021
- ^ מאיר הראובני, הסו"ס היה לפני...., למרחב, 22 באפריל 1969
- ^ 1 2 חנוך ברטוב, סו"ס יבנה הגליל - חזונה של "חזון", למרחב, 6 בספטמבר 1964
- ^ דני צדקוני, שלב א' בתכנית לפיתוח הגליל דניי, למרחב, 24 בפברואר 1964
- ^ 1 2 עמירם אורן ורפי רגב, ארץ בחאקי: קרקע וביטחון בישראל, הוצאת כרמל, ירושלים, 2008, עמודים 386–388
- ^ הושלמה פריצת הדרך להר־חזון, למרחב, 2 בפברואר 1964
- ^ יהודה אריאל, 1200 דונם מטעים ניטעו בחבל הגליל, הארץ, 18 במרץ 1965
- ^ 1 2 3 מנחם רהט, עוד מועד ליישוב חזון, מעריב, 30 במרץ 1969
- ^ אושרה הקמת ישובים בהר-חזון ובכורזים, הארץ, 4 ביוני 1965
- ^ יהודה אריאל, בשבוע הבא חגיגות התנחלות לרגל הקמת 4 ישובים בגליל, הארץ, 26 באוגוסט 1965
- ^ עיכובים באיכלוס המושבים שתולה וחזון בצפון הגליל, הארץ, 11 בנובמבר 1968
- ^ אוכלס - "מושב חזון" בגליל העליון, הצופה, 3 ביולי 1969
- ^ 3 ישובי מיעוטים יסופחו למועצת מרום הגליל, מעריב, 2 בדצמבר 1968
- ^ אהרן פריאל, אנשי חזון חזו על בשרם שיטת ההתיישבות הלקויה, מעריב, 7 בדצמבר 1970
- ^ מתיישבי חזון ישבתו היום עקב חלוקת קרקעות, על המשמר, 22 במאי 1972
- ^ מים רבים בקידוח "חזון", על המשמר, 10 ביוני 1971
- ^ מאיר הראובני, הופסק סיוע הסוכנות למושב שמכר חלק מיבוליו לקבלנים, מעריב, 25 באוגוסט 1976
| ||||||||||||||||
