חורבת יתיר
 | |
| היסטוריה | |
|---|---|
| תקופות |
התקופה הביזנטית בארץ ישראל  |
| מיקום | |
| מדינה |
ישראל |
| קואורדינטות | 31°21′09″N 35°00′58″E / 31.3525°N 35.01611111°E |
|
(למפת צפון הנגב רגילה)   חורבת יתיר | |
  | |
חוּרְבַּת יַתִּיר היא אתר ארכאולוגי הכולל שרידי מבנים בדרום הרי חברון ליד "דרך הפטרולים", הכוללים מבנה שצבי אילן מגדירו "אולי בית כנסת". עם זאת הוא מונה אותו ברשימת בתי הכנסת הקדומים. בתקופה הביזנטית בארץ ישראל היה במקום כפר נוצרי גדול. האתר מזוהה כיתיר המקראית
אזכורים מקראיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]במקרא היא מוזכרת בתור אחד מערי הכוהנים, כמו אשתמוע, כפי שנאמר בספר יהושע: "וְלִבְנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֵן, נָתְנוּ אֶת-עִיר מִקְלַט הָרֹצֵחַ אֶת-חֶבְרוֹן... וְאֶת-יַתִּר, וְאֶת-מִגְרָשֶׁהָ, וְאֶת-אֶשְׁתְּמֹעַ, וְאֶת-מִגְרָשֶׁהָ" (פרק כ"א, י"ד).
יתיר היא אחת הערים שדוד שולח לה שלל. שנאמר בספר שמואל: " וַיָּבֹא דָוִד אֶל-צִקְלַג, וַיְשַׁלַּח מֵהַשָּׁלָל לְזִקְנֵי יְהוּדָה לְרֵעֵהוּ לֵאמֹר: הִנֵּה לָכֶם בְּרָכָה, מִשְּׁלַל אֹיְבֵי ה'. לַאֲשֶׁר בְּבֵית-אֵל ... וְלַאֲשֶׁר בְּיַתִּר.. (פרק ל' כ"ז).
כפר נוצרי
[עריכת קוד מקור | עריכה]אוסביוס מקיסריה בן המאה ה-4 מזכיר את יתיר שלוש פעמים:
- בתור מרכז "דרומא" הדרומית כאשר הוא מכנה אותה "דרומא הפנימית".
- הוא מזהה אותה עם יַתִּר המקראית.
- כפר גדול מאוד, כולו נוצרים, כ-20 מיל מבית גוברין.
המקום מופיע במפת מידבא. אשתורי הפרחי, בן המאה ה-14, מזכיר ששם המקום "עתיר" ואכן זה גם שם השייח' הקבור במקום, אולי עדות לשימור השם המקראי. לפי חרסים במקום יש עדות ליישוב ישראלי.
המבנה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1806 שמע החוקר אולריך יאספר זטצן על כתובת במקום ושרידי מבנה, אולי כנסייה. החוקר מאדר מספר על שתי כנסיות במקום. סקר של צבי אילן משנת 1987 - 1989 השלים את המידע על האתר. הכפר היה גדול ואמיד. הבנייה מאבני גזית משובחות. אותרה כנסייה וגם מבנה ציבורי נוסף, אולי בית כנסת.
המבנה הציבורי, בולט על סביבתו ופונה לירושלים. המכלול שלו דומה למעון העתיקה בנגב. הקיר הצפוני, בו הייתה אמורה להיות גומחה לארון הקודש נהרס. על המשקופים יש חריטות הדומות לאלו שבסוסיא העתיקה: רוזטות ומרובעים בולטים. לידו מצאו פריטים העשויים להציע על קיום בית כנסת: על קשתות העמודים מדליונים משריגי גפן. עמודי לב מהסוג שנמצאו בחזית בימת ארון הקודש.
ההשערה כי המבנה הוא בית כנסת מבוססת על מיקומו, כיוונו, אופיו הציבורי והפריטים שנמצאו לידיו.
צבי אילן מנסה להסביר מדוע אין אוסביוס מזכיר את היישוב היהודי. ייתכן כי המבנה הציבורי הוא מתקופה קודמת לתקופתו. אולי בצד הנוצרים היו גם יהודים - אם כי במספר מועט יותר. המבנה הוקם לאחר תקופת אוסביוס.
גלריית תמונות
[עריכת קוד מקור | עריכה]-
מבנה בחורבת יתיר, נתן לראות את הקמרון בחלק העליון של הקיר -
עמוד ששרד -
כניסה למערה בסמיכות למבנה -
פנים המערה
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
חורבת יתיר (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית
 דרומא
| |
|---|---|
|
| ערי הכהנים בעת בית ראשון ושני | ||
|---|---|---|
| תשע ערים משבט יהודה ושמעון | חברון • לִבְנָה • יַתִּר • אֶשְׁתְּמוֹעַ • חלן • דְּבִר • עין • יֻטָּה • בית שמש | |
| ארבע ערים משבט בנימין | גבעון • גבע • עֲנָתוֹת • עַלְמוֹן | |
| כ"ד ערי הגליל בהן התיישבו משמרות הכהונה לאחר חורבן בית שני | מירון • ציפורי • פסוטה • עילוט • בית לחם הגלילית • יודפת • עיילבון • שדה עמודים • חירבת אירביד • כאבול • כפר כנא • צפת • תל מעון (טבריה) • שיחין • מע'אר • חרבת יבנית • כפר ממלח • נצרת • עראבה • מגדל • כוכב הירדן - כאוכב אל הווא • כפר ענאן • תל צלמון • חמי טבריה (חמת אריח) | |