ז'אן-בטיסט פירון
 | |
| לידה |
10 באפריל 1896 קובן, בלגיה  |
|---|---|
| פטירה |
4 בספטמבר 1974 (בגיל 78) אוקל, בלגיה |
| מקום קבורה |
cemetery of Molenbeek-Saint-Jean / Sint-Jans-Molenbeek  |
| מדינה |
בלגיה |
| כינוי |
"האריה" "פאשה" |
| השכלה |
האקדמיה הצבאית המלכותית |
| השתייכות |
 צבא בלגיה |
| תקופת הפעילות | 1914–1957 (כ־43 שנים) |
| דרגה |
 לוטננט גנרל |
| תפקידים בשירות | |
|
מפקד בריגדת פירון מפקד הכוחות הבלגיים בגרמניה ראש המטה הכללי | |
| פעולות ומבצעים | |
|
מלחמת העולם הראשונה מלחמת העולם השנייה | |
| עיטורים | |
| |
  | |
ז'אן-בטיסט פירון (בצרפתית: Jean-Baptiste Piron; 10 באפריל 1896 – 4 בספטמבר 1974) היה גנרל בלגי אשר שימש כמפקד בריגדת פירון במהלך מלחמת העולם השנייה, ולאחר המלחמה שימש כמפקד הכוחות הבלגיים בגרמניה וכראש המטה הכללי.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]תחילת דרכו
[עריכת קוד מקור | עריכה]פירון נולד בקובן ב-10 באפריל 1896. ב-1913 הוא החל ללמוד באקדמיה הצבאית המלכותית בבריסל. הוא לא סיים את לימודיו כיוון שבאוגוסט 1914 פלשו הגרמנים לבלגיה. פירון נשלח לחזית כקצין זוטר ברגימנט ה-1. הוא לחם בחזית האיסר וב-1916 הועלה לדרגת לוטננט. באקוטובר 1917 הוא אושפז בבית חולים עם דלקת התוספתן. לאחר שהחלים הועבר לחיל האוויר הבלגי ושרת כתצפיתן בטייסת הסיור ה-6. עם סיום המלחמה ב-1918 הועלה לדרגת קפטן, ולאחר המלחמה סיים את לימודיו באקדמיה הצבאית המלכותית. עם סיום לימודיו שרת במפקדת הקורפוס ה-2 ולאחר מכן ברגימנט הגרנדירים ה-1.
מלחמת העולם השנייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]במאי 1940, פירון לחם כנגד הגרמנים במהלך הקרב על בלגיה. כעבור זמן קצר נכנע הצבא הבלגי. פירון סירב להיכנע והחליט להצטרף אל צבא בלגיה החופשית שהחל להתארגן בבריטניה. הוא נמלט מבלגיה דרך צרפת וספרד, ובפברואר 1942 הגיע לסקוטלנד. בינואר 1943 מונה פירון למפקד הבריגדה הראשונה של צבא בלגיה החופשית. הבריגדה נודעה עד מהרה בכינוי "בריגדת פירון" על שמו. הבריגדה כללה בין 1,800 ל-2,200, רובם מתנדבים בלגים שנמלטו מהארץ הכבושה ושמרו אמונים לממשלה הבלגית הגולה, אך גם מתנדבים רבים מהפזורה הבלגית בכל רחבי העולם. לבריגדה התגייסו גם 116 חיילים לוקסמבורגים.
חיילי הבריגדה עברו אימונים בבריטניה, ופירון קיווה שאנשיו ישתתפו בפלישה לנורמנדי, אולם מפקדת הצבא הבריטי העדיפה לשמור את החיילים הבלגים רעננים לקראת שחרור בלגיה. פירון הפציר בממשלה הבלגית הגולה ללחוץ על הבריטים, אולם לשווא. הבלגים נחתו בסופו של דבר בנורמנדי לקראת סוף יולי, במסגרת הדיוויזיה המוטסת השישית (בריטניה). הבריגדה השתתפה בשחרור צרפת ולאחר מכן הועברה כדי לסייע בשחרור בלגיה. הבריגדה לקחה חלק במבצע מרקט גארדן ולאחר מכן המשיכה לשחרור הולנד. ב-17 בנובמבר 1944 הוחזרה הבריגדה לבלגיה והוצבה במילואים בלוון. ב-11 באפריל 1945 הוחזרה הבריגדה להולנד לקרבות מאסף כנגד הגרמנים. הבריגדה עוד הספיקה להשתתף בפלישת בעלות הברית המערביות לגרמניה לפני סיום המלחמה. לאחר סיום המלחמה פורקה הבריגדה, ועל בסיסה הוקמה "בריגדת השחרור".
אחריתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר המלחמה מונה פירון ליועצו הצבאי של הנסיך שארל, רוזן פלנדריה, ובדצמבר 1945 הועלה לדרגת גנרל מאיור. במרץ 1946 הוא מונה למפקד הכוחות הבלגיים בגרמניה. בדצמבר 1947 הועלה לדרגת לוטננט גנרל. ב-1951 הסתכסך פירון עם שר ההגנה הבלגי אז'ן דה חרף שהדיח אותו מתפקידו כמפקד הכוחות בגרמניה והעביר אותו לתפקיד ראש המטה הכללי. התפקיד החדש נחשב למכובד יותר, אולם פירון לא רצה בו והיה ממורמר על העברתו מגרמניה. ב-1954 הוא מונה לנשיא המועצה העליונה של הכוחות המזוינים (Conseil supérieur des Forces armées, או CSFA).
הוא פרש מהצבא ב-1957. הוא נפטר באוקל ב-4 בספטמבר 1974.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ז'אן-בטיסט פירון באתר Liberation Route Europe
- ז'אן-בטיסט פירון באתר WW2 Gravestone
- ז'אן-בטיסט פירון באתר Belgium Remembers
| בקרת זהויות |
|
|---|