ויליאם ארוויס בלייקלי
.jpg) | |||||||||
| לידה |
17 בנובמבר 1898 מיאמי סטיישן, מיזורי, ארצות הברית .svg){kind=small}  | ||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
5 בינואר 1976 (בגיל 77) דאלאס, טקסס, ארצות הברית  | ||||||||
| מדינה |
ארצות הברית | ||||||||
| מקום קבורה |
דאלאס | ||||||||
| מפלגה |
 המפלגה הדמוקרטית | ||||||||
| |||||||||
  | |||||||||
ויליאם ארוויס "דולר ביל" בלייקלי (באנגלית: William Arvis "Dollar Bill" Blakley; 17 בנובמבר 1898 – 5 בינואר 1976) היה פוליטיקאי ואיש עסקים אמריקאי ממדינת טקסס. בלייקלי היה חלק מהאגף השמרני של המפלגה הדמוקרטית של טקסס. הוא כיהן פעמיים כסנאטור זמני של ארצות הברית, שמונה על ידי המושל למלא מקום פנוי עד שייבחר יורשו כהלכה. הוא שירת לראשונה ב-1957 לאחר התפטרותו של פרייס דניאל ושוב ב-1961 לאחר התפטרותו של לינדון ב. ג'ונסון.
בלייקלי ניהל שני קמפיינים לא מוצלחים לבחירה לסנאט בזכות עצמו. הוא הפסיד בבחירות המקדימות הקבועות ב-1958 לדמוקרטי הליברלי המכהן ראלף יארבורו. הוא הפסיד בבחירות 1961 כדי להשלים את כהונתו של ג'ונסון לג'ון טאוור, הרפובליקני הראשון שנבחר אי פעם מטקסס.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ראשית חייו וקריירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בלילי נולד ב-17 בנובמבר 1898 במיאמי סטיישן, מיזורי, אך עבר זמן קצר לאחר מכן עם הוריו לאראפאו, אוקלהומה. הוא עבד כבעל חווה כאדם צעיר, וזכה לכינוי "קאובוי ביל". בלייק שירת בצבא ארצות הברית במלחמת העולם הראשונה; הוא התקבל ללשכת עורכי הדין בשנת 1933 והצטרף למשרד עורכי דין בדאלאס, טקסס. בשנים הבאות התרחבו תחומי העניין שלו לנדל"ן, אדמות חווה, בנקאות וביטוח; עד 1957, הוא הוערך בשווי של 300 מיליון דולר.
כניסה לפוליטיקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-1956, אלן שיברס בחר שלא להתמודד על כהונה רביעית כמושל טקסס; הסנאטור פרייס דניאל, כסנאטור אמריקאי מכהן, נבחר למושל טקסס. כמו שיברס ודניאל, בלייקלי היה "דמוקרט אייזנהאואר" שתמך בדווייט אייזנהאואר על פני מועמד המפלגה הדמוקרטית הלאומית עדלי סטיבנסון בבחירות 1952 ובבחירות 1956.
בלייקלי, שזכה למוניטין בפוליטיקה של טקסס בזכות הצלחותיו העסקיות, בנה מרכז קניות בשווי 125 מיליון דולר ומלון 1,000 חדרים בדאלאס. המושל שיברס, ששקל למנות מועמד רפובליקני למושב הסנאט, מינה את בלייקלי לסנאט עד לבחירות מיוחדות.
בלחץ המפלגה הדמוקרטית לצנן את המתיחות מהבחירות למשרת המושל, בלייקלי לא ביקש את הכהונה שנותרה כסנאטור וכיהן במשך פחות מארבעה חודשים, מ-15 בינואר עד 28 באפריל. ראלף יארבורו החליף אותו בבחירות המיוחדות, וזכה בריבוי קולות כאשר השמרנים התחלקו בשלוש דרכים, כאשר ת'אד האצ'סון הרפובליקני מיוסטון וחבר בית הנבחרים הדמוקרטי מרטין דיאז הבן, מחזיקים ביחד ב-53% מהקולות.
לאחר מכן, שונה החוק בטקסס כדי לחייב סיבוב שני בין שני המועמדים המובילים בבחירות מיוחדות אם לאף אחד לא היה רוב בסיבוב הראשון. בלייקלי עזב את הסנאט באומרו, "אני אחזור למגפיים שלי והאוכף וארכב לעבר השקיעה המערבית". [1]
כאשר המושב עלה שוב בשנה שלאחר מכן במחזור הבחירות הרגיל, בלייקלי התמודד בפריימריז מול יארבורו כמועמד השמרני של "שיברקראט". בלייקלי התמודד עם גיבוי של פרייס דניאל, עמיתו של יארבורו בסנאט, לינדון ג'ונסון, והגוש הדרומי של סנאטורים שלא הסכימו עם המצע המתקדם של יארבורו נגד הפרדה. יושב ראש בית הנבחרים של ארצות הברית, סם רייבורן, חבר טקסני, תמך ביארבורו בבחירות אף על פי שתמך במינוי בלייקלי למושב הזמני בסנאט ב-1957. התמיכה של רייבורן התגלתה קריטית. בלייקלי הובס בפריימריז, ויארבורו שמר על מושב הסנאט שלו בהפרש של 680,000 ל-486,000 של בלייקלי.
מינוי לסנאט והפסד לאחר מכן
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-1961, עם מינויו של לינדון ג'ונסון לסגן נשיא ארצות הברית, מונה בלייקלי למלא את מושב הסנאט שהתפנה של ג'ונסון. שוב הופיעה מחלוקת בין האגפים הליברלים והשמרנים של המפלגה הדמוקרטית למועמדות בבחירות המיוחדות שיבואו לאחר מכן; בלייקלי טען שהוא התנגד בתוקף לחקיקת "גבול חדש" של ג'ון פ. קנדי, שלא הייתה פופולרית בקרב השמרנים בטקסס. כתוצאה מכך, ראלף יארבורו לא תמך בבלייקלי מבין 71 המועמדים שהתמודדו ללא ייעוד מפלגתי.
בלייקלי ניצח במקום שני חלש עם 191,818 קולות (18.1 אחוז) קולות לעומת 327,308 של ג'ון טאוור הרפובליקאי (30.9 אחוזים), כאשר שאר הקלפיות מחולקות בין חמישה מועמדים דמוקרטים גדולים אחרים, כולל יושב ראש בית הנבחרים של ארצות הברית לעתיד ג'ים רייט מפורט וורת', עם 171,328 קולות (16.2 אחוזים). בבחירות המיוחדות, כמה מהליברלים בטקסס סירבו להצביע למועמד דמוקרטי שנראה שמרן כמו המועמד הרפובליקני, וכמה שמרנים מטקסס ראו בשמרנותו של בלייקלי פושרת. בלייקלי, בגיל 62, היה מבוגר מיריבו הרפובליקני - טאוור היה בן 35. טאוור זכה במושב בסיבוב הבחירות המיוחדות עם 448,217 קולות (50.6 אחוזים) לעומת 437,872 של בלייקלי (49.4 אחוזים), הפרש של 10,343. בלייקלי היה הסנאטור הדמוקרטי הראשון שהפסיד לרפובליקני בטקסס מזה למעלה משמונים שנה.
שנים אחרונות ומותו
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר שהפסיד בבחירות לסנאט, בלייקלי עזב את הפוליטיקה וחזר לתחומי העניין העסקיים שלו. הוא מת ב-5 בינואר 1976 בדאלאס, טקסס ונקבר שם ב-Restland Memorial Park, לצד אשתו, וילה וו. דארנל לשעבר, ילידת מחוז וואשיטה, אוקלהומה, שמתה גם היא בדאלאס. לזוג נולדו חמישה ילדים.
קרן בלייקלי ברניף
[עריכת קוד מקור | עריכה]ספרייה באוניברסיטת דאלאס נקראת על שמו כתוצאה מתמיכתו של מייסד ברניף והנשיא תומאס אלמר ברניף בבית הספר באמצעות הקדשות מקרן בלייקלי ברניף שלהם. בלייקלי תרם 100 מיליון דולר לקרן. לפני 1961, בלייקלי היה בעל המניות הגדול ביותר של ברניף אינטרנשיונל איירווייס.[2]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ויליאם ארוויס בלייקלי, באתר המדריך הביוגרפי של הקונגרס של ארצות הברית (באנגלית)
- ויליאם ארוויס בלייקלי, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Time (magazine)
- ^ Guttery, Ben R. (2007). Representing Texas: A Comprehensive History of US and Confederate Senators and Representatives From Texas. Texas: Ben R. Guttery. pp. 26–27. ISBN 978-1-4196-7884-4.
| בקרת זהויות |
|
|---|