וואשו
 | |
| לידה |
ספטמבר 1965 מערב אפריקה  |
|---|---|
| מוות |
30 באוקטובר 2007 (בגיל 42) אלנסבורג, ארצות הברית |
| מין |
שימפנזה מצוי |
| זוויג |
נקבה |
| תקופת הפעילות |
? – 30 באוקטובר 2007 |
  | |
וואשו (באנגלית Washoe, ספטמבר 1965 – 30 באוקטובר 2007) הייתה השימפנזה הראשונה שתקשרה באמצעות שפת הסימנים, כחלק מניסוי בנושא רכישת שפה אצל בעלי חיים.[1]
וואשו נולדה במערב אפריקה ב-1965, וניצודה על ידי חיל האוויר האמריקאי למטרת ניסויים בתוכנית החלל. היא נקראה "וואשו" על שם מחוז וואשו שבנבדה, המקום שבו גודלה ובו למדה את שפת הסימנים.
בשנת 1967 החלו אלן וביאטריס גרדנר בפרויקט של לימוד שפת הסימנים לוואשו באוניברסיטת נבדה. ניסיונות קודמים ללמד שימפנזים לחקות שפה אנושית קולית נכשלו. בני הזוג גרדנר האמינו שניסיונות אלו היו פגומים משום שהשימפנזים אינם מצוידים ביכולת הפיזית להפקת הצלילים לחיקוי שפה אנושית. הפתרון שלהם היה לאפשר לקופים לתקשר באמצעות מחוות גופניות. במהלך חייה למדה וואשו כ-350 מילים בשפת הסימנים האמריקאית.
מאז 1980 חייתה וואשו באוניברסיטת מרכז וושינגטון וב-30 באוקטובר 2007 נפטרה וואשו בגיל 42.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Livingston, John A., William Vitek, Wes Jackson (ע), other selves, Rooted in the land: essays on community and place, Yale University Press, 1996, עמ' 133
