דינו מנגין
 | ||||||||||||||||||||||||||
| לידה |
18 בינואר 1950 (בן 74) אלנו די פיאבה שבאיטליה | |||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| עמדה | סנטר | |||||||||||||||||||||||||
| גובה | 2.06 מטרים | |||||||||||||||||||||||||
| היכל התהילה | נבחר כשחקן בשנת 2003 | |||||||||||||||||||||||||
| קבוצות כשחקן | ||||||||||||||||||||||||||
|
1966-1981 1981-1990 1990-1993 1993-1994 |
איניס וארזה אולימפיה מילאנו פלקנסטרו טריאסטה אולימפיה מילאנו | |||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||
דינו מנגין (איטלקית: Dino Meneghin; נולד ב-18 בינואר 1950) הוא מגדולי הכדורסלנים האיטלקים והאירופים בכל הזמנים. בין 2009 ל-2013 כיהן כנשיא פדרציית הכדורסל האיטלקית.
מנגין החל את הקריירה המקצוענית שלו כבר בגיל 16, בקבוצת איניס וארזה מליגת העל האיטלקית. בשורות וארזה שותף מנגין ב-395 משחקים לאורך 16 עונות וזכה עימה ב-7 אליפויות ו-4 גביעים. במסגרת האירופאית זכה פעמיים עם וארזה בגביע מחזיקות הגביע ובין השנים 1969 ל-1979, העפיל עם קבוצתו 10 פעמים ברציפות לגמר גביע אירופה לאלופות מתוכן זכה בתואר חמש פעמים ושלוש פעמים גם בגביע הביניבשתי.
ב-1981 עבר מנגין לקבוצת אולימפיה מילאנו, הוא שיחק בה עד עונת 1990, זכה ב-5 אליפויות ו-2 גביעים, במסגרת האירופאית בגביע קוראץ' ב-1985 ובשתי אליפויות אירופה ב-1987 וב-1988
ב-1990 עבר לשחק במדי פלקנסטרו טריאסטה וב-1993 חזר למילאנו לעוד שתי עונות, בטרם פרש בגיל 44. סך הכל שיחק מנגין ב-836 משחקים בליגה האיטלקית הראשונה וקלע 8,560 נקודות.
לאורך הקריירה שלו היה מנגין מעמודי התווך של נבחרת איטליה בכדורסל, מנגין והנבחרת האיטלקית זכו באליפות אירופה בכדורסל ב-1983 והגיעו למקום השלישי ב-1971 וב-1975. מנגין היה חלק מהמשלחת האיטלקית ל-4 אולימפיאדות ואף זכה עם הנבחרת במדליית כסף באולימפיאדת מוסקבה (1980). סך הכל שיחק מנגין ב-271 משחקים בינלאומיים בין השנים 1969 ל-1984 וקלע 2,847 נקודות.
מנגין נבחר בדראפט ה-NBA ב-1970 על ידי אטלנטה הוקס והיה בכך לכדורסלן האיטלקי השני בהיסטוריה שנבחר בדראפט, אך היה זה בסיבוב ה-11 בלבד והוא מעולם לא שיחק ב-NBA.
לאחר פרישתו ממשחק פעיל שימש מנגין כמנהלה של נבחרת איטליה ושל קבוצת ארמאני מילאנו. ב-2008 מונה לממלא המקום הזמני של נשיא פדרציית הכדורסל האיטלקית ובפברואר 2009 נבחר לעמוד בראשה.
ב-2005 זכה לעיטור מסדר ההצטיינות האיטלקי בדרגת מפקד[1].
הישגים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מר אירופה: 1980, 1983
- נבחר לאחד מ-50 התורמים הגדולים ביותר לכדורסל האירופאי
- נבחר להיכל התהילה של הכדורסל ב-2003
- נבחר להיכל התהילה של פיב"א
- 12 זכיות באליפויות איטליה: 1969, 1970, 1971, 1973, 1974, 1977, 1978, 1982, 1985, 1986, 1987, 1989, בנוסף ל-9 סגנויות.
- 6 זכיות בגביע איטליה: 1969, 1970, 1971, 1973, 1986, 1987
- 7 זכיות באליפויות אירופה לאלופות: 1970, 1972, 1973, 1975, 1976, 1987, 1988 בנוסף עוד 5 סגנויות
- 4 זכיות בגביע הביניבשתי: 1967, 1970, 1973, 1987
- 2 זכיות בגביע מחזיקות הגביע: 1967, 1980
- גביע קוראץ': 1975
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פרופיל, באתר Basketball-Reference
- פרופיל אולימפי, באתר olympedia.org
- פרופיל, באתר eurobasket
- פרופיל, באתר פיב"א
- פרופיל, באתר היכל התהילה של הכדורסל
- דינו מנגין נבחר לאחד מ-50 התורמים הגדולים ביותר לכדורסל האירופאי באתר היורוליג
- דינו מנגין באתר היכל התהילה של הכדורסל
- דינו מנגין נכנס להיכל התהילה של הכדורסל, באתר ynet, 4 בספטמבר 2003
- דינו מנגין באתר היכל התהילה של פיב"א
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בקרת זהויות  |
|
|---|
- מדליסטים אולימפיים איטלקים
- כדורסלנים איטלקים
- כדורסלני נבחרת איטליה
- כדורסלני אולימפיה מילאנו
- עסקני כדורסל
- היכל התהילה של הכדורסל: כדורסלנים
- כדורסלני וארזה
- כדורסלנים באולימפיאדת מונטריאול (1976)
- כדורסלנים באולימפיאדת מוסקבה (1980)
- כדורסלנים באולימפיאדת לוס אנג'לס (1984)
- כדורסלנים באולימפיאדת מינכן (1972)
- חברי היכל התהילה של פיב"א
- בחירות דראפט של אטלנטה הוקס
- איטליה: אישים בספורט
- איטלקים שנולדו ב-1950