דייוויד לינץ'

דייוויד לינץ'
David Lynch
	לינץ', 2017
לידה	20 בינואר 1946 (בן 78); מיזולה, מונטנה, ארצות הברית
שם לידה	David Keith Lynch
סוגה מועדפת	סרט דרמה, סרט אימה פסיכולוגי, קולנוע סוריאליסטי, סרט עצמאי, סרט מתח, סרט אימה, מותחן פסיכולוגי, נאו-נואר, סרט ניסיוני
מדינה	ארצות הברית
תקופת הפעילות	מ-1966
מקום לימודים	אוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון; בית הספר פרנסיס המונד; מכון הסרטים האמריקאי; האקדמיה לאמנויות היפות בפנסילבניה; בית הספר על שם קורקורן לאומנות ועיצוב ;
בן או בת זוג	מארי סוויני (2006–2007); ; מרי פיסק (1977–1987); פגי ריבי (1968–1974); אמילי סטופל (2009–2023) ; איזבלה רוסליני ;
צאצאים	ג'ניפר לינץ', לולה בוגיניה לינץ', אוסטים ג'ק לינץ', ריילי סוויני לינץ'
מספר צאצאים	4
פרסים והוקרה	קצין בלגיון הכבוד (2007); פרס סזאר לסרט הזר (1982); פרס האקדמיה האירופית לקולנוע לסרט הזר (1999); פרס אוסקר לשם כבוד (2020); פרס פסטיבל הקולנוע בקאן לבמאי הטוב ביותר (2001); פרס דקל הזהב (1990); פרס אריה הזהב (2006); פרס סאטורן (1993); אביר בלגיון הכבוד (2002); Sitges Grand Honorary Award (2020); Eagle Scout; טבעת הקיסר של גוסלאר ;
	http://www.davidlynch.com/
	פרופיל ב-IMDb
חתימה

דייוויד קית' לינץ' (באנגלית: David Keith Lynch; נולד ב-20 בינואר 1946) הוא במאי קולנוע וטלוויזיה, תסריטאי, שחקן, מוזיקאי וסופר אמריקאי. זוכה פרס אוסקר לשם כבוד, 2 פרסי סזאר ופרס אריה הזהב למפעל חיים. ידוע בסגנונו הסוריאליסטי והאפל.

לינץ׳ הוא אחד מיוצרי הקולנוע הנחשבים והמוערצים ביותר כיום. רוב יצירותיו, הן בקולנוע הן בטלוויזיה, צברו מעמד פולחני. בשנת 2007, פאנל מבקרים של עיתון הגארדיאן הבריטי הכריז עליו כקולנוען החשוב ביותר בזמננו. באתר AllMovie נכתב עליו כי הוא ״איש הרנסאנס של עשיית הסרטים האמריקאית המודרנית״. עבודותיו הדביקו לו את הכינוי ״הסוריאליסט הפופוליסט הראשון״, שנטבע על-ידי מבקרת הקולנוע פולין קייל.

ביוגרפיה

לינץ' נולד במיזולה, מונטנה שבארצות הברית. הוא החל את קריירת הבימוי בפילדלפיה שם למד באקדמיה לאמנות, והחל לביים סרטי סטודנטים קצרים בנושא האהוב עליו: חקירת הצד האפל בנפש האדם. לינץ' פרץ לתודעה העולמית כאשר סרט קצר שיצר כסטודנט הוקרן בלופ במוזיאון וזכה בפרס כספי. את הפרס הכספי השכיל לינץ' להשקיע, בין היתר, בסרטו "איש הפיל" אשר הכניס אותו רשמית לעולם הקולנוע. סרט הפולחן "קטיפה כחולה" הקנה לו את שמו כבמאי מוערך.

קריירה

כבמאי

ב-1977 ביים את סרטו הראשון, "ראש מחק", שזכה להצלחה מפתיעה בקופות. ב-1980 ביים את סרטו ה-2, "איש הפיל" שבו שיחקו ג'ון הארט ואנתוני הופקינס, הסרט גם הוא זכה להצלחה מפתיעה בקופות, ויצר באז סביב לינץ' כבמאי, הסרט קיבל 8 מועמדויות לפרס האוסקר, ביניהם הסרט הטוב ביותר, הבמאי הטוב ביותר, התסריט הטוב ביותר והשחקן הטוב ביותר. עם זאת הסרט לא זכה באף פרס, וזהו סרטו היחיד של לינץ' שהיה מועמד בקטגוריית הסרט הטוב ביותר. ב-1984, ביים את סרטו ה-3, "חולית". ב-1986, ביים את סרטו ה-4, "קטיפה כחולה" והיה אחראי גם לתסריט שלו. בסרט שיחקו קייל מקלכלן, דניס הופר, איזבלה רוסליני ולורה דרן ודייוויד לינץ' היה מועמד לפרס אוסקר לבמאי הטוב ביותר, שזוהי המועמדות היחידה של הסרט. ב-1990, ביים את סרטו ה-5, "לב פראי" שבו שיחקו ניקולס קייג', לורה דרן ו-ווילם דפו. על "לב פראי" זכה ב-3 פרסים; פרס דקל הזהב, פרס אינדפנדנט ספיריט לצילום הטוב ביותר ופרס ה-NME לסרט השנה.

בטלוויזיה ביים לינץ' את סדרת טווין פיקס (1991-1990) שהפכה לסדרת פולחן, ואף שיחק בסדרה בתפקיד גורדון קול, ראש ה-FBI. לאחר מכן, ב-1992, ביים את סרטו ה-6 והריימיק הראשון שעשה על פי הסדרה שאותה כתב; טווין פיקס: אש הולכת איתי, שנכשל בקופות. ב-1997, ביים את סרטו ה-7, "כביש אבוד" שנכשל אף הוא בקופות. ב-1999, ביים את סרטו ה-8, "סיפור פשוט" שנחשב לאחד הסרטים הכי אישיים בקריירה שלו. ב-2001, ביים את סרטו ה-9, "מלהולנד דרייב" והיה אחראי גם לתסריט שלו, בסמוך לצאת הסרט, הוא הפך לאחד המותחנים הטובים בכל הזמנים ובזכותו היה מועמד לינץ בפעם ה-3 לפרס האוסקר בקטגוריית הבמאי הטוב ביותר. בדומה לקטיפה כחולה, זו גם הייתה המועמדות היחידה של הסרט הזה. ב-2006, ביים את סרטו ה-10, "אינלנד אמפייר" לצד לורה דרן. בשנת 2009 היה שותף בהפקת הסרט "בני, בני, מה עשית?" שביים ורנר הרצוג.

מאז "אינלנד אמפייר", החליט דייוויד לינץ', לא לביים יותר סרטים ובעצם מרגע שהפסיק להוציא סרטים, הוא ביודעין החליט על פרישתו מהתעשייה. למרות זאת ב-2017 הוא שב לביים את עונתה החדשה של הסדרה טווין פיקס, אותה גם כתב לצד מארק פרוסט, וחזר לשחק את דמותו של גורדון קול. עונתה החדשה של טווין פיקס מסמלת את שיתוף הפעולה הרביעי בין השחקן קייל מקלכלן ללינץ'.

ב-2019 הוענק לו פרס אוסקר לשם כבוד.

בשנת 2022, השתתף בסרטו של סטיבן ספילברג "הפייבלמנים", בתפקיד הבמאי ג'ון פורד.

ב-2024 הודיע שימשיך לביים סרטים אבל רק מביתו, עקב מחלת ריאות קשה (אמפיזמה), שממנה הוא סובל כתוצאה מנזקי עישון.^[1]

סגנון אמנותי

לינץ' ידוע בסגנונו הייחודי, המכיל אלמנטים סוריאליסטיים ומצבי עלילה ביזאריים ועוכרי שלווה. בדומה לטים ברטון, גם לינץ מושפע מגותיקה, אך אצלו הגותיקה אינה פלסטית וברורה לצופה ישר, אלא מוחבאת ^{[דרושה הבהרה]} במסרים של העצמה נשית וחוזקן של הדמויות הנשיות לצד חולשתן הגדולה. הוא זוכה להערכה רבה בצרפת שם זכה בשני פרסי הסזאר (האוסקר הצרפתי) לסרט הזר הטוב ביותר, ואף בפרס דקל הזהב בפסטיבל קאן על סרטו השערורייתי "לב פראי". הוא אף זכה להצלחה טלוויזיונית בבימוי סדרת הקאלט "טווין פיקס".

בסרטיו התגלו שורה של שחקנים שהפכו לימים לכוכבים הוליוודיים, בהם קייל מקלכלן ולורה דרן.

חיים אישיים

בשנת 2007 ביקר בישראל. הביקור תועד בסרט "מדיטציה, יצירתיות, שלום".

היה בקשר רומנטי עם השחקנית איזבלה רוסליני (אותה ליהק לסרט "קטיפה כחולה"), והוא אב לבמאית ג'ניפר לינץ'.

בשנת 2006 יצא לאור ספרו האוטוביוגרפי "Catching the Big Fish", העוסק בחוויותיו כמי שעוסק במדיטציה טרנסצנדנטלית. תרגום לעברית של הספר, בשם "לתפוס את הדג הגדול", יצא לאור ב-2015.^[2]

מסרטיו

ראש מחק (1977)
איש הפיל (1980)
חולית (1984)
קטיפה כחולה (1986)
טווין פיקס (1991-1990, 2017) - סדרת טלוויזיה
לב פראי (1990)
טווין פיקס: אש הולכת איתי (1992)
כביש אבוד (1997)
סיפור פשוט (1999)
מלהולנד דרייב (2001)
אינלנד אמפייר (2006)
המוח המקסים והמקולקל שלי, (2014), מפיק

לקריאה נוספת

דוד גורביץ', ‏הבלש כגיבור תרבות: ספרות, קולנוע, טלוויזיה, סדרת אוניברסיטה משודרת, בהוצאת משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 2013, פרק י - פשע, קדושה וקיטש בעולמו של דייוויד לינץ', עמ' 249–269.

קישורים חיצוניים

אתר האינטרנט הרשמי של דייוויד לינץ' (באנגלית)
אתר האינטרנט הרשמי של דייוויד לינץ' (באיטלקית)

דייוויד לינץ', ברשת החברתית פייסבוק
דייוויד לינץ', ברשת החברתית אקס (טוויטר)
דייוויד לינץ', סרטונים בערוץ היוטיוב
דייוויד לינץ', ברשת החברתית Goodreads
דייוויד לינץ', במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
דייוויד לינץ', באתר AllMovie (באנגלית)
דייוויד לינץ', באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
דייוויד לינץ', באתר Box Office Mojo (באנגלית)
דייוויד לינץ', במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
דייוויד לינץ', באתר אפל מיוזיק (באנגלית)
דייוויד לינץ', באתר ספוטיפיי
דייוויד לינץ', באתר AllMusic (באנגלית)
דייוויד לינץ', באתר MusicBrainz (באנגלית)
דייוויד לינץ', באתר דיזר
דייוויד לינץ', באתר Discogs (באנגלית)
דייוויד לינץ', באתר Songkick (באנגלית)
דייוויד לינץ', באתר בנדקמפ
דייוויד לינץ', באתר טיידל (באנגלית)
דייוויד לינץ', באתר אמזון מיוזיק
אורי קליין, תחילה באה התשוקה, באתר הארץ, 18 באוקטובר 2007
דייוויד לינץ' במסד הנתונים של האוזן השלישית
איתמר הנדלמן סמית, עכבר העיר אונליין, ועכשיו דממה: ביקור במועדון הכי סודי בעולם, באתר הארץ, 3 בנובמבר 2011
עידו רוזן, דיוויד לינץ': מעולם לא הייתי צופה קולנוע נלהב, באתר ynet, 21 בינואר 2014
גיבור תרבות: תוכנית רדיו המוקדשת לדייוויד לינץ', בהגשת ד"ר דן ערב, ד"ר דוד גורביץ' ויונתן גת
פסטיבל כאן: תוכנית רדיו המוקדשת לסרט "ראש מחק" מאת דייוויד לינץ', בהגשת דני מוג'ה ויונתן גת
דייוויד לינץ', באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
דיוויד לינץ' (1946-), דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

^ רונן טל, דיוויד לינץ' לא מוותר על הבימוי, אבל בכלל רוצה לדבר על מוזיקה, באתר הארץ, 14 באוגוסט 2024
^ דרור בורשטיין, זהירות, דיוויד לינץ' יוצר ציפיות שווא שעלולות להזיק, באתר הארץ, 4 באפריל 2015

[1] רונן טל, דיוויד לינץ' לא מוותר על הבימוי, אבל בכלל רוצה לדבר על מוזיקה, באתר הארץ, 14 באוגוסט 2024

[2] דרור בורשטיין, זהירות, דיוויד לינץ' יוצר ציפיות שווא שעלולות להזיק, באתר הארץ, 4 באפריל 2015

[1]

[2]

פרס אוסקר לשם כבוד
1928–1950	האחים וורנר / צ'ארלי צ'פלין (1928) ‏•‏‏ וולט דיסני (1932) ‏•‏‏ שירלי טמפל (1934) ‏•‏‏ ד. וו. גריפית' (1935) ‏•‏‏ סדרת הסרטים March of Time / הווארד גרין והרולד רוסון (1936) ‏•‏‏ אדגר ברגן / הווארד גרין / המוזיאון לאמנות מודרנית / מאק סנט (1937) ‏•‏‏ ארתור בול / וולט דיסני / דינה דורבין ומיקי רוני / גורדון ג'נינגס, יאן דומלה, דברו ג'נינגס, אירמין רוברטס, ארט סמית', פרסיוט אדוארט, לויאל גריגס, לורן ריידר, הארי מילס, לואיס מסנקופ, וולטר אוברסט / אוליבר מארש ואלן דייבי / הארי וורנר (1938) ‏•‏‏ דאגלס פיירבנקס / ג'ודי גרלנד / ויליאם קמרון מנזיס / הקרן לקולנוע וטלוויזיה (ז'אן הרשולט, ראלף מורגן, ראלף בלוק, קונרד נגל)/ חברת טכניקולור (1939) ‏•‏‏ בוב הופ / ניית'ן לוינסון (1940) ‏•‏‏ וולט דיסני, ויליאם גארטי, ג'ון נ. א. הוקינס וחברת RCA / לאופולד סטוקובסקי ושותפיו / ריי סקוט / משרד המודיעין הבריטי (1941) ‏•‏‏ שארל בואייה / נואל קאוורד / מטרו גולדווין מאייר (1942) ‏•‏‏ ג'ורג' פאל (1943) ‏•‏‏ בוב הופ / מרגרט אובראיין (1944) ‏•‏‏ אולפני רפבליק ודניאל בלומברג / וולטר וגנר / הבית בו אני גר / פגי אן גארנר (1945) ‏•‏‏ הרולד ראסל / לורנס אוליבייה / ארנסט לוביטש / קלוד ג'רמן ג'וניור (1946) ‏•‏‏ ג'יימס באסקט / תומאס ארמט / ויליאם ניקולס זליג / אלברט סמית' / ג'ורג' קירק ספור / מצחצחי הנעליים (1947) ‏•‏‏ וולטר וגנר / הסרט‏ Monsieur Vincent / סיד גראומן / אדולף צוקור (1948) ‏•‏‏ ז'אן הרשולט / פרד אסטר / ססיל ב. דה-מיל / גונבי האופניים (1949) ‏•‏‏ לואי ב. מאייר / ג'ורג' מרפי / הסרט‏ Le mura di Malapaga (1950)
1951–1975	ג'ין קלי / רשומון (1951) ‏•‏‏ מריאן קופר / בוב הופ / הרולד לויד / ג'ורג' מיצ'ל / ג'וזף שנק (1952) ‏•‏‏ אולפני המאה ה-20 / חברת Bell & Howell / ג'וזף ברין / פיט סמית' (1953) ‏•‏‏ חברת Bausch & Lomb / דני קיי / קמפ ניבר / גרטה גרבו / ג'ון וייטלי / וינסנט וינטר / הסרט Jigokumon ‏(1954) ‏•‏‏ הסרט Miyamoto Musashi‏ (1955) ‏•‏‏ אדי קנטור (1956) ‏•‏‏ איגוד מהנדסי הקולנוע והטלוויזיה / ברונקו בילי אנדרסון / צ'ארלס בראקט / בי. בי. קהן (1957) ‏•‏‏ מוריס שבלייה (1958) ‏•‏‏ באסטר קיטון / לי דה פורסט (1959) ‏•‏‏ גרי קופר / סטן לורל / היילי מילס (1960) ‏•‏‏ ויליאם הנדריקס / פרד מטזלר / ג'רום רובינס (1961) ‏•‏‏ ויליאם טאטל (1964) ‏•‏‏ בוב הופ (1965) ‏•‏‏ יאקימה קאנוט / פרנק פרימן (1966) ‏•‏‏ ארתור פריד (1967) ‏•‏‏ ג'ון צ'יימברס / אונה וייט (1968) ‏•‏‏ קרי גרנט (1969) ‏•‏‏ ליליאן גיש / אורסון ולס (1970) ‏•‏‏ צ'ארלי צ'פלין (1971) ‏•‏‏ צ'ארלס בורן / אדוארד ג'י רובינסון (1972) ‏•‏‏ הנרי לנגוליס / גראוצ'ו מרקס (1973) ‏•‏‏ הווארד הוקס / ז'אן רנואר (1974) ‏•‏‏ מרי פיקפורד (1975)
1976–2000	מרגרט בות' (1977) ‏•‏‏ וולטר לאנץ / לורנס אוליבייה / קינג וידור / המוזיאון לאמנות מודרנית (1978) ‏•‏‏ האל אליאס / אלק גינס (1979) ‏•‏‏ הנרי פונדה (1980) ‏•‏‏ ברברה סטנוויק (1981) ‏•‏‏ מיקי רוני (1982) ‏•‏‏ האל רוץ' (1983)צ‏•‏‏ ג'יימס סטיוארט / הקרן הלאומית לאמנויות (1984) ‏•‏‏ פול ניומן / אלכס נורת' (1985) ‏•‏‏ ראלף בלאמי (1986) ‏•‏‏ חברת קודאק / הועד הלאומי לסרטים בקנדה (1988) ‏•‏‏ אקירה קורוסאווה (1989) ‏•‏‏ סופיה לורן / מירנה לוי (1990) ‏•‏‏ סטיאג'יט ריי (1991) ‏•‏‏ פדריקו פליני (1992) ‏•‏‏ דברה קר (1993) ‏•‏‏ מיכלאנג'לו אנטוניוני (1994) ‏•‏‏ קירק דאגלס / צ'אק ג'ונס (1995) ‏•‏‏ מייקל קיד (1996) ‏•‏‏ סטנלי דונן (1997) ‏•‏‏ איליה קאזאן (1998) ‏•‏‏ אנדז'יי ויידה (1999) ‏•‏‏ ג'ק קארדיף / ארנסט להמן (2000)
2001–הווה	סידני פואטייה / רוברט רדפורד (2001) ‏•‏‏ פיטר או'טול (2002) ‏•‏‏ בלייק אדוארדס (2003) ‏•‏‏ סידני לומט (2004) ‏•‏‏ רוברט אלטמן (2005) ‏•‏‏ אניו מוריקונה (2006) ‏•‏‏ רוברט בויל (2007) ‏•‏‏ לורן באקול / רוג'ר קורמן / גורדון וויליס (2009) ‏•‏‏ קווין בראונלו / ז'אן-לוק גודאר / אלי וולך (2010) ‏•‏‏ ג'יימס ארל ג'ונס / דיק סמית' (2011) ‏•‏‏ ד. א. פניבייקר / האל נידהם / ג'ורג' סטיבנס ג'וניור (2012) ‏•‏‏ אנג'לה לאנסברי / סטיב מרטין / פיירו טוסי (2013) ‏•‏‏ ז'אן-קלוד קרייר / הייאו מיאזאקי / מורין או'הרה (2014) ‏•‏‏ ספייק לי / ג'ינה רולנדס (2015) ‏•‏‏ ג'קי צ'אן / לין סטלמאסטר / אן וי. קואטס / פרדריק ווייזמן (2016) ‏•‏‏ צ'ארלס ברנט / אוון רויזמן / דונלד סאת'רלנד / אנייס ורדה (2017) ‏•‏‏ מרווין לוי / לאלו שיפרין / סיסלי טייסון (2018) ‏•‏‏ דייוויד לינץ' / וס סטודי / לינה ורטמילר (2019) ‏•‏‏ סמואל ל. ג'קסון / איליין מאי / ליב אולמן (2021) ‏•‏‏ אוזאן פלסי / דיאן וורן / פיטר ויר (2022) ‏•‏‏ אנג'לה באסט / מל ברוקס / קרול ליטלטון (2023)

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: דייוויד לינץ'
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: דייוויד לינץ'