לדלג לתוכן

דוד זונשיין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דוד זונשיין
דוד זונשיין
דוד זונשיין
לידה 13 במאי 1973 (בן 51) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה האוניברסיטה העברית בירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

דוד זונשיין (נולד ב-13 במאי 1973) הוא מהנדס תוכנה, פעיל שמאל רדיקלי, פובליציסט ומבקר ספרות ישראלי. התפרסם בעקבות סירובו לשרת בשטחי יהודה, שומרון ועזה. היה מראשי תנועת "אומץ לסרב" חבר הנהלת "בצלם" ויו"ר הנהלת הארגון בשנים 2012 - 2022.

נולד בתל אביב, הבכור מבין שלושה ילדים, לוורדה, ילידת הארץ, וליצחק אייזיק זונשיין, יליד פולין ואיש העלייה החמישית. גדל ברמת השרון. היה לוחם וקצין ביחידת מגלן, שבה שימש מפקד צוות וסמ"פ[1]. זונשיין לקח חלק בלחימה בדרום לבנון, כולל במבצע ענבי זעם[2]. לאחר ארבע שנים בצה"ל השתחרר בדרגת סגן. סיים תואר ראשון בפיזיקה ובמדעי המחשב באוניברסיטה העברית בירושלים.

לאחר מספר שנים בתפקידי ניהול פיתוח בתחום התוכנה, הקים זונשיין יחד עם שותף פלסטיני חברת תוכנה המספקת ללקוחותיה פתרונות תוכנה ארגוניים על ידי צוות ישראלי פלסטיני העובד ממרכזי פיתוח בתל אביב וברמאללה.

זונשיין חי עם זוגתו ושתי בנותיהם בתל אביב ועוסק בהנדסת תוכנה. כותב ביקורות ספרים למוסף הספרות של עיתון "הארץ" ופרסם מספר סיפורים קצרים בעיתון זה ובאחרים.

בשנת 1999, לאחר מספר סבבי מילואים בגדה המערבית, החל זונשיין להתעניין בפלסטינים ובהיסטוריה של מלחמות ישראל, ובמשך שנה חל תהליך הדרגתי שבו התגבשה תפיסתו האידאולוגית. לדבריו, "אחרי שנה של קריאה ופגישות עם אנשים הבנתי עד כמה עמוק הפער בין מה שהאמנתי בו לבין המציאות בשטח והיה ברור לי שאין שום אפשרות להמשיך לקחת חלק במערכת הזאת שכל כך אהבתי והייתי כל כך מחובר אליה. החלטתי לסרב לשרת בשטחים."[3]

בינואר 2002, אחרי שירות מילואים ברצועת עזה בגדוד בעוצבת חצי האש, יזם זונשיין, ביחד עם יניב איצקוביץ', את "מכתב הלוחמים 2002"[4], שעליו חתמו עד היום כ-1,000 חיילי מילואים. בעקבות פרסום המכתב הוקמה תנועת "אומץ לסרב".

זונשיין הועמד לדין משמעתי צבאי על סירובו לצאת לשירות מילואים בבית אל[5]. במהלך משפטו סירב זונשיין להישפט בדין משמעתי וביקש להישפט בבית דין צבאי בו העונש המרבי על העבירה חמור יותר אך קיימת אפשרות להביא עדים ולבסס הגנה הטוענת שהשירות בשטחים הכבושים אינו חוקי ולפיכך חובתם המוסרית של חיילי צה"ל היא לסרב לשרת מעבר לקו הירוק[6].

הפרקליטות הצבאית דחתה את בקשתו להישפט בבית דין צבאי, והחזירה את הטיפול בעניין למפקד עוצבת האש, תא"ל טל רוסו[7], שדן את סגן זונשיין לשלושים וחמישה ימי מחבוש בפועל. זונשיין עתר לבג"ץ על מנת שיורה לצבא לאפשר לו להישפט בבית הדין. לאחר כשבוע בכלא הוציא בג"ץ צו ביניים שהורה למדינה לשחרר את זונשיין מהכלא עד לבירור העתירה בעניינו[8]. בהמשך, בתגובה למהלך משפטי שנקט נשיא בית המשפט העליון, אהרן ברק, הגיש זונשיין וחברים נוספים ב"אומץ לסרב" עתירה לבג"ץ בה ביקשו מבית המשפט לקבוע כי סירובם חוקי משום שמאז האינתיפאדה השנייה, הכיבוש ופעולות צה"ל הנעשות בשטחים אינם חוקיים[9]. בתגובה לעתירה קבע בג"ץ בראשות הנשיא ברק כי סרבנות מוחלטת לשירות בצבא מטעמי מצפון היא צעד לגיטימי, אך סרבנות סלקטיבית למילוי פקודות מסוימות אינה לגיטימית[10]. בעקבות פסק הדין חזר זונשיין לכלא שש להשלים את ריצוי עונשו.

אף על פי שזונשיין קורא לסירוב ביחס לפעולות של שליטה בפלסטינים, הוא מתנגד לסירוב לפנות יישובים יהודיים, מעשה שלדעתו מהווה פגיעה בדמוקרטיה[11].

החל משנת 2009 זונשיין הוא חבר הנהלת "בצלם". ובשנים 20122022 היה יו"ר הנהלת הארגון.

בנובמבר 2012 הוענק לזונשיין פרס האקדמיה הנורווגית לספרות ולחופש ביטוי על פועלו למען זכויות אדם[12].

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאמרים פוליטיים פרי עטו

ביקורת ספרים פרי עטו

סיפורים פרי עטו

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ nrg חדשות, סגנו של בנט ב'ענבי זעם': "פעל ברוגע ושיקול דעת", באתר nrg‏, 5 בינואר 2015.
  2. ^ אתר למנויים בלבד דוד זונשיין, בנט אשם. לא בטבח כפר כנא, באתר הארץ, 8 בינואר 2015.
  3. ^ היום, לפני עשרים שנה בדיוק, השתנו לי החיים, בעמוד הפייסבוק של דוד זונשיין, 25 בינואר 2022.
  4. ^ נוסח המכתב
  5. ^ אמיר בן-דוד, המועמד, באתר הארץ, 28 בספטמבר 2004.
  6. ^ לילי גלילי, בג"ץ ידון בדרישת סרבן לעמוד לדין צבאי במקום דין משמעתי, באתר הארץ, 13 ביוני 2002
  7. ^ פליקס פריש ואפרת וייס, הסרבנים מבקשים מבג"ץ: להישפט בבית דין צבאי, באתר ynet, 12 ביוני 2003.
  8. ^ אפרת וייס, אחד הסרבנים ישוחרר ממאסרו עד להחלטת בג"ץ, באתר ynet, 24 ביוני 2002
    בג"ץ 7622/02 דוד זונשיין ואחרים נ' הפרקליט הצבאי הראשי, ניתן ב־4 בספטמבר 2002, צו ביניים
  9. ^ משה גורלי, בג"ץ יקבע אם הכיבוש חוקי ואם הסרבנות לגיטימית, באתר הארץ, 29 באוקטובר 2002
  10. ^ בג"ץ 7622/02 דוד זונשיין ואחרים נ' הפרקליט הצבאי הראשי, ניתן ב־30 בדצמבר 2002
  11. ^ דורון שפר, "יש הבדל בין הסרבנות שלנו לסרבנות שלהם", באתר ynet, 19 באוקטובר 2004
  12. ^ אתר האקדמיה הנורווגית לסיפרות ולחופש הביטוי