גרנדל

גרנדל
Grendel
	איור של גרנדל מאת ג'וסף רטקליף סקלטון מ-1908 סיפורים של ביאוולף. גרנדל מתואר כ"נורא מאוד להסתכל עליו".
תפקיד	אנטגוניסט באפוס ביאוולף
תרבות	האנגלו-סקסונים
אם	אמו של גרנדל

גרנדל הוא דמות באפוס האנגלו-סקסוני ביאוולף (700–1000 לספירה). הוא אחד משלושת האנטגוניסטים של האפוס (יחד עם אמו (אנ') והדרקון (אנ')), כולם מופיעים אחד אחרי השני במטרה להרוג את הגיבור ביאוולף (אנ'). הוא מכונה גם יוטון וגם כת'ירס, סוגים של יצורים מהמיתולוגיה הגרמאנית הרחבה יותר. הוא מתואר גם כצאצא של קין המקראי ו"יצור של חושך, גולה מאושר ומקולל מהאל, המשחית והזולל של המין האנושי שלנו."^[1] בדרך כלל הוא מתואר כמפלצת או ענק, למרות שמעמדו כמפלצת, ענק או צורה אחרת של ישות על-טבעית אינו מתואר בבירור באפוס ולכן נותר נושא לוויכוח אקדמי. דמותו של גרנדל ותפקידו בסיפורו של ביאוולף היו נתונים למספר רב של פרשנויות מחדש ודמיונות מחדש. גרנדל מפחיד את כולם בהאורוט (אנ') מלבד ביאווולף, שהורג גם אותו וגם את אמו.

סיפורו

גרנדל הוא דמות באפוס ביאוולף, שנשמר בנוול קודקס (אנ').^[2] גרנדל, המקולל כצאצאו של קין המקראי, יחד עם אלפים ויוטונים אחרים, "נפגע" מקולות השירה המגיעים מדי לילה מאולם המד של האורוט שנבנה על ידי המלך הרותגר (אנ'). לא מסוגל לשאת את זה יותר, הוא תוקף את האורוט. גרנדל ממשיך לתקוף את האולם מדי לילה במשך שתים עשרה שנים, הורג את תושביו והופך את אולם המד (אנ') המפואר הזה לבלתי שמיש. כדי להוסיף לתיאורו המפלצתי, המשורר מפרט כיצד גרנדל צורך את הגברים שהוא הורג, "כעת כשהוא יכול לקוות לאכול את שלו".^[1]

ביאוולף שומע על ההתקפות הללו ועוזב את ארץ הולדתו, גאטיה (אנ'), כדי להרוג את גרנדל. הוא מתקבל בחום על ידי המלך הרותגר, שעושה משתה לכבודו. לאחר מכן ביאוולף ולוחמיו לישון באולם כדי להמתין למתקפה הבלתי נמנעת. גרנדל מסתובב מחוץ לבניין לזמן מה, מרגל אחרי הלוחמים שבתוכו. לאחר מכן הוא מבצע התקפה פתאומית, פורץ את הדלת באגרופיו וממשיך דרך הכניסה. הלוחם הראשון שמצא גרנדל עדיין ישן, אז הוא תופס את האיש וזולל אותו. גרנדל תופס לוחם שני, אך מזועזע כאשר הלוחם תוקף בחזרה בכוח מפחיד. בעוד גרנדל מנסה להתנתק, המספר מגלה שביאוולף הוא אותו לוחם שני. ביאוולף לא משתמש בנשק ולא בשריון בקרב הזה. הוא גם לא מסתמך על חבריו ואין לו צורך בהם. הוא סומך על כך שהאל נתן לו כוח להביס את גרנדל, שהוא מאמין שהוא יריב האל.^[3] ביאוולף תולש את זרועו של גרנדל, ופוצע את היצור אנושות. גרנדל בורח אך מת במאורה הביצתית שלו. שם, ביאוולף מנהל מאוחר יותר קרב עז עם אמו של גרנדל בספירה, אותה הוא מנצח עם חרב שנמצאה שם. אחרי מותה, ביאוולף מוצא את גופתו של גרנדל ומסיר את ראשו, אותו הוא שומר כשלל מלחמה. לאחר מכן חוזר ביאוולף אל פני השטח ואל אנשיו ב"שעה התשיעית".^[4] הוא חוזר להאורוט, שם הרותגר, אסיר תודה, מרעיף עליו מתנות.^[5]

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא גרנדל בוויקישיתוף

הערות שוליים

^ ¹ ² Gwyn Jones, Kings, Beasts and Heroes, Oxford University: Oxford University Press, 1972, עמ' 12, ISBN 0-19-215181-9
^ Seamus Heaney, Beowulf, 9th ed., New York: Norton, 2012, עמ' 41-108, ISBN 978-0-393-91249-4
^ Lewis E. Nicholson, An Anthology of Beowulf Criticism, University of Notre Dame: University of Notre Dame Press, 1963, עמ' 236
^ Jack George, Beowulf: A Student Edition, Clarendon Press, 1994, עמ' 123, ISBN 9780198710431
^ Benjamin Slade, "Beowulf", heorot.dk, Stanzas 1651-1793, ‏02/07/2023

[:0-1] ¹ ² Gwyn Jones, Kings, Beasts and Heroes, Oxford University: Oxford University Press, 1972, עמ' 12, ISBN 0-19-215181-9

[2] Seamus Heaney, Beowulf, 9th ed., New York: Norton, 2012, עמ' 41-108, ISBN 978-0-393-91249-4

[3] Lewis E. Nicholson, An Anthology of Beowulf Criticism, University of Notre Dame: University of Notre Dame Press, 1963, עמ' 236

[4] Jack George, Beowulf: A Student Edition, Clarendon Press, 1994, עמ' 123, ISBN 9780198710431

[5] Benjamin Slade, "Beowulf", heorot.dk, Stanzas 1651-1793, ‏02/07/2023

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]